פריצת סייבר ענקית בגרמניה הובילה לגניבה ותפוצה של מידע אישי של פוליטיקאים ממפלגות המרכז במדינה, כולל טלפונים, כתובות, מידע פנים-מפלגתי, פרטי כרטיס אשראי ושיחות אישיות. אורלי גן, ראש מחלקת מוצרי מניעת איומי סייבר בצ'ק פוינט, אמרה היום (ראשון) בתוכנית "איפה הכסף" עם ענת דוידוב ב-103FM כי ישנן "דרכים אינסופיות" לתקוף את ישראל במרחב הסייבר וכי אין דרך "הרמטית" להתגונן מפניהן.
"אין לנו מידע מעבר למה שפורסם במדיה הרגילה", אמרה גן על מתקפת הסייבר בגרמניה. "הזווית שלנו מסתכלת על איך התוקפים פועלים. בסופו של דבר מה שקרה זה שמידע רב דלף. ההיקפים והניסיון לקשור ביניהם מראים שזה לא משהו נקודתי אלא תקיפה במספר דרכים ובכמה מערכות. מדובר בהתקפה בהיקף די רחב".
המומחית הסבירה כי מספר מדינות עשויות לעמוד מאחורי הפריצה. "לגבי המתקפה הנוכחית אני נוקטת באמצעי זהירות בדבריי. במקרה הנוכחי הקו המקשר שמנסים לחבר הוא של אנשים שמתנגדים לימין הקיצוני בגרמניה", אמרה. "זה אולי קצה חוט. אנחנו יודעים שיש מספר מדינות שעוסקות בלוחמת סייבר מסוגים שונים. רוסיה היא אחת המובילות בתחום, לסינים יש גופי סייבר משמעותיים גם כן ואף קוריאה הצפונית גם עוסקת בנושא בצורה נרחבת. כל אחת מהמדינות יכולה להיות רלוונטית".
גן הסבירה כי אין דרך למנוע מתקפות סייבר דומות בהקשר לבחירות הקרבות בישראל. "התשובה העצובה היא שאנחנו לא יכולים. אין לנו דרך הרמטית להתגונן", הסבירה. "יש דרכים אינסופיות לתקוף אותנו והן לא מאפשרות לתת הגנה הרמטית לזליגת מידע, השפעת מידע או פייק ניוז. מנגד יש המון דרכים שיאפשרו למזער את המתקפה של התוקפים. בסוף הגורם האנושי הוא הגורם הראשון שמותקף. המודעות של אנשים לסוגיות סייבר היא החוליה החלשה ביותר והפורצים מנסים לנצל זאת לטובתם".
כאשר נשאלה לגבי שמירה על ססמאות, הפיכתן למסובכות והחלפתן לעתים קרובות כאמצעי בטיחות, השיבה: "אלו עצות משנות ה-90. הן טובות אך לא מספיקות בשנת 2019. אנחנו צריכים לדרוש זיהוי בשני שלבים שמקשה על התוקף בצורה דרמטית להגיע למידע שלנו, ולהיות מודעים וערניים לאפשרות שמישהו מנסה להגיע למידע שלנו כל הזמן".