בחודשים האחרונים יצא ראש המרכז לביטחון ולמודיעין-מסכל בארצות הברית בהודעה מזעזעת: מדינות זרות מנסות להטות את החלטות הבוחרים בארה"ב, לזרוע כאוס במדינה ולערער את אמון הציבור בהליך הדמוקרטי.
מיהן אותן מדינות זרות? בהודעה התייחסו למספר שחקנים מרכזיים, אבל הייתי רוצה להתמקד כאן בשניים מהם: רוסיה ואיראן. בניגוד לדעה הפשטנית לפיה רוסיה רוצה בעיקר שטראמפ ינצח, מסתבר ששתי המדינות האלו נוקטות בפעולות דומות ומנסות לערער את המוסדות הדמוקרטיים במדינה ולפלג את האומה.
מה עושים הרוסים? לצד מתקפות-סייבר שוליות שנבלמות בקלות, הם פועלים בעיקר ברשתות החברתיות. הם מפיצים ומקדמים תיאוריות קונספירציה – והנשיא טראמפ מסייע להם כשהוא תומך בחלקן. אבל חשוב לא פחות: רוסיה מקדמת קבוצות של אידיאולוגים משני צדדי המתרס. כל מתרס. מצד אחד, דמוקרטים, מצד שני, רפובליקנים. מצד אחד, קבוצות התומכות במאבק השחורים – עד כדי קידום אלימות ומרי חברתי מצידם – ומצד שני, קבוצות של לבנים גזענים.
מה עושה טראמפ בתגובה לניסיונות הרוסים להתערב בבחירות? הוא מבטיח שהממשל יבחן את הנושא מקרוב, וזהו. מידע מהחודש האחרון מגלה מה קורה בימים אלו בממשל. מסתבר שבכירים במחלקה לביטחון פנים מקבלים הנחיות שלא להמשיך לספק דיווחי מודיעין על הניסיונות הרוסיים להתערב בבחירות, מכיוון שהם "גורמים לנשיא להיראות רע".
במקום בו טראמפ אינו ממלא את תפקידו בהגנה על הציבור האמריקני, הרשתות החברתיות עצמן נכנסות לפעולה. פייסבוק כבר הסירה עשרות אלפי פוסטים מחמישים חשבונות המקושרים ל"סוכנות הרוסית לחקר האינטרנט", שמבלה חלק גדול מזמנה בניהול מבצעי האקינג והנדסה חברתית. באופן הזוי, חברות כמו פייסבוק דואגות יותר לגבי טוהר הבחירות מנציגי הציבור-לכאורה.
ומה לגבי איראן? כפי שאמר לאחרונה הסנאטור מארק וורנר, האיראנים למדו מהרוסים. גם איראן מפיצה מידע כוזב במדיה החברתית משני הצדדים. פייסבוק מחקה ב- 2019 כמעט מאה חשבונות, עמודים וקבוצות ממקור איראני. מסתבר שהאיראנים השתמשו בזהויות אמריקניות מזויפות על מנת לקדם דעות פוליטיות ליברליות, וגם שמרניות.
יש הרבה מה ללמוד מהניסיונות הללו לפגוע בבחירות במדינה דמוקרטית. לרוסיה ולאיראן יש 'צבאות האקרים' מרשימים ביכולותיהם, אך הן אינן מנסות לפגוע ישירות בתהליך הבחירה הדמוקרטי. הן אינן מנסות לפרוץ למכונות האלקטרוניות באמצעותן מצביעים חלק מהבוחרים, או למרכזי המידע לתוכם מוזן המידע אודות ההצבעות. הן מתמקדות במטרה קלה הרבה יותר: בבוחרים עצמם. הן מנסות לערער את תפיסות העולם של הבוחרים, ולגרום להם לנטוש מאחור את 'המציאות המשותפת' שחשובה כל-כך במדינה דמוקרטית. הן מנסות לשסות את המגזרים השונים זה בזה – לבנים נגד שחורים, ליברלים נגד שמרנים, מתנגדים להפלות לעומת התומכים וכן הלאה.
כתוצאה מפעילותן ברשתות החברתיות (ויש להודות, לא רק בגללה), החברה האמריקנית הפכה להיות מקוטבת יותר, קיצונית יותר. דמוקרטים כמעט ואינם מסוגלים לדבר יותר עם רפובליקנים ולהגיע לעמק השווה. הפגנות הופכות למקום מסוכן עבור שני הצדדים. הרפובליקנים יורים בליברלים, והליברלים פולשים לבתי עסק ודורשים באיומים מכל הנוכחים בהם להצדיע למטרות התנועה.
המדינות הדיקטטוריות הבינו כבר מזמן שהדרך להפיל את הדמוקרטיות היא מבפנים - באמצעות ליבוי השנאה והשטנה בין המגזרים והאזרחים. הן מצליחות לעשות זאת בארצות הברית, ועדיין לא ברור האם השפיות ואחוות-הרעים תחזורנה לאותה מדינה בעקבות הבחירות הקרובות. אבל לפחות לאמריקנים יש תירוץ. יש מישהו שמנסה להתערב להם בבחירות מבחוץ. מה התירוץ שלנו?
ד"ר רועי צזנה הוא חוקר במרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א. ידבר בנושא במסגרת שבוע הסייבר הלאומי השנתי של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, מטה הסייבר הלאומי במשרד רה"מ ומשרד החוץ, אשר ייערך ב 19-21.10.