"אנו דואגים שבכל סרט שאנו קונים יהיה מסר עבור הילדים", מדגיש אלן גרינבלט, מייסד שותף בחברת פילמהאוס - שנוסדה לפני כעשור - יחד עם משה אדרי ו"יוניטד קינג". החברה מפיצה סרטי אנימציה לילדים בקולנוע, ב־VOD, ב־DVD ובטלוויזיה. אחד הסרטים הללו, "אגדה עם זנב" (מהיוצרים של הסרט צבי הנינג'ה), ייצא ביום חמישי הקרוב אל האקרנים בארץ.
חזונם של גרינבלט ואדרי הוא להביא לישראל סרטי אנימציה מובילים מכל רחבי העולם, בדגש על סרטי איכות, נטולי אלימות או תכנים לא ראויים לילדים, מאחר שקהל היעד של החברה הם ילדים בגילים 5 עד 10. "זה לא אומר שהסרטים לא מתאימים גם לילדים בגילים אחרים, אלו סרטים לכל המשפחה", מדגיש גרינבלט, "אבל זה טווח הגילאים שבעיקר הולכים לסרטי אנימציה. אני מאוד אוהב ילדים ואני חושב שהתפקיד שלנו זה לאפשר להם להיות מה שהם – ילדים, לפני שהם מתבגרים ונכנסים לעולם הטלפונים החכמים והטאבלטים".
בעידן הקולנועי של היום קשה עד בלתי אפשרי שלא להיתקל בסוג כלשהו של אנימציה על המסך הגדול. החל מסדרות להיט עתירי תקציב כמו "מלחמת הכוכבים" ו־"הנוקמים" וכלה בסרטים ישראליים מקומיים. אבל בעוד שבסרטי הלייב אקשן האנימציה היא חלק מהמכלול, הרי שבפרויקטים שמביאה לארץ פילמהאוס, האנימציה היא חזות הכל. "יש הבדלים גדולים בין סרטי אנימציה מלאים לסרטי לייב אקשן, שם יש שחקנים, צוות הלבשה, צלמים, חשמלאים ועוד אנשי מקצוע שמגיעים כל יום לסט ומצלמים את הסצנות", מסביר גרינבלט. "באנימציה זה הפוך, הכל נעשה בחלקים, לפעמים במקומות שונים בעולם, ואתה מצלם אחד לאחד את הקונספט שבנית, כלומר אסור לך לבזבז פריים.
"בסרטים חיים שמשלבים אנימציה, השחקנים משחקים בלי האלמנטים, כלומר הם צריכים לדמיין מה קורה סביבם, בין שזה פיצוץ או דמויות אחרות, ואלה מתווספים לסצנה לאחר מכן בעריכה", הוא מסביר. "באנימציה אתה רואה בזמן אמת את כל הסצנה, אתה מצייר את הפיצוץ והדמות באותה סצנה וזה נעשה באותו פריים".
הרזומה של גרינבלט בתעשיית הקולנוע עשיר ומגוון, החל מימיו כמספר 4 בחברת "קנון" הבינלאומית של יורם גלובוס ומנחם גולן ועד להקמת האולפן העצמאי "Global Pictures" בישראל בשנות התשעים. אז הפיק גרינבלט סרטי פעולה. לדבריו, בעקבות פריצת מהומות האינתיפאדה הראשונה, המשימה להביא שחקנים מחו"ל לצלם בישראל הפכה למאתגרת במיוחד ובשלב הזה הוא החליט להתמקד בסרטי אנימציה בלבד.
"כיום אנו קונים את המוצר בשלב מוקדם ומקבלים קונספט ארט ותקציר, עוד לפני שיש תסריט", הוא מתאר את תהליך רכישת הפרויקטים. "בתור מפיצים אנחנו האנשים האחרונים שנוגעים בסרט ומנגישים אותו לקהל, ואנו הראשונים שמקבלים את הפידבק מהקהל, אז חשוב שנקבל אותו בשלב שבו נוכל לעשות התאמות. אני אוהב להגיד למפיקים, כבר בזמן שהם מפתחים את הדמויות, מה כן או לא עובד מבחינתנו.
"אנו קונים מעצמאים שלא קשורים לאולפנים הגדולים, שמפיצים בעצמם את הסרטים, והליך הפיתוח עצמו יכול להימשך בין שנתיים לשלוש", הוא מוסיף. "בעוד שסרט אנימציה של דיסני יכול להגיע לתקציב של כ־150 מיליון דולר, אנחנו צנועים יותר אבל האיכות של הסרטים שלנו לא נופלת ויכולה להתחרות באלו של האולפנים הגדולים. לא פעם חיכיתי חמש שנים כדי להוציא סרט, אבל זה שווה את ההמתנה. אלה סרטים נצחיים שלא מוגבלים בזמן, כי בעולם הפנטזיה התקופה שבה הוא מופק לא רלוונטית".
גרינבלט מדגיש כי עבודתו אינה מסתיימת לאחר שהסרט מגיע אליו מצוות ההפקה וכי האלמנט הכי חשוב בסרטי אנימציה הוא התאמת השחקנים והטקסט הנכון, במיוחד כשמדובר בסרטים מתורגמים. "אנחנו עובדים על התרגום של התסריט יחד עם במאי הדיבוב ובוחרים בקפידה את השחקנים שייתנו את הקולות לתמונות", הוא מסביר, "חשוב מאוד שהגישה של השחקן תהיה תואמת לדמות ושהוא ייכנס לדמות כמו שצריך. במקביל, המשפטים צריכים להתאים לתזוזת השפתיים שרואים על המסך, אז לפעמים צריך לבחור מילים שונות כדי שיתאימו למה שהילדים רואים.
"בסופו של דבר הילדים הם אלה שאומרים לנו מה עובד ומה לא", מסכם גרינבלט, "האנימטורים הכי טובים בעולם יספרו לך שהילדים או האחים הצעירים שלהם מעורבים ביצירת הסרטים האלה, כי זה עבורם. כשאנו מתבגרים, אנו מאבדים קצת מהנאיביות, האמת והרעננות שיש בך כילד. אנימציה זה עולם פנטזיה שבו הכל יכול לקרות, הילדים מתחברים לזה".