הטרדה מינית ברשתות החברתיות היא אומנם לא דבר חדש, אבל הפופולריות של טיקטוק כרשת חברתית, שצברה תאוצה בתקופת הקורונה, הפכה גם אותה למקום שבו לא מעט נשים חוות הטרדה. “ככל שעובר הזמן ההטרדות יותר מוגזמות, גסות, בוטות ובעיקר מפחידות ומזעזעות", אומרת ב’. “ברוב המקרים אני חוסמת או מתעלמת וממשיכה הלאה".
אלא שלאחרונה החליטו חלק מהנשים בטיקטוק להפסיק לשתוק ולפתוח במחאה נגד ההטרדות שהן חוות ברשת הזו. למעשה, המחאה החלה בארצות הברית באמצע ספטמבר כשכוכבות טיקטוק אמריקאיות החלו לשתף הודעות מטרידות שקיבלו מגברים, תחת ההאשטאג #Everypieceofme, כשברקע מתנגן השיר Bored של הזמרת בילי אייליש משנת 2017.
“אחת הנערות הפעילות אצלנו בעמותה ראתה את הטיקטוקריות האמריקאיות משתפות את זה והחליטה לתרגם את זה לעברית ולהעלות בעצמה גם", מספרת מרגלית לנק, מנהלת הסושיאל של עמותת “כולן", הפועלת לקידום השיח והעשייה הפמיניסטית, נאבקת בתרבות האונס ומובילה את המאבק הציבורי נגד האשמת הקורבן בישראל. “היא קיבלה המון חשיפה על כך, ואז זה פשוט תפס. זה לא טרנד שתוכנן להפוך לכזה, זה פשוט קרה מהסיבה שיותר ויותר נשים ונערות ראו את התגובות הרבות שזה יוצר והרגישו צורך לשתף את סיפורן ולא לשתוק יותר".
במסגרת המחאה, יש המציגות את פרצופן כשברקע הודעות מטרידות ומחפיצות, ויש המשתפות אך ורק הודעות, תחת ההאשטאגים הפופולריים #הטרדהזהלאצחוק או #להעלותמודעות.
“אני חווה הטרדות ברשתות עוד מהתקופה שהיה לי פייסבוק, שאני כבר לא פעילה בו כי היום אני בעיקר בטיקטוק ובאינסטגרם", מספרת ב’, שהצטרפה למחאה. “רוב הטיקטוק שלי כולל ריקודים או ביצועים שלי לשירים, אבל בגלל שהעלאת הנושא לתודעה היא חשובה בעיניי, החלטתי הפעם לשתף פעולה עם המחאה ולהעלות טיקטוק שונה מהרגיל. אף אחד לא אמר לי לעשות את זה, זה פשוט הרגיש לי נכון. אם נמשיך לשתוק, המצב רק יידרדר. זה מתחיל בטיקטוק ויכול להפוך לאונס בעולם האמיתי. אנחנו לא כלי שעשועים של אף אחד, ולאף גבר אין זכות להתייחס אלינו ככה".
את חושבת שהמחאה תחולל שינוי?
“אני רוצה להאמין שכן. אתה רואה יותר ויותר את ההשפעה של טיקטוק על דעת הקהל ועל מקרים כאלה, אז חלק מהשינוי צריך לבוא מאיתנו ואסור לנו לשתוק".
נגמר בחסימה
כידוע, משבר הקורונה הוביל לזינוק בשימוש ברשתות החברתיות המובילות, בהן אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר וטיקטוק. בנוסף, בעקבות הקורונה הפכה טיקטוק, שעד אז הייתה בעיקר נחלתם של ילדים ובני נוער, לחביבה על בני כל הגילים ורשמה עלייה חדה בכמות המשתמשים בה בעולם בכלל ובישראל בפרט. “טיקטוק הפכה חד־משמעית לכלי מטורף להעברת מסרים לקהלים הרבה יותר גדולים מכל פלטפורמה אחרת כיום, והיא מאפשרת לנשים וגברים, נערים ונערות, לספר את הסיפור שלהם בצורה חופשית", מסבירה לנק. “יותר אנשים שומעים את כולם, וזה עצום, לטוב ולרע.
"מסתובבים בטיקטוק כל מיני ‘ירין שרפים’ (הנאשם באונס הילדה בת ה־13 במלונית קורונה, שהפעיל דף טיקטוק ובו מסרים פוגעניים נגד נשים - ד"פ) שיש להם מאות אלפי עוקבים, והם מטרידים נשים ונערות בהודעות ומקבלים מחמאות על כך", מוסיפה לנק. "בכלל, הסיפור עם ירין שרף נולד בטיקטוק. עוד לפני שהפרשה יצאה לאור, ראינו אותו בטיקטוק מטריד נשים ונערות, צוחק על אונס ופמיניסטיות. ניסינו להזהיר אנשים, אך הם לקחו זאת כהומור ואף אחד לא הקשיב לנו. כידוע, בפרקליטות רצו להאשים אותו בבעילה אסורה בהסכמה, אז יצאנו להפגנות ברשת ובשטח, והפרקליטות שינתה את כתב האישום לאונס. זה קרה בין השאר גם בזכות השפעת הטיקטוק".
לטיקטוק היה חלק גם בחשיפת פרשת המורה יותם אוקון מתל אביב, שמואשם באונס קטינה. הפרשה נחשפה לאחר שתלמידה שלו לשעבר שיתפה בחשבונה עדות שלה על הטרדה מינית לכאורה מצדו, ובעקבות כך הצטברו עדויות נוספות.
במחאה הנוכחית לוקחת חלק גם ט’, המשתמשת בטיקטוק כבר שנה וחצי. “כל החברות שלי מקבלות בטיקטוק, באינסטגרם או בטינדר הודעות כאלה, אבל עד היום התביישנו לשתף את זה כי זה לא משהו נעים", היא מספרת. “ברוב המקרים זה נגמר בחסימה וזהו".
אילו הודעות קיבלת לאחרונה?
“זה לא רק הודעות, זה גם ‘דיק פיק’ (צילום איבר המין ושליחתו לנמען, לרוב ללא הסכמה – ד"פ) וכל מיני הודעות קוליות מטרידות כמו ‘אני חרמן עלייך’ ו’למה את לא שולחת לי תמונה שלך עירומה?’. בהתחלה ההודעות היו ‘רק’ מחפיצות ומעליבות, אבל בזמן האחרון זה בלתי נסבל".
מה גרם לך להצטרף למחאה?
“חברות שלי השתתפו, וראיתי שהן קיבלו תגובות תומכות ומחזקות אז החלטתי גם. אולי זה יגרום למטרידנים האלה להפסיק. אני לא בטיקטוק כדי שיטרידו אותי, ולאף אחד אין זכות לעשות את זה. הגיע הזמן שלא נשתוק יותר".
“המטרידים יכולים להיות ילדים בני 12־13 ויכולים להיות גברים בני 30 פלוס", אומרת לנק. “אלו יכולים להיות מטרידים בכל גיל שחושבים שיש להם זכות לדבר עם נשים בצורה כזו".
חשבונות מפוברקים
“אני מודה שזה מערער קצת את האמון שלי בגברים: אתה לא יכול לדעת תמיד מי הבן אדם ששולח את ההודעות כי לפעמים הם משתמשים בחשבונות מפוברקים, וזה מפחיד", מספרת ש’ על ההודעות שהיא מקבלת בטיקטוק, לדבריה, על בסיס קבוע. “בתקופה הזאת, ואתה רואה את זה בקורונה, יש טשטוש בין העולם הווירטואלי למציאות, וכשמדובר בהטרדות, שאין להן מקום בשום עולם, זה יכול להסתיים בסכנת חיים".
איך את מתמודדת עם הודעות כאלה?
“פשוט מאוד – חוסמת או לא מתייחסת בכלל".
איך שמעת על המחאה בטיקטוק?
“דרך חברה שלי ששיתפה את זה. הייתי גאה בה על האומץ והחלטתי גם לתרום את חלקי ולשתף את ה’מיטב’ שקיבלתי בהודעות פרטיות בטיקטוק. אני חושבת שאם יש כלי כל כך חזק כמו טיקטוק שכל העולם נמצא בו, אז צריך להשתמש בו כדי להעביר את המסרים האלה לכמה שיותר אנשים".
איך אפשר לטפל בנושא ההטרדות בטיקטוק לדעתך?
“אני לא יודעת כי זה לא משהו שאפשר לשלוט בו, אבל אני מאמינה שיוזמות כאלה יכולות להפחיד חלק מהגברים ולגרום להם לשתוק".
“הרבה מההטרדות המיניות נמצאות בכל מרחבי הרשת", מדגישה לנק.
“אנחנו חוות הטרדות מיניות בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם וגם בטיקטוק, וההטרדות המיניות האלה קורות מאז שהאינטרנט נוסד, אבל בזכות האקטיביזם הפמיניסטי ובזכות ‘צעדת השרמוטות’, שתיערך ב־15 באוקטובר, נערות ונשים מרגישות הרבה יותר בנוח לדבר על האלימות המינית שהן חוות ולהגיד: ‘אני לא עשיתי שום דבר שמצדיק אלימות כזו, הבושה היא אך ורק של מי ששולח או מבקש תמונות כאלה, של מי ששולח הודעות מטרידות. הבושה היא אך ורק של המטרידים ולא שלי’. וזה השינוי שחל לדעתי".
בינתיים, סרטוני המחאה זוכים למיליוני צפיות, עשרות אלפי שיתופים ואלפי תגובות, כששמם של המטרידים עדיין נשאר חסוי.
“אני לא מתביישת לשתף את שם המטרידן הזה או האחר, אבל יש כל כך הרבה, כך ששיתוף שמותיהם לא יפתור את הבעיה", טוענת ב’. “מטרת המחאה, לפחות מהצד האישי שלי, היא להראות את זה שלא מדובר במטרידן אחד או שניים, אלא בתרבות מקולקלת של הטרדה שאין לה תמיד פנים אבל יש לה את אותה היכולת לפגוע בנו ולצלק אותנו. כל מטרידן צריך להיענש, אבל קודם כל צריך לטפל בתופעה הזאת בצורה יסודית, ואולי המחאה הזאת היא ההתחלה, אתה כבר רואה כל כך הרבה תגובות ושיתופים שזה מרגש ובעיקר נותן תקווה שאולי אם נמשיך לשתף ולא נשתוק – כמות הגברים שמרשים לעצמם להטריד תרד, והם יפסיקו. אני רוצה לקוות שאני צודקת. צריך לשים לזה סוף כי אחרת המצב רק יחמיר ויהיה פה כאוס, לא רק כלפי נשים אלא בחברה כולה".
