אפילו חומוס יהיה שם: הניסויים בחלל שיבצע האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה 

קרן רמון ומשרד המדע והטכנולוגיה הכריזו היום (רביעי) באירוע מיוחד שנערך במרכז פרס לשלום ולחדשנות על 44 הניסויים הנבחרים, אשר יבוצעו על ידי איתן סטיבה במסגרת משימת 'רקיע', בכפוף לאישור נאס"א ו-Axiom Space. . הניסויים נבחרו על ידי ועדה מדעית טכנולוגית בראשות ענבל קרייס, בכירה בתעשיית החלל בישראל, ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית.

הניסויים יישלחו לחלל בתחילת 2022, במסגרת משימת Ax1 של חברת Axiom Space, המשימה הפרטית הראשונה בהיסטוריה לתחנת החלל הבינלאומית. הצוות עליו יפקד האסטרונאוט האמריקני-ספרדי הוותיק וסגן נשיא Axiom Space מייקל לופז אלגריה, יהיה הצוות הראשון בתולדות האנושות שכולו פרטי, אשר ישהה ויעבוד בתחנה (בכפוף לאישור הצוות על ידי נאס"א ושותפיה בתחנת החלל הבינלאומית).

מדובר בניסויים ומיזמים חדשניים ופורצי מעולמות תוכן מגוונים, שנבחרו על בסיס הפוטנציאל המחקרי שלהם והשפעתם הכלכלית הצפויה. ניסויים אלו צפויים להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות אשר ישפיעו על האנושות כיום בכדור הארץ, והן על החיים מחוץ לכדור הארץ – כעת בתחנת החלל הבינלאומית ובהמשך על חיי האנושות על הירח ועל מאדים. 

יודגש, כי הניסויים יישלחו לתחנת החלל הבינלאומית בכפוף להשגת מימון לניסוי, לעמידה בלוח הזמנים של המשימה, ולאישור נאס"א ו-Axiom Space . סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה עתידה להוציא קול קורא לסיוע במימון הניסויים בכפוף לאישור תקציב המדינה. כמו כן, קרן רמון תסייע במציאת מקורות מימון נוספים.

בין טיפולים רפואיים ועד חומוס
האסטרונאוט ידגים את הטכנולוגיה והביולוגיה הבסיסיים הנדרשים לבקרה במערכת אופטוגנטית על גרגרי חומוס. כלים שפותחו בהצעה זו יכולים לשמש לקיום חיים על פני הירח ומעבר. הצעה זו היא שיתוף פעולה בין מדענים מארה"ב וישראל בשנת אקדמיה, תעשייה ושותפים חינוכיים. החוקר הראשי הוא יונתן ויינטראוב, אוניברסיטת סטנפורד. והשותפים:בניסוי הם שטראוס, MARS-D ומרכז מדעים ירוחם.

בין הניסויים הנבחרים, ניסוי בתחום האנרגיה של חברת החשמל בשיתוף חברת Storedot. במסגרת הניסוי יבחנו הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו כבידה. כיום, ישנה הגבלה בשימוש במוצר באופן מסחרי ובחלל התנאים יאפשרו שכלול של התהליך - ומכאן ערכו הרב. המסקנות מהניסוי עשויות להביא לטעינה מהירה של הסוללות, שנמצאות במרבית המכשירים החשמליים והאלקטרוניים בהם שעוני יד, ניידים, רכבים חשמליים ומתקני אגירת אנרגיה, שנמצאים בליבת העתיד של משק החשמל.

ואפילו חומוס צפוי להגיע לחלל. אחד הניסויים הצפויים הוא בדיקת היתכנות להנבטת חומוס בתנאי מיקרו-כבידה. מערכות תומכות חיים צמחיות הן מרכיב אסטרטגי בהתיישבות הירח. המגבלה העיקרית של מערכות אקולוגיות קטנות היא היכולת לייצב את המערכת ולמנוע כשל אקולוגי. מטרת הניסוי לטווח הארוך היא להשתמש בביולוגיה סינתטית ואופטוגנטיקה לשליטה ישירה במסלולים התוך- תאיים של הצמח באמצעות אור. 

האסטרונאוט ידגים את הטכנולוגיה והביולוגיה הבסיסיים הנדרשים לבקרה במערכת אופטוגנטית על גרגרי חומוס. כלים שפותחו בהצעה זו יכולים לשמש לקיום חיים על פני הירח ומעבר. הצעה זו היא שיתוף פעולה בין מדענים מארה"ב וישראל בשנת אקדמיה, תעשייה ושותפים חינוכיים. החוקר הראשי הוא יונתן ויינטראוב, אוניברסיטת סטנפורד. והשותפים:בניסוי הם שטראוס, MARS-D ומרכז מדעים ירוחם.

ניסוי נוסף הוא פרויקט של המערך האונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים, שכוללת עבודה של הילדים המטופלים בעצמם, בליווי המרכז החינוכי וחוקרים מתחום הרפואה והמעבדה. מטרת המחקר לאפיין תנאי לוקמיה בתנאי תת-כבידה בנוכחות והיעדר כימותרפיה. לוקמיה לימפובלסטית חריפה (T-ALL) שכיחה בקרב ילדים המטופלים בכימותרפיה - טיפול אשר עשוי לגרום לתופעות לוואי.

בין הניסויים הנבחרים, נמצאת גם חברת מונפורט (Mon4t) הישראלית שפיתחה אפליקציה שתסייע לרופאים בכדור הארץ לנטר את תקינות תפקודם של האסטרונאוטים השוהים בחלל. הפתרון של מונפורט, שאושר על ידי ה-FDA, מאפשר לנטר סימפטומים נוירולוגיים כגון רעד, זמן תגובה וזיכרון, בזמן אמת ומרחוק. הוא משתמש בחיישנים הקיימים בכל מכשיר סמארטפון ובבינה מלאכותית (AI) כדי לערוך בדיקות נוירולוגיות לחולים במחלות כמו פרקינסון, האנטינגטון, מחלות פסיכיאטריות (כגון סכיזופרניה) ועוד.

ממצאי המחקר שיתקיים בחלל, יושוו לניסוי זהה שיערך בכדור הארץ תוך ניטור השינויים בחלוקת התאים הסרטניים והביטוי הגנטי. תוצאות המחקר יכולות לתרום לפיתוח טיפולים חדשניים יעילים יותר ועם פחות תופעות לוואי.

ענבל קרייס, ראש הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, אמרה הבוקר: "הובלתי משימות רבות ומורכבות בחלל, ומשימת 'רקיע' מרגשת אותי במיוחד, ומסמנת את העידן החדש. איתן סטיבה יטוס לחלל במשימה הפרטית הראשונה, עתירת ניסויים והדגמות כחול לבן החלל". היא הוסיפה כי "המשימה מייצגת את הסקרנות האנושית והשאיפה לפרוץ גבולות אל האינסוף ומעבר לו".

"המחקר נועד לפרוץ את גבולות הידע ולפענח את המסע. המשימה הציתה את דמיונם של אנשים רבים ורבים נוספים מדענים צעירים מבתי ספר מרחבי הארץ, שעומדים מאחורי ניסויים פעולות שונות שימלאו את הזמן שלי שם", הוסיף סטיבה.

יצרנו הזדמנות שישראל תשתתף בפרויקט בין-לאומי חשוב שיצית את הדמיון של אנשים רבים. ובכוונתו לרתום את הניסיון שצברנו בעולם השקעות האימפקט לטובת הגדרה ומדידה של התמורה המקצועית והחברתית של משימת 'רקיע'. מה שהתחיל כחלום רוקם עור וגידים עומקו של עולם שלם נפתח בפני ובפנינו .לומד משהו חדש כל יום", סיכם סטיבה.