פיצחו את האלגוריתם: המבוגרים שהפכו למשפיעני טיקטוק

החודש ימלאו ארבע שנים להולדתה של טיקטוק, האפליקציה הסינית שכבשה בסערה את העולם ויועדה בתחילה בעיקר לילדים ובני נוער. אלא שבחודשים האחרונים נראה כי קהל היעד שלה התרחב והפכה גם לכלי חשוב עבור מבוגרים, בהם בעלי עסקים וחברות, עד כדי כך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ קרא להחרימה, בשל החשש, לדבריו, מפגיעתה בביטחון הלאומי. עם פרוץ הקורונה, רשמה טיקטוק עלייה משמעותית בכמות הנרשמים אליה בכלל, ובקרב קהל בוגר בפרט, משנות ה־20 עד שנות ה־70 לחייו.

“עד הקורונה הייתי קלינאית תקשורת וצלמת, ולא היה לי כל כך זמן להתעסק בטיקטוק”, מספרת דניאל צ’לצ’ינסקי, 32, המתחזקת נכון לכתיבת שורות אלה חשבון טיקטוק עם כ־89 אלף עוקבים. “בן הזוג שלי, שנכנס לטיקטוק לפני שנה לצורך קידום העסק שלו, היה כל היום באפליקציה וזה הרגיז אותי שהוא מכור. ואז באה הקורונה, ובבת אחת התפנה לי המון זמן ולא הייתה לי עבודה, אז החלטתי בשביל הכיף להצטרף ולהעלות סרטונים מצחיקים והומוריסטיים בנושאים שקשורים לקורונה. ראיתי שזה תופס כמו אש בשדה קוצים והסרטונים זוכים למאות אלפי צפיות ותגובות, והבנתי את הכוח והפוטנציאל שיש בזה”.

“במשך לא מעט זמן ניסיתי לשכנע את דניאל להצטרף לטיקטוק, אבל היא לא זרמה”, מספר בן זוגה עמיחי שקל, 36, המתחזק עמוד טיקטוק עם כ־68 אלף עוקבים. “יש לי עסק של השכרה ועיצוב תפאורה לאירועים בשם Big Love Letter, והצטרפתי לפני שנה לטיקטוק כדי לשווק את העסק לקהל צעיר. התחלתי ללמוד את הפלטפורמה הזאת ולקבל דרכה הצעות לעיצוב תפאורה. כשפרצה הקורונה וכמות העבודה שלי ירדה, פתחתי חשבון הדרכה על טיקטוק עם כל הידע שצברתי כדי להעביר אותו הלאה לאנשים חדשים שמצטרפים לפלטפורמה. החשבון הזה נקרא TIKTOK PRO ISRAEL, וזה הפך לעיסוק העיקרי שלי”.

במהלך הגל הראשון של הקורונה הקימה צ’לצ’ינסקי קבוצה בטיקטוק הנקראת Creative 30, הכוללת משפיעני טיקטוק, כמו צ’לצ’ינסקי, שחצו את גיל 30, נכנסו לאפליקציה בזמן הקורונה והפכו לכוכבי ענק. עד כה מונה הקבוצה עשרה משפיעני רשת: מלבד צ’לצ’ינסקי ושקל חברים בה גם בתאל סננס מקייטן, ענבל חנוכה, עדי אחרק, ליטל גבריאלי, שיר בן חמו, הראל אסף, עידן כנפי ובר רוזנברג.

“כשהתחלתי לתפוס תאוצה בטיקטוק קיבלתי טלפונים מחברות פרסום ששאלו כמה עולה לפרסם אצלי מוצרים”, מספרת צ’לצ’ינסקי. “הייתי בהלם כי הייתי חדשה בזה, ופתאום הבנתי שיש לי כוח ביד וזה נורא הדליק אותי. פנו אליי גם כל מיני סוכנויות שרצו לייצג אותי, אבל הבנתי שזה פחות בשבילי וגם הרגשתי שאני מיוחדת בגלל הגיל ובגלל התכנים שאני מעלה, ואני לא רוצה להיכלל בסוכנות של צעירים. כך נולד הרעיון לחפש עוד אנשים כמוני בגיל ובאידיאלים. התחלתי לבחור בפינצטה את משפיעני הרשת שמתאימים לקבוצה”.

הראשונה שהצטרפה לקבוצה הייתה ענבל חנוכה, 36, סטנדאפיסטית, נשואה ואם לשניים, שלפני הקורונה ניהלה צוות במועדון “סטנד־אפ פקטורי”, שנסגר בשל המצב. “הבשורה על הסגירה באה לנו בבום”, משחזרת חנוכה שמתחזקת עמוד עם כ־24 אלף עוקבים. “בדיוק אז, כשהייתי שבורה, החלטתי להשקיע במה שנראה לי מבטיח, אז פתחתי טיקטוק והבנתי שעליתי על משהו”.

בדרך לריב עם בעלי

במקביל לחנוכה, הצטרפה לטיקטוק בתאל סננס מקייטן (30), בעלת תואר ראשון בעיצוב תעשייתי שעבדה באלביט, ועם פרוץ הקורונה הייתה בחופשת לידה. “בתקופת הסגר הורדתי את האפליקציה כי הסתקרנתי. התחלתי להסתכל בסרטונים, אבל לא היה לי אומץ להעלות סרטון בעצמי”, אומרת סננס מקייטן, שלה 35 אלף עוקבים. “לא היה נראה לי שאני רלוונטית לפורמט, אבל אז ראיתי אמהות שהעלו סרטונים עם תינוקות, אז החלטתי לנסות וראיתי שזה תפס”.

מה היה הסרטון הוויראלי שגרם לכם לפרוץ?
צ’לצ’ינסקי: “אחד הסרטונים הראשונים שלי צחק על משבר הקוסמטיקאיות וגרר למעלה מ־200 אלף צפיות. ‘הצינור’ עשו על זה אייטם, והיו מאות תגובות בתוך דקות ספורות. כיום יש לי כבר סרטונים יותר חזקים, שאחד מהם הגיע גם לארבעה מיליון צפיות, שזה משהו שמעטים בארץ מגיעים אליו בטיקטוק, ובו אני מצלמת פלאפון שמסתובב דרך מקדחה ועף דרך החלון”.
שקל: “העליתי סרטון על איך להגיע ל־For You (הפיד המרכזי של טיקטוק – ד”פ), שגרף למעלה משני מיליון צפיות”.
חנוכה: “יצרתי תחפושת לילד והעליתי את הסרטון לטיקטוק. הוא קיבל 35 אלף צפיות. הבנתי שיש פה כוח ממש גדול, וכל הוויראליות הזו קרתה בלי שהיה לי ניסיון קודם באפליקציה. הסרטון שאחריו כבר גרף למעלה מ־200 אלף צפיות”.

סננס מקייטן: “העליתי סרטון חמוד עם התינוק שלי בלי שהייתי בפריים, וזה התקבל טוב, אבל לא הפך לוויראלי, ואז החלטתי להעלות סרטונים הומוריסטיים על הורות וזוגיות. הסרטון שהתפוצץ היה סרטון מצחיק שבו רקדתי עם התינוק בצורה מצחיקה, כשאני עם פיג’מה, וכתבתי שאני בדרך לריב עם בעלי על זה שנזכרתי שהוא יצא עם בנות אחרות לפניי. יום למחרת קיבלתי מבול הודעות מאנשים בפייסבוק ובאינסטגרם, ואותו סרטון גרף למעלה מחצי מיליון צפיות. מאז החלטתי שאני לא מתאמצת לחפש טרנדים בטיקטוק, אלא החלטתי לצייר את המציאות של החיים שלי, ואנשים ממש מזדהים עם זה”.

מה מושך אתכם בטיקטוק?
שקל: “הטיקטוק מבוסס על כישרון, יצירתיות ואותנטיות”.
סננס מקייטן: “זו הפלטפורמה היחידה והראשונה שבה אני יכולה לבטא את היצירתיות והאופי שלי בצורה אותנטית לחלוטין: אני פשוט אני, וזה מה שמקבלים ורואים. בלי איפור ובלי שיפוץ המציאות”.
חנוכה: “תמיד חלמתי לעשות סרטונים מצחיקים שיתאימו לאופי ולעיסוק שלי, וזו הפלטפורמה לכך”.
צ’לצ’ינסקי: “הטיקטוק מציג את הצד האמיתי והפחות מלוטש. הוא מציג גם את הדברים המצחיקים, אבל גם את הדברים המעצבנים ואת הכישלונות והעצב”.

מי קהל היעד העיקרי שלכם?
חנוכה: “כל הגילים. אין ספק שילדים ובני עשרה יותר שולטים בטיקטוק, אבל לאט־לאט מתחיל להיות גם קהל יותר בוגר, והסרטונים שלי פונים גם להורים ולא רק לילדים. הצחוק הוא לכל גיל”.
סננס מקייטן: “אני בעיקר פונה להורים, לזוגות נשואים, זוגות צעירים וכו’. יש גם עוקבים בני 50 ו־60 שפונים אליי וכותבים שהם נכנסו לטיקטוק בעקבות התכנים שלי. אני רואה יותר ויותר פרופילים של אנשים בגילי שמעלים דברים שהם לא רק ריקודים ותוכן חסר משמעות. יש שינוי גם בתכנים שעד כה אפיינו את טיקטוק”.
שקל: “כרגע האפליקציה פונה בעיקר לדור ה־Z, אבל הגיל עולה בהתמדה ובהדרגה בעקבות הפופולריות של טיקטוק בכלי התקשורת. עולם התוכן גם גדל, ויש תוכן מגוון מאילוף כלבים ועד טיולים”.
צ’לצ’ינסקי: “זה התחיל כפלטפורמה של צעירים, אבל היא גם מחלחלת לאט־לאט למבוגרים”.

כמה זמן העיסוק בטיקטוק דורש מכם ביום?
חנוכה: “מרגע שאני קמה בבוקר ובודקת את מצב הסרטון שהעליתי אתמול, דרך שעות הצהריים ועד כל רגע פנאי שיש לי מהילדים – אני בזה. לאורך כל היום אני עוסקת בעריכות וצילום סרטונים”.
שקל: “המון זמן. זו אפליקציה ששואבת הרבה זמן בהתעסקות וגם בעבודה על התכנים. זה חלק מאורח החיים שלנו. אנחנו יוזמים המון פרויקטים”.
סננס מקייטן: “להסתכל בסרטונים של אחרים גוזל לי המון זמן, אבל לחשוב על תוכן, לערוך ולהעלות אותו - לא לוקח לי יותר מדי זמן כי אין לי את הזמן הזה. התינוק שלי בן עשרה חודשים, והטיפול בו מצריך המון. בדרך כלל כשהוא ישן בצהריים אני מצלמת סרטון, ובלילה כשהוא ישן, אני עורכת אותו ומעלה ביום למחרת”.

איך הסביבה מקבלת את העיסוק החדש שלכם?
שקל: “לאנשים בהתחלה קשה לקבל את זה כי חושבים שהאפליקציה מדברת רק לילדים, אבל ברגע שאתה מראה שזה יכול להיות רווחי גם כלכלית, כולם רוצים להיכנס לזה”.
צ’לצ’ינסקי: “בהתחלה הרימו גבה, אבל היום כל בעל עסק רוצה להיות חלק מטיקטוק”.
חנוכה: “מדי פעם יש תגובות שלועגות לעיסוק הזה בגיל שלנו, אבל זה בעיקר מילדים משועממים שחייבים להגיד משהו. פעם ילד אחד כתב לי: ‘תחזרי לפייסבוק’, אז צילמתי סרטון תגובה הומוריסטי לתגובה שלו וזה הפך לוויראלי”.

איזה יתרון יש לכם על טינאייג’רים?
סננס מקייטן: “יש לי כבר את הביטחון העצמי להעלות כל תוכן שבא לי, בלי פילטרים ובלי לנסות להתחבב על העוקבים, בלי לחשוב מה הם יגיבו או יחשבו עליי. אני מקבלת המון הודעות פרטיות מילדים שמתחברים לדרך הזו, והם כותבים לי שזה מעלה להם את הביטחון”.
צ’לצ’ינסקי: “הילדים מאוד מכבדים אותנו ואוהבים אותנו ולא רואים את הגיל, אלא את הבן אדם. פיצחנו את האלגוריתם של טיקטוק”.

מזהים אתכם ברחוב?
צ’לצ’ינסקי: “מזהים אותנו ורוצים להצטלם איתנו. אנשים שמבלים כל היום בטיקטוק רואים בנו סלבס. הדור הנוכחי לא נמצא באינסטגרם או בפייסבוק וגם לא צופה כל כך בטלוויזיה, אלא רוב הזמן נמצא בטיקטוק”.
סננס מקייטן: “הייתי לאחרונה בחופשה משפחתית בים המלח, פתאום ההורים שלי קלטו שילדים ועובדי המלון ניגשו אליי להצטלם איתי. זה היה מביך ומוזר, ולא כל כך ידעתי איך להתמודד עם זה”.
חנוכה: “לפני חודשיים, כשאספתי את הילד מבית ספר, ילדה עצרה אותי וביקשה להצטלם איתי. זו הייתה הפעם הראשונה, אבל מאז כל הזמן ילדים עוצרים אותי ברחוב ומזהים אותי מהטיקטוק. בתוך כל ההצלחה הזו גם פתחו לי כמה עמודי מעריצים בטיקטוק”.

לא טרנד חולף

קבוצת המשפיענים לא לבד: לאחרונה גם פנינה רוזנבלום בת ה־65 וג'ודי ניר מוזס בת ה־62 עלו לרגע לכותרות כשהצטרפו לטרנד הטיקטוק והעלו סרטון שבו הן רוקדות את ריקוד הטיקטוק.

בינתיים, קבוצת המשפיענים, שפעילה חודשיים בלבד, כבר השיגה לחבריה קמפיין בתשלום ל”עוף טוב”. “מרבית חברי הקבוצה נלקחו לקמפיין, וכל אחד היה צריך להעלות סרטון משלו לטיקטוק”, מציינת צ’לצ’ינסקי.

מה המוטו של הקבוצה שלכם?
שקל: “לשמור על ייחודיות של כל חשבון. דור ה־Z אלרגי לכל מה שקשור לפרסומות. כל הזמן מנסים למכור לו משהו, והוא לא פראייר. אנחנו מפרסמים במינון ובאופן יותר אמיתי מאשר מסחרי, ולא נפרסם דברים שאנחנו לא מאמינים בהם”.

אפשר להתפרנס מטיקטוק?
שקל: “פונות אלינו כל מיני חברות שמחפשות ייעוץ שיווקי לגבי איך לשווק את העסקים שלהן בטיקטוק”.

בימים אלה יצאה קבוצת Creative 30 בקמפיין ויראלי בטיקטוק שנועד להעלות את המודעות לבריונות ברשת וגרף עד כה במצטבר למעלה משני מיליון צפיות. “קיבלנו פניות בפרטי מעוקבים שרצו שנפעל בנושא הבריונות ברשת”, מספרת צ’לצ’ינסקי. “אחת המשפיעניות בקבוצה, עדי אחרק, הקימה עמותה שנקראת ‘בלי בושה’ שיוצאת נגד בריונות ברשת, והצעתי לה שננצל את הכוח שלנו כמשפיענים לצורך זה. הרמנו קמפיין ויראלי שכל חברות הפרסום יכולות רק לחלום על כמות החשיפה שהוא זכה לה, והכל באופן עצמאי ללא השקעה של שקל אחד”.

מה יקרה כשהקורונה תחלוף?
שקל: “הטיקטוק זה לא טרנד חולף. זה לא משהו שבא לבקר אותנו בקורונה וייגמר. הכלים והידע שצברנו, שמשמשים אותנו היום, הפכו את הטיקטוק למרכז החיים שלנו, וזה יישאר כך גם עם החזרה לשגרה. אני חושב, למשל, לקחת יותר עובדים שיסייעו לי בעסקים הרגילים כדי שאתפנה להתעסק בעיקר בטיקטוק”.
צ’לצ’ינסקי: “אולי אקח עורכת שתערוך לי את הצילומים בזמן שאני אתעסק יותר בטיקטוק. יש זמן מוגבל ביממה, וצריך לראות איך אפשר לשלב את הכל”.
חנוכה: “העבודה שלי שואבת ממני את רוב שעות היום, אז אני מאמינה שלא אמשיך לפעול בטיקטוק באותו כוח כמו שאני כרגע, אבל לא אוותר על זה”.
סננס מקייטן: “טיקטוק תישאר חלק מחיי. אני לא כל כך ממהרת לחזור לשגרה שלי כי אני פשוט נהנית מדי בטיקטוק”.