"גאווה לאומית": החללית הישראלית הראשונה תנחת על הירח

הפגישה הניבה תוצאות חיוביות. לדברי שמידט, האמריקאים קיבלו את בקשות העמותה הישראלית לתמיכה במספר נושאים, ובהם  תגבור יכולת התקשורת עם החללית הישראלית במהלך הנחיתה על הירח ולאחר מכן וצילום החללית בעת הקפת הירח ובזמן הנחיתה. התמונות יצולמו באמצעות הלוויין של נאס"א כדי לתת תוקף להימצאות החללית במסלול סביב הירח.

שמידט הוסיף כי יו"ר נאס"א ביקש לשתף פעולה עם הישראלים בנושאים נוספים, ובכללם  הניסוי המדעי הישראלי לחקר השדה המגנטי של הירח, צילום של האבק הירחי שיעלה כתוצאה מהנחיתה על הקרקע והרכבת רפלקטור על החללית הישראלית לאיכון באמצעות קרן לייזר, לטובת המחקר וצרכים עתידיים.

“לאחרונה הותקן בהצלחה על החללית רכיב ה־LRA (יחידת האיכון) על ידי צוות של נאס"א וצוות של התעשייה האווירית ונעשתה סימולציה של אפשרויות הצילום של החללית שלנו, על ידי לוויין LRO של נאס"א בזמן הימצאותה במסלול סביב הירח", הסביר שמידט. "בהמשך, ובעיקר לאחר הנחיתה, נקבל מנאס"א שירות בדמות שימוש באנטנות עצומות בגודל 34 ו־70 מ', שנדרשות כדי לשדר לכדור הארץ את התמונות והנתונים שייאספו במסגרת הניסוי המדעי. שיתוף הפעולה טוב לשני הצדדים. זו ממש גאווה לאומית, וחשוב להדגיש כי שיתוף הפעולה גובש בעזרת סוכנות החלל הישראלית ונחתם מולה".

בשבועות הקרובים תטוס החללית לאתר השיגור לבדיקות אחרונות והרכבה על המשגר לקראת היום הגורלי. "אנו מצפים להצלחה בכל אחד מהשלבים המאתגרים שבדרך", אמר שמידט בביטחון, "השלמת שלב השיגור וההפרדה מהמשגר בהצלחה, קבלת התשדורת הראשונה מהחללית אל חדר הבקרה, כניסה למסלול יציב סביב כדור הארץ, הגעה למרחק של כ־400 אלף קילומטר מכדור הארץ ומעבר ממסלול סביב כדור הארץ למסלול סביב הירח. לבסוף, אנו מצפים, כמובן, לבצע בהצלחה את הנחיתה הרכה על הירח באתר המתוכנן. אנחנו ממוקדים בהשלמת משימת הנחיתה על הירח וזה היעד המרכזי שלנו".

שמידט הסביר כי מדובר בפרויקט הראשון מסוגו בארץ, שבמסגרתו גוף שאינו ממשלתי, במימון פרטי, משגר חללית לירח. "האתגרים בפרויקט מתחלקים לאתגרים הנדסיים מורכבים ולאתגרים פיננסיים. כל שלב במשימה מכיל אתגרים רבים, יתר על כן יש לנו רק הזדמנות אחת להצליח. מבחינה פיננסית, יש לאורך השנים קשיים בגיוס המימון לפרויקט, ובמיוחד כשמדובר בעמותה ובגיוס תרומות. אנחנו חייבים הרבה לתורם המרכזי שלנו, מוריס קאהן, וגם לתורמים כמו משפחת אדלסון ורבים אחרים שתמכו לאורך השנים", פירט שמידט.

עוד סיפר אהרונסון כי לאחר מספר מפגשים עם הצוות הם החלו לחשוב על ניסויים שאפשר לעשות בהתחשב במגבלות של החללית, לרבות משקלה הקטן והעובדה כי היא תהיה על הירח רק זמן קצר ותנחת במקום מסוים: "החלטנו להטיס מגנומטר ולמדוד את השדה המגנטי על הירח", הוסיף אהרונסון, "צוותים מנוסים בעולם עובדים על המכשיר והיינו רוצים לפענח את תעלומת המגנטיות של הירח. לסלעים בירח יש שדה מגנטי ואנחנו לא יודעים מהיכן הוא הגיע. החללית תטוס ותמדוד את השדה הזה, וכך אולי נצליח להבין גם תהליכים מוקדמים שקרו בכדור הארץ".

הוא הדגיש כי באמצעות המידע שנאסף במכון ויצמן נבחר אתר הנחיתה הבטוח והמעניין ביותר וכי במסגרת שיתוף הפעולה עם נאס"א תישא החללית קובייה של מראות שמחזירה את האור לכיוון שממנו בא, כדי למדוד את המרחקים בחלל: "זה יאפשר לנו לבדוק את המרחק שלנו מהלוויינים של נאס"א ומכדור הארץ", הסביר. אהרונסון סיכם באופטימיות: "אני מאמין שיהיו יופי של תוצאות. מדובר בפרויקט פורץ דרך עבור המדינה. זוהי הפעם הראשונה שיהיה מכשיר כחול־ לבן בחלל העמוק, ואני מקווה שאחרי פרויקט זה יבואו עוד רבים אחרים".