בדיקה שנערכה על ידי המחלקה הכלכלית של הבורסה לנייירות ערך מראה כי במשק הישראלי פועלות 400 חברות גדולות בענפי המשק השונים, המעסיקות כ־350 אלף עובדים, שאינן רשומות למסחר בבורסה.
החשש אצלן הוא מחשיפת סודותיהן המסחריים או ביקורת ציבורית על אופן התנהלותן במידה שיהפכו לציבוריות. הקבוצה כוללת 34 חברות הייטק גדולות שבראשן צ'ק פוינט ואת החברות הממשלתיות התעשייה האווירית (הנמצאת בשלבי הנפקה) ורפאל.
נזכיר שגיל שויד, בעל השליטה בצ'ק פוינט, הביע בעבר מספר פעמים את התנגדותו לרישום המניות למסחר בבורסת תל אביב למרות שיחות שכנוע שנעשו אתו. הוא מסביר זאת במגבלות רגולטוריות אף שמניות צ'ק פוינט רשומות למסחר בנאסד"ק.
עוד כוללת הקבוצה 130 חברות תעשייה, שבראשן החברה המרכזית למשקאות (בעלת השליטה בקוקה קולה ישראל ובטרה), כתר פלסטיק ותנובה (שנערכת לרישום למסחר). עוד ברשימה 155 חברות קמעונאיות, שבראשן סופר־פארם ומספר יבואני רכב גדולים כמו חברת מאיר שבבעלות יעקב שחר.
שחר, למרות היותו הבעלים של מכבי חיפה בכדורגל, ידוע בסלידתו מחשיפה ציבורית שתיגרם דרך רישום חברות למסחר בבורסה. חברות שאליהן היה קשור נמחקו מהרישום למסחר. הרשימה גם כוללת 63 חברות שירותים גדולות, שבראשן דואר ישראל, נמלי אשדוד וחיפה ונתיבי איילון.
ברשימה גם החברות הפרטיות הוט, שבעבר הייתה ציבורית בעקבות הנפקת איגרות חוב, תעבורה שבשליטת משפחת לבנת, אגד, שנמכרה בימים אלה לקרן ההשקעות קיסטון, וגדות מסופים.
בהנהלת הבורסה מסכימים שחברות ההייטק מסוגלת לגייס הון בארה"ב, אך השאלה היא אם ישראל צריכה להסתמך על כך שמנוע הצמיחה שלה ממומן ברובו רק על ידי השוק האמריקאי.
בתקופות של משברים כלכליים, המשקיעים הזרים בארה"ב נוטים למכור קודם כל חברות זרות, במיוחד בעקבות התנודות בשווקים בחודשים האחרונים. חברות מתחומים מסורתיים, שאינם הייטק, לא מעניינות את המשקיעים בשווקי חו"ל ולכן חשוב שהבורסה תייצג את כל הסקטורים.
עוד עולה מניתוח הנתונים, שהחברות שרשומות למסחר בבורסה מעסיקות בממוצע כפול מכמות העובדים המועסקים בחברות שאינן ציבוריות, נתון המבטא ביתר שאת את העובדה שגיוס הון על ידי רישום למסחר בבורסה מהווה מקפצה לגידול משמעותי בפעילותן. לכן בורסה חזקה תשפיע לחיוב על הצמיחה.