כיצד העולם החדש יוכל להתמודד בצורה הטובה ביותר עם האתגרים הגלובליים הגדולים ביותר, ולהיערך באופן יזום לעידן שלאחר מגיפת הקורונה? על השאלות האלה ועוד ישיבו מנהיגים עולמיים, ראשי מדינות, שרי חוץ, קובעי מדיניות, דיפלומטים, משקיעים ויזמים, במסגרת הוועידה העולמית "Diplotech 2020" שתתקיים בתל אביב ביום רביעי הקרוב (16.12) ותועבר בשידור חי (18:00 שעון ישראל; 12:00 שעון ארה"ב).

הוועידה תיערך בשיתוף עם קבוצת הג'רוזלם פוסט, ביוזמתו של דני דנון, לשעבר שגריר ישראל באו"ם ושר המדע והטכנולוגיה, ובראשותו של יוסי סגול, היזם והיו"ר של סגול אחזקות. בין הדוברים המרכזיים: ניקי היילי, לשעבר שגרירת ארצות הברית באו"ם; דנון; נשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו פליקס צ'יסקדי; נשיא הונדורס חואן אורלנדו ארננדז; שר החוץ של גואטמלה פדרו בולו וילה ועוד. משתתפי התעשייה הם קירה רדינסקי, יו"ר ומנהלת הטכנולוגיה הראשית בחברת Diagnostic Robotics; סגן יו"ר ווטרג'ן מיכאל רוטמן; סגנית נשיא קבוצת Vertical Field העולמית מגי אבקסיס; יו"ר בריטניקה מערכות ידע אשר דגן ועוד. כל דיוני הפאנל נועדו לחקור ולהעניק תובנות לגבי האתגרים והמגמות שמולם אנו ניצבים כיום כחברה גלובלית. על ההנחיה תופקד ליז קלמן, המגישה המרכזית של התוכנית "The Claman Countdown" של רשת פוקס ביזנס.

הפאנל הראשון יחקור את הטכנולוגיות הישראליות החלוציות העדכניות ביותר אשר פורצות גבולות ומאיצות פתרונות בני קיימא. הפאנל השני ידון בשאלה כיצד הטכנולוגיות הישראליות מספקות פתרונות לבעיות חדשות שהתעוררו במהלך הקורונה. על הרעיון שהביא לכינוסה של הוועידה הבינלאומית מספר דנון: "סיימתי חמש שנות שליחות מאתגרת באו"ם. במהלך השליחות יצרתי קשרים עם מאות מנהיגים מרחבי העולם וזיהיתי, עוד לפני הקורונה, את רצונם להתחבר לישראל סביב נושאי הטכנולוגיה והבריאות. יזמתי משלחות שגרירים שהגיעו לארץ ופגשו את הרמטכ"ל, שמעו על המצב הביטחוני ועל האיומים המרחפים מעל מדינת ישראל, אבל כשהייתי מנתח איתם את הביקור, מה שעלה באופן עקבי היה שהטכנולוגיה והיזמות הישראלית הותירו בהם את הרושם העיקרי. הבנתי שיש לנו פוטנציאל אדיר לחזק את מעמדה של ישראל באמצעות הדברים האלה".

הוא הוסיף: "עם פרוץ משבר הקורונה קיבלתי טלפונים מעמיתים שלי, משגרירים וגם מנשיא מדינה, שצלצלו לשתף ולהעביר מסר של קריאה לעזרה. חלקם תיארו מצבים קשים מאוד, היו מדינות שהיו מוטלות בהן גופות ברחובות. באותו זמן המדינות כולן דאגו רק לעצמן, ואני אמרתי שדווקא בשעה הזו אנו צריכים לחשוב מה אפשר לעשות כדי להושיט יד לאחרים. הם יעריכו את זה מאוד. עוד לא יצאנו מהמשבר, אבל מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה. אנחנו מדברים על עצמנו במונחים של אומת הסטארט־אפ, וזו ההזדמנות להוכיח שלישראל יש מה להציע ומה לתרום. מדינות רבות מבינות שגבולות וביקורת דרכונים נותנים תחושת ביטחון, אבל בפועל ראינו שזה לא באמת עוצר איומים כמו מגיפות, סייבר או טרור, וכיום יש יותר מתמיד פתיחות כלפי רעיון שיתופי הפעולה בין מדינות. הוועידה נועדה להראות כיצד ישראל יכולה לסייע למדינות אחרות".

כלומר, שהייטק וחדשנות מספקים הזדמנויות ליצירת ערוצים חדשים בשירות הדיפלומטיה?
"זה נותן לנו מנוף. אם בעבר דיפלומטים היו שליחים שהעבירו מידע על המתרחש בישראל, כיום המידע זמין, וכל אחד יכול להגיע אליו ולכן הפתרונות, הפיתוחים ושיתופי הפעולה שישראל יכולה להציע הם חלק משמעותי בדיפלומטיה של היום. כשגריר ישראל באו"ם הבנתי מהר מאוד שאני חייב לשנות את השיח שמבוסס על גינויים והחלטות נגד ישראל לשיח אחר, ולכן יזמתי הרבה מאוד אירועים שעוררו עניין. ניקח את האמירויות כדוגמה, יצא לי לבקר בדובאי לפני כמה שנים. אחד הדברים שמאוד עניינו את מארחינו היה, לצד הנושאים המדיניים, הטכנולוגיות הישראליות בתחומים שונים. מדובר בכלי לכל דבר ועניין. כך זה גם בכל הפגישות שנערכות עם מנהיגי העולם באו"ם. סביב נושא המים באפריקה, למשל, יזמתי יום עיון בהשתתפות נציגים של חברות ישראליות. הגיעו עשרות שגרירים שישבו ושאלו שאלות. זה ריתק אותם. אותו דבר בנושאי טכנולוגיה ותרבות. נכון שהעוינות לא נעלמה, אבל היא הידלדלה ונטמעה בשאר הדברים".

ישראל ידועה כסטארט־אפ ניישן. מה מקומה של ישראל במשבר הקורונה בהיבט הגלובלי?
"צריך לעשות הפרדה בין נושא הטיפול בקורונה עם העליות והירידות בביצועים של המדינה, לבין הטכנולוגיות שיוצאות מישראל, שבהן אנחנו במקום מאוד טוב. במגזר הציבורי יש מקום להפקת לקחים ולביקורת. במגזר הפרטי, אנחנו ממשיכים להוכיח את עצמנו כאומת הסטארט־אפ. אנחנו חייבים לשלב סטנדרטים של שוק פרטי בתוך המערכות הממשלתיות לצורך קיומי, אי אפשר אחרת. ממשלות מוכרחות להבין שהשוק הפרטי חייב להיכנס לתמונה. מערכות ממשלתיות לא אוהבות את זה, אבל כל מערכה דורשת שיתוף פעולה אמיתי וסטנדרטים אחרים, הן במהירות והן באיכות התגובה".

מה מבחינתך יהפוך את הכנס להצלחה?
"יצירת עניין של דיפלומטים, מנהיגים ומשקיעים בחברות בישראל ובטכנולוגיות הישראליות. בחזון שלי אני רואה את הוועידה פותחת סדרה של ועידות. השנה זה לא מתאפשר בגלל המצב, אבל אני מאמין שבשנה הבאה נוכל לראות את המנהיגים נפגשים כאן. אנחנו לא צריכים לקחת את המושג 'סטארט־אפ ניישן' כמובן מאליו. כדי לשמר את מקומנו, אנחנו צריכים לקום בכל בוקר ולהוכיח את עצמנו. 'DiploTech 2020' מראה שאנחנו עדיין על המגרש, שאנחנו חלק מהמשבר העולמי, שאנחנו מחפשים לו פתרונות - וגם מוצאים"