1. "כיפת ברזל" ומערכת "מעיל רוח": אין ישראלי שלא מכיר את שתי המערכות הללו, שהצילו את חייהם של אלפים רבים של ישראלים ברחבי הארץ, וגם בשדה הקרב. השתיים מציינות בימים אלה עשור לתחילת פעילותן.
כיפת ברזל היא מערכת ליירוט רקטות קצרות טווח, שהפכה למבצעית ב־2011. היא מורכבת ממכ"ם וממערכת מחשוב חדשנית, המסוגלים לאתר רקטות, לחשב את מסלולן ולעקוב אחריהן בתוך שברירי שניות ממועד השיגור, וממערכת יירוט הפוגעת ומרסקת את הרקטה. ישראל אינה המדינה הראשונה שפיתחה מערכות נגד טילים, אולם כיפת ברזל היא המערכת הראשונה שהוכיחה יעילות מבצעית ברמה גבוהה ליירוט רקטות (קרוב ל־90% הצלחה).
מערכת "מעיל רוח" היא מערכת המגינה על צוות הטנק באמצעות זיהוי מדויק של איומים בזווית של 360 מעלות מסביב לטנק. לאחר הזיהוי, המערכת מתריעה בפני צוות הטנק על האיום ומשמידה אותו באופן אוטונומי באמצעות מנגנון יירוט מתקדם וייחודי. כיום, היא מותקנת כיום על מאות פלטפורמות לחימה קרקעיות בצה”ל, לרבות טנקי מרכבה סימן 3 ו־4 וכן על גבי נגמ”שי נמ”ר. המערכת - פרי פיתוח וייצור של רפאל - הוכתרה בדצמבר 2019 הוכתרה "מעיל רוח" על ידי מגזין "פורבס" העולמי כאחת מ־12 מערכות ההגנה ששינו את פני העשור.
2. החללית בראשית שפותחה ע"י עמותת SpaceIL ונבנתה על ידי התעשייה האווירית, במטרה להיות הנחתת הישראלית הראשונה על הירח, שבתה באמצע 2018 את לב הישראלים. שיגורה ב-22 בפברואר 2019 מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, באמצעות משגר פלקון 9 של חברת SpaceX סימן במובן מסוים את תחילתו של "אפקט בראשית", שגרם לישראלים, בכל הגילאים והמגזרים, לשבת מרותקים מול המסכים ולעקוב באדיקות אחרי החללית הקטנה. באותה התקופה מרבית הישראלים ידעו להסביר מתוך שינה מה זה "תמרון" ולמה הוא חשוב וקריטי, והתרגשו מאוד עם כל תמונה שפורסמה.
המסע של החללית נמשך קרוב לחודשיים, כאשר "בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח. ניסיון הנחיתה התרחש ב-11 באפריל 2019 בסביבות השעה 22:24 (שעון ישראל), והגורם לכישלון הוא כשל באחד ממדי התאוצה של החללית נשלחה פקודה מתחנת הקרקע שגרמה לשרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע. למרות זאת, ישראל היא המדינה השביעית מבין מדינות העולם וסוכנויות החלל, אשר ביצעה נחיתה קשה (נחיתה לא מבוקרת) על פני השטח של הירח.
בסוף השנה שעברה הוכרז בבית הנשיא פרויקט "בראשית 2" המהפכני, אשר שיגורו צפוי בחציון הראשון של שנת 2024.
3. חליפה מיוחדת לאסטרונאוטים: חברת סטמראד הישראלית פיתחה חליפה ייחודית להגנה על אסטרונאוטים מפני קרינת חלל. כשנתיים לאחר חתימת ההסכם בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, וסוכנות החלל האמריקאית נאס"א - החליפה הגיעה לתחנת החלל הבינלאומית, והאסטרונאוטית ג'סיקה מאיר פרסמה מספר תמונות שלה.
החליפה, "אסטרו-ראד", פותחה על ידי החברה הישראלית סטמראד אותה ייסד ד"ר אורן מילשטיין והיא מבוססת על עקרון ההגנה הסלקטיבית של מח העצם ושל הריאות, החזה, הקיבה, המעי הגס והשחלות – איברים הרגישים במיוחד להיווצרות סרטן עקב חשיפה לקרינה. החליפה, אשר הותאמה בשלב הראשון לנשים עקב רגישותן לקרינה, עשויה מחומרים עתירי מימן והיא מולבשת על פלג הגוף העליון בדומה לווסט. החליפה פותחה בעקבות ההצלחה של המוצר הראשון של החברה - חגורה מיוחדת המגנה על המח עצם באגן הירכיים אשר נפוצה מאוד בקרב "מגיבים ראשונים" בעולם.
4. "סודהסטרים" היא חברה ישראלית המייצרת מכשירים ביתיים להכנת משקאות מוגזים, וכן סירופים להעשרת הטעם של המשקה. החברה צמחה מחברה בריטית באותו השם שהוקמה בתחילת המאה ה-20, עד שחברת הבת בלעה לימים את חברת האם. המכשירים מיוצרים במפעל החברה ברהט הכולל אלפי עובדים ייצור מאזור הדרום, הוא נחשב למקום העבודה המגוון ביותר שעובדים בו הרבה לאומים ודתות שונות כתף אל כתף. מכשירי סודהסטרים מיוצאים לעשרות מדינות ברחבי העולם מהמפעל בדרום.
לאחרונה נמכרה סודהסטרים לפפסיקו העולמית. המותג חרט על דגלו את ערך השמירה על הסביבה שכן הוא חוסך לחלוטין את השימוש בבקבוקים חד פעמיים. כמו כן ,שימוש במכשיר סודה ביתי מביא לחסכון עלויות של מאות שקלים בשנה- מיכל גז של סודהסטרים מספיק להכנה של עד 60 ליטר סודה.
5. אפליקציות waze ו-moovit: הפכו בשנים האחרונות לחלק משמעותי במיוחד מחייהם של הישראלים, כאשר רבים עושים שימוש בלפחות אחת מהן באופן קבוע.
התוכנה פועלת בצורה שיתופית והיא מתעדכנת על ידי חוכמת ההמונים, כאשר המשתמשים הם אלו שמעדכנים על עומסי תנועה, ניידות משטרה וחסימות כבישים, לצד עדכונים אודות נתיבים חדשים. נוסף על כך, נשלח מכל משתמש מידע הכולל את מהירותו ומיקומו, ומשמש את היישומון לניווט יעיל. המפות הקיימות כיום בתוכנה מכסות מעל ל-100 מדינות.
ביוני 2013 נרכשה waze על ידי גוגל בסכום של 966 מיליון דולר
מוביט - moovit היא אפליקציה חינמית ושיתופית ישראלית המיועדת לניווט בתחבורה ציבורית. האפליקציה, הזמינה כיום ביותר מ-3,100 ערים ב-102 מדינות בעולם, מבוססת GPS ומספקת בזמן אמת מידע על המיקומים של אוטובוסים, חשמליות, רכבות כבדות, רכבות תחתיות/רכבות קלות, אופניים ומעבורות.
כאמור, על בסיס המיקום הנוכחי של המשתמשים, המחושב על סמך ה-GPS של המכשיר, המשתמשים מסוגלים באמצעות היישום לראות בזמן אמת במפה של האזור בו הם נמצאים היכן תחנות התחבורה הציבורית הקרובות אליהם. היישום מסוגל לתכנן מסלולי נסיעה ליעדים מסוימים דרך מספר קווי תחבורה שונים על בסיס מידע המתקבל בזמן אמת.
במאי 2020 נרכשה על ידי אינטל בכ-900 מיליון דולר.
6. מוביליאיי היא חברת טכנולוגיה העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות סיוע מתקדמות לנהג, המבוססות על טכנולוגיות עיבוד תמונה. מדובר במערכת, המתריעה בזמן אמת מפני מגוון סכנות התנגשות, סטיית הרכב מנתיב נסיעתו, מזהה הולכי רגל, רוכבי אופניים ואופנועים, ומזהה תמרורי מהירות.
הפיתוח מבוסס על אלגוריתם שפיתח בשנת 1999 אמנון שעשוע, פרופ' למדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית. החברה שהקים פיתחה את השבב המהווה את לב המערכת. השבב מקבל ומנתח מידע המועבר ממצלמה המותקנת בקדמת הרכב ומתריעה מפני אירועים חריגים שהיא מאתרת כגון התקרבות מסוכנת לרכב אחר, סטייה מנתיב או התפרצות של הולך רגל לכביש.
במרץ 2017 נמכרה מובילאיי לאינטל תמורת 15.3 מיליארד דולר, והעסקה הושלמה באוגוסט באותה השנה. נכון לרגע כתיבת שורות אלה, מדובר בעסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי. עוד טרם מכירתה לאינטל שווי השוק של החברה היה השלישי מבין החברות הישראליות.
7. חברת WIX היא חברה ישראלית, והחברה הגדולה בישראל שמפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט. הפלטפורמה של החברה, שנוסדה ב-2006, מאפשרת למשתמש לבנות אתר אינטרנט ללא עלות וללא צורך בידע קודם. הרעיון להקמת החברה עלה כאשר המייסדים רצו לפתוח אתר לסטרטאפ עליו עבדו, ונתקלו בקשיים רבים בדרך. כיום, לוויקס יש יותר מ-180 מיליון משתמשים ביותר מ-190 מדינות.
8. Google Autocomplete: כל משתמש שהשתמש בגוגל נתקל בהשלמה אוטומטית, אותן שורות שקופצות ומנסות לחזות למה התכוונת. מדובר בפיתוח ישראלי שנועד לייעל את החיפוש ולחסוך לגולשים זמן והקלדה. הפיצ'ר בוחן את המילים שאתה מקליד, ומתחיל לחפש בדרך טריליוני חיפושים שנעשו בעבר במטרה למצוא כאלו שכוללים את התווים אותם המשתמש הקליד. בהמשך, הוא מסדר את החיפושים לפי רמת הפופולריות שלהם. מדובר למעשה במעיין תחזית, המתבססת על מה שאנשים בעצם חיפשו בגוגל.
בראשית הרשימה סביר להניח שתיתקלו בחיפושים שאתם ביצעתם, שכן ייתן כי אתם מעוניינים לבצע אותם שוב. הפיצ'ר מתאים את התוצאות גם לפי השפה בה נכתבו המילים והמיקום הגיאוגרפי, שכן חיפוש בשפה מסוימת במדינה אחת, לא בהכרח יהיה החיפוש הפופולרי במדינה אחרת הדוברת שפה אחרת. כמו כן, הוא מושפע גם מעדכונים חדשותיים ומונחים פופולריים, תוך שהוא מסתיר מונחים פוגעניים ונוגדי פעילות.
9. גרסאות לייט של אפליקציות פייסבוק ואינסטגרם: מדובר בשתי גרסאות לאפליקציות הפופולריות, אשר השוני בינן לבין הגרסה הרגילה הוא העובדה כי הן קלות יותר וכך מותאמות לאזורים בעלי אינטרנט באיכות נמוכה. האפליקציות פותחו במרכז הפיתוח של פייסבוק שיושב בתל אביב.
פייסבוק לייט, גרסת הדייט של אפליקציית הרשת החברתית, אשר יועדה תחילה למדינות העולם השלישי, הפכה לפופולרית בשנים האחרונות גם במדינות העולם הראשון. הסיבה לכך נעוצה ביכולת שלה לחסוך בנתוני הגלישה עבור המשתמשים, בזמן שהיא ממשיכה לספק חוויית שימוש ראויה. הצוות הישראלי שעבד על שיפור האפליקציה לאחר השקתה, הצליח לחדד אותה אף יותר, כאשר הקל על משתמשים להתחבר ולהתנתק בקלות מהאפליקציה, במידה והם חולקים את המכשיר עם אנשים נוספים, ושיפר את הנראות והממשק למשמשים, כך שירגישי כאילו הם גולשים באפליקציה הרגילה.
אינסטגרם לייט, גרסה קלה יותר של אינסטגרם אשר פותחה בישראל, שומרת על האלמנטיים המרכזיים שחשובים למשתמשים, אשר איכות האינטרנט באזורם נמוכה. האפליקציה אף שמרה על חלקים נכבדים מעיצוב המקור של אינסטגרם, אשר מאפשר למשתמשים לשמור על יצירתיות תוך שימוש מועט יותר בנתונים, כמו קבצי GIF ומדבקות. האפליקציה זמינה היות בכ-170 מדינות ברחבי העולם, כולל כמובן בישראל.
10. את הרשימה סוגר פיתוח כחול-לבן מוכר למדי (ויש שיגדירו אותו - הידוע ביותר) - הטפטפות. זו שיטת השקיה המאפשרת טפטוף מדויק לצמח הזקוק להשקיה. הטפטפות מייעלות את ההשקיה ומאפשרות חיסכון של עשרות אחוזים בצריכת המים. הייצור התעשייתי הראשון של טפטפות החל במפעל נטפים שבקיבוץ חצרים. אבי ההמצאה הוא יעקב מוטס, בעל מטע מראשון לציון שעלה על הרעיון בשנת 1956, לאחר שעקב אחר התפתחות יוצאת דופן של עץ שצמח ליד דליפה מצינור השקיה. מהנדס המים שמחה בלאס, ששמע על הרעיון, פיתח אותו במפעל קטן שהוקם בקיבוץ חצרים, ומשם פרצה ההמצאה לכל העולם. מערכות הטפטוף משמשות גם לדישון ממוקד של הקרקע בסביבת הצמח.
