שר האוצר משה כחלון אינו מרוצה מהסחבת בקידום התחרות בין הבנקים בכלל ומהאיטיות באפשרות להעברת חשבונות הלקוחות מבנק לבנק בפרט. ל"מעריב־השבוע" נודע כי כחלון העלה את הנושא בפגישה שהתקיימה בשבוע שעבר עם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. בפגישה נדונו נושאים שונים, כמו העיכוב בביטוח פיקדונות, אך אחד הנושאים המרכזיים היה העיכובים והקשיים במעבר הלקוחות בין הבנקים. האוצר דרש להטמיע טכנולוגיות שיאפשרו מעבר מהיר וחלק יותר של לקוחות בין הבנקים, אך ראשי בנק ישראל הסבירו שמדובר במהלך מורכב.
הסברים אלה ניתנו בפגישת שר האוצר עם הנגידה וכן בפגישות אחרות שהתקיימו עם המפקחת על הבנקים חדווה בר. כחלון יודע היטב שהיעילות של התחרות תהיה גדולה יותר אם מעבר הלקוחות בין הבנקים יהיה קל וחלק. כשהוא הוביל את מהפכת הסלולר, אחת הסיבות להצלחתה הייתה האפשרות לניוד מספר הטלפון הקיים, כולל הקידומת. מצב זה עודד בצורה ניכרת את התחרות והוריד את המחירים.
אלא שבבנק ישראל טוענים שטכנית אי אפשר להעביר את מספרי החשבון לבנק החדש. לכן על הפרק, בשלב הראשון, עומדת האפשרות להעביר אך ורק את הפעילות בעו"ש (לא כולל מספר חשבון - י"ש), הוראות הקבע ופנקסי השיקים. בכל מקרה לא מדובר על העברת תוכניות החיסכון, הפיקדונות, משיכות היתר או הפעילות בניירות הערך.
על פי המידע בבנק ישראל, היקף המעבר של לקוחות בין הבנקים נאמד ב־7% ממספר הלקוחות. מדובר בשיפור ניכר בהשוואה למצב לפני עשור, אז נאמד מספר הלקוחות העוברים ב־4%.
המודל הבריטי נכשל
ניידות הלקוחות מתעכבת לעתים בשל קשיים ביורוקרטיים שמערימים הבנקים. כדי לבדוק כיצד אפשר, למרות הכל, להאיץ את מעבר הלקוחות, נערך לפני כמה שבועות ביקור של משלחת בנק ישראל, האוצר ורשות ההגבלים העסקיים בבריטניה. המשלחת הישראלית נפגשה עם הרגולטורים המקומיים וביקשה ללמוד על מערכת תפעולית חדשה, שנועדה להאיץ את המעבר בין הלקוחות.
המערכת הושקה בספטמבר 2013 בעלות של 750 מיליון ליש"ט (כ־3.5 מיליארד שקל, י"ש) ובעלות שוטפת של עד 20 מיליון ליש"ט (כ־93 מיליון שקל - י"ש) בשנה. לדברי הבריטים, למרות המערכת החדשה שנועדה לעודד את התחרות, מספר הלקוחות שעברו בין הבנקים נותר ללא שינוי ועמד על 2%.
יש לציין כי המודל הבריטי לא התייחס לאפשרות העברת פיקדונות, משכנתאות או ערבויות אישיות - ולמרות זאת הוא נכשל. בבנק ישראל הסבירו לאנשי האוצר כי השקעה כזאת אינה מוצדקת, ובכל מקרה, אם מעוניינים ליישם מערכת כזאת, כדאי להוציא אותה אל הפועל במודל השקעות רזה.
נזכיר כי לבד מהעברת החשבונות, קידם יו"ר ועדת הרפורמות לשעבר, השר אלי כהן (כולנו), מיזם חדש בשם READ ONLY. המיזם, שעבר בתור חוק במסגרת הרפורמה בבנקאות, נועד לאפשר לגורמים מוסמכים להגיע למידע על חשבונות הבנקים של הלקוחות ולהגיש להם הצעות בתנאים משופרים בתחום הפיקדונות והאשראי. למיזם זה התנגדו בפיקוח על הבנקים בפועל, וטרפדו אותו למרות החוק.
בבנק ישראל מבקשים לקדם חלופה הקרויה API, שכבר נוסתה בבריטניה, ובה הבנקים עצמם מעבירים ללקוחותיהם את המידע הרלוונטי שבאמצעותו אפשר לשפר את התנאים.
בתגובה לפניית "מעריב־השבוע" אישרו באוצר כי היוזמה להגברת התחרות באמצעות ההקלה על מעבר לקוחות בין הבנקים תקועה, בגלל טענת בנק ישראל על קשיי תפעול. מבנק ישראל לא נמסרה תגובה לידיעה.