"אנחנו בטוחים שברגע שנציג את טענותינו בפני הממשל האמריקאי יוציאו אותנו מ'הרשימה השחורה", כך הצהיר אמש עורך הדין חיים גלפנד, סמנכ"ל הציות של NSO, החברה ישראלית שעוסקת בפיתוח תוכנות ללוחמת סייבר ולריגול דיגיטלי, בכנס בנושא "תעשיית הסייבר ההתקפי בישראל – בין השאת רווחים לכיבוד זכויות אדם" שנערך במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן.
גלפנד אף הוסיף בהמשך באותו עניין, כי "העולם יהיה מקום רע ומסוכן יותר ללא כלי סייבר כמו הכלים של חברת NSO". הכנס אמש התקיים בצילו של משבר דיפלומטי, כאשר לאחרונה, הכניסה ארה"ב את חברת NSO לרשימת הגופים שפועלים בניגוד לאינטרס הלאומי שלה בשל ראיות כי החברה פיתחה וסיפקה תוכנות ריגול לממשלות זרות שהשתמשו בהן כדי לפגוע בגורמים שונים.
לאור זאת הסביר עו"ד גלפנד את הצורך בטכנולוגיה הייחודית בה מחזיקה החברה: "צריך טכנולוגיה כמו של NSO שמאפשרת לחדור לטלפונים של אותם אנשים עבריינים. ברור שברגע שמוכרים מוצר כזה זה יכול לשמש גם לשימושים רעים, אבל המוצר שלנו מוגדר ברשימת הלחימה של מדינת ישראל ולכן כל מכירה של מוצר כזה מקבלת רישוי בתהליך דו-שלבי במשרד הביטחון".
לגבי ההצהרה של ארה"ב, אמר גלפנד: "אנחנו בטוחים שברגע שנציג את טענותינו יוציאו אותנו מהרשימה האמריקאית. אנחנו עושים המון עבודה בלהבין מיהו לקוח ראוי ומי אינו ראוי, ללא קשר לשאלת הרווחים".
עוד הוסיף גלפנד, שבנוסף להליך הפיקוח של משרד הביטחון, החברה פועלת על פי כללי האחריות התאגידית: "למרות שאיננו חשופים למטרות של הלקוחות, במקרה שיש חשד ונפתחת חקירה, אנחנו בודקים את השימושים שנעשו והאם נעשה שימוש לא ראוי. לקוח שלנו שיעשה שימוש לא ראוי בטכנולוגיה ויפעל שלא על פי רישיון השימוש עליו התחייב ייחסם כפי שעשינו בעבר".
בעניין שאלת הצורך בגוף פיקוח בינלאומי השיב גלפנד: "חצי ממדינות האו"ם הן מדינות שלא היינו מוכרים להם את המוצר".
ד"ר רונית דוניץ-קידר, מייסדת המכון לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת-גן, אמרה בתגובה לדבריו של גלפנד: "האזרחים מוצאים את עצמם נגררים לתוך פרשות שהם לא מרגישים בנוח להיות קשורים אליהן וצריך לתת על זה את הדעת. המדינה מסתתרת מאחורי החברה והחברה מסתתרת מאחורי המדינה שנתנה לה רישיון. החברות צריכות לקחת בחשבון בשלב קבלת ההחלטות את העוצמה של מה שהן עושות ואת זה שבסוף מדובר בשם של מדינת ישראל שמקרין גם עלינו - האזרחים".