ה-NFT, "מטבע האפשרויות הבלתי מוגבלות", פרץ בסערה לחיינו אי שם בשלהי שנת 2021, כאשר מייק וינקלמן, המוכר בשם ביפל, מכר יצירה דיגיטלית כ-NFT בסכום אסטרונומי של 69 מיליון דולר. אותו NFT, או בתרגומו לעברית: "אסימון שאינו ניתן להמרה", מבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, המשמשת כתשתית לשוק הקריפטו כולו, ומוכיח בעלות ואותנטיות על פריט דיגיטלי. המכירה הביאה את ה-NFT אל אור הזרקורים, ועוררה גל של התלהבות, עם מכירות שהסתכמו בשנת2021 בלבד בין 25 ל-40 מיליארד דולר.
גם הידוענים לא נותרו אדישים; מקווין טרנטינו שהציע למכירה פומבית שבע סצנות בלתי ערוכות מהתסריט המקורי של "ספרות זולה" כ-NFT, ועד למדונה וג'סטין ביבר שרכשו NFT פופולרי מסדרת "הקוף המשועמם".
עם זאת, שנה לתוך ההייפ הגדול, והשוק התחיל להראות סימני האטה. הדוגמא הקלאסית הגיעה בדמותו של הציוץ הראשון בטוויטר בפורמט של NFT, שנמכר בשיא "הבועה" על ידי מייסד הפלטפורמה ג'ק דורסי בלא פחות מ-2.9 מיליון דולר, אך כאשר ניסה הרוכש לקצור את פירותיו ולמכור את אותו הציוץ במכירה פומבית שנה לאחר מכן, הסכום המרבי שהוצע לו היה 280 דולר בלבד. התקופה העגומה של המטבעות הדיגיטליים, במהלכה נרשמו ירידות חדות בשווי הנכסים, זכתה לכינוי "חורף הקריפטו" ולא חסה על הסלבס, שנאלצו להתמודד עם תביעות כנגדם בגין פרסום של מוצרי NFT באופן שגרם למשקיעים לאבד הון רב.
יוגב טובי, ראש מחלקת בלוקצ'יין בקבוצת פורת, הסביר: "הרוכשים לא הבינו שכשהם קנו NFT, הם לא קנו שום דבר. האמן המקורי, או מי שהיו לו את הזכויות לקניין רוחני על היצירה, לא העבירו לרוכש ה-NFT את הזכויות האלה, אז בעצם, לא קנית כלום. קנית אסימון שיש בו כתובת URL, כתובת אינטרנט שאומרת שומע-אתה שייך לשם. מה הזכויות שלך? ה-NFT לא יודע להגיד לך, ולכן אנשים לא הבינו שבכך, הם לא באמת הפכו להיות הבעלים האותנטיים של היצירה. ל-NFT בפני עצמו אין שום ערך, מה שהוא מסמל זה מה שחשוב. אז הבועה הזו גדלה וגדלה, מהסיבה הפשוטה שקשה היה להשתמש באותם הכספים שהרוויחו הסוחרים מ-NFT, בגלל ענייני רגולציה וניהול סיכונים של הבנקים. להמיר את הקריפטו לדולר או שקל ולהכניס אותו לבנק, זה היה תהליך מאוד מורכב, אז מה היית עושה? לוקח את אותם רווחים שעשית בקריפטו, ומכניס אותם עוד הפעם למערכת, וככה הכול התפוצץ".
טובי הוסיף: "זה לא נכון להגיד, שעולם האומנות קיבל ביטוי ב-NFT. אם אני קונה תמונה של המונה ליזה, אין שום לוגיקה שיהיה ווליום של סחר בתמונה, הרי זה לא הגיוני שהתמונה תעבור מיד ליד. ה-NFT בנוי ככה, שכל הערכות השווי שלו לא מתייחסות בכלל לתמונה, אלא לכמה פעמים אנשים סחרו, ובכמה כסף הם עשו את הסחר ביניהם, והאם היה ווליום בכלל. אין ווליום בעולם האומנות. מי שרכש ומכר היו חבר'ה של עולם הקריפטו. יש להם 0 הבנה באומנות. מה שעניין אותם היה פעולות השיווק שאותו פרויקט עושה לאחר מכן, כדי שהם יוכלו למכור את ה-NFT שלהם ברווח יותר גבוה. אין בזה שום לוגיקה".
איבן, המייסד של Doge Capital, המציעה שירותי ייעוץ בתחום, התייחס למקרה של סם בנקמן-פריד, מנכ"ל בורסת הקריפטו FTX שקרסה, לאחר שהוגש נגדו כתב אישום פלילי בארה"ב בגין גניבת כספי לקוחות והלבנת הון: "הפרשה הזו השפיעה על מחיר השוק. זה יצר פאניקה, ה-NFTs שנשענו על בלוקצ'יין 'סולנה' - הקשור גם ל-FTX, כולם היו בטוחים שהכול הולך להיעלם".
אבל, הערכות לחוד ומציאות לחוד. במהלך חודש ינואר האחרון, הקריפטו רשם זינוק אדיר ונסחר כעת בין 23-21 אלף דולר. בפעם הראשונה מאז חודש נובמבר, שווי השוק התרומם ועומד על יותר מ-400 מיליארד דולר. העליות מגיעות על רקע הקלה באינפלציה בארה"ב, והאטה משמעותית בקצב העלאות הריבית על ידי הבנק הפדרלי במדינה.
איזה ערך יכולים ה-NFTs והבלוקצ'יין עדיין להביא לעולם, על רקע ההתאוששות המסתמנת?
"NFTs הם כלי מדהים להמון דברים אחרים. יש פרויקטים שהיום בונים על NFT כקונספט שהשימוש בו הוא כזה, שהילדים שלנו, לא בטוח שהם ידעו שמדובר בכלל ב-NFT", טען טובי. "ה-NFT זה משהו שאומר לך שדבר מה הוא ייחודי והוא שייך רק לך. בעתיד את הבחירות שלנו נעשה באמצעותם. לדוגמא, נכנס דרך המחשב, נטען את ה-NFT ונוכל לבחור לממשלה, או לעירייה, וכולם ידעו שזה אתה זה שבחרת, ולא מישהו אחר. לא יהיו זיופים. יש כל מיני פרויקטים שנעים מלוגיסטיקה בינלאומית, ומעקב אחרי משלוחים, ועד בדיקה וזיהוי באוניברסיטאות. אפשר יהיה ליצור פרופיל ברשתות החברתיות שיהיה מאומת, ואי אפשר יהיה להתחזות אליו, כי הוא יושב על מערכות הבלוקצ'יין, שהן שם קוד לביזוריות ואמינות. ה-NFT יהיה משולב עם העולם האמתי והפעם, הוא יהיה ייחודי ככלי, ולא כערך בפני עצמו".
משקיע הקריפטו גיא ארמוני, שותף ומנהל בקרן-הון-סיכון HDI, סיפר על פיתוח של מערכת שיכולה לאפשר תשלומים וזולים בעמלות נמוכות ובמהירות גבוהה: "Lightning ('רשת הברק'), משמשת כבר היום להעברת תשלומים בינלאומיים זולים. כרגע עובד זר שעובד בישראל ורוצה להעביר כסף לניגריה, מתוך מה שהוא מרוויח, לפעמים זה מגיע עד לכדי 15% עמלה. היום החבר'ה שנמצאים בחזית, ומשתמשים בביטקוין וב-Lightning כדי להעביר את הסכומים האלה עם הרבה פחות חיכוך במערכת הפיננסית. לדעתי, זה רק ילך ויתגבר".
איבן ציין יתרון נוסף של הפלטפורמה, הפעם דווקא מההיבט החברתי: "ה-NFTs משמשים, בין היתר, כרטיס כניסה לקהילות יוקרתיות, דרכן אפשר ליצור נטוורקינג משמעותי עם משתמשים אחרים ולקבל מהם תובנות. הפלטפורמה יכולה לשמש לחלוקת הכנסות בין חברי הקהילה, ובאופן כללי ה-NFTs מתמקדים בקהילה. הטכנולוגיה הזו מתפתחת, ובכל חודש, מתגלה עוד נדבך. מה שצריך לעשות, זה לנסות ולגשר על הפער בין ווב 2.0 (הדור השני של אתרי האינטרנט, המתבסס על שיתוף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם) לווב 3.0 (ההבטחה של עולם הקריפטו, גרסה חדשה שתחזיר את החופש לאינטרנט ללא צורך בשליטה של חברות ענק). קבוצת פורשה הגרמנית לייצור מכוניות לדוגמא, שהיא שחקן מכובד, נכשלה כאשר ניסתה לשתף אתנו פעולה, אנשי הווב 3.0; החברה לא הצליחה למכור את קולקציית ה-NFTs שהשיקה, מהסיבה הפשוטה שהם לא ידעו כיצד לגשת לאינטרנט החדש, ואיך לדבר בשפה של המשתמשים שלו".
מתי אם כך יצליחו המטבעות הקריפטוגרפיים לחדור למיינסטרים?
טובי: "דרושות דרקטיבות בינלאומיות כמו 'מיקה' באירופה, רגולציה בינלאומית רוחבית שתחסום מצב שבו כל אחד יכול למכור לך פרצוף של קוף ולשכנע אותך שזה שווה משהו. בדיוק כמו שהיה עם האינטרנט, אם רוצים להסדיר משהו שאין לו גבולות, טכנולוגיית הבלוקצ'יין צריכה לעבור את אותו הדבר. יש הרבה גופים חזקים שזה מאיים עליהם, ולכן זה לוקח הרבה מאוד זמן. מדובר בתהליך ואבולוציה, אבל, כשדור ה-Z יקבל לידיו את המושכות, הדבר הזה לא ימשיך. דור ה-Z נולד לעולם הזה, יהיה לו מאוד קשה להתנגד לזה והוא יאמץ את זה, וכשהוא ינהל את הבנקים העתידיים, כשהוא יהיה ברשויות המוניציפליות ורשויות השלטון, זה ישתנה ואנחנו כבר רואים שזה מתחיל להשתנות".
ולמרות הכול, לא כולם תמימי דעים. במאמר שהתפרסם בעיתון "ניו יורק טיימס" לפני מספר חודשים נטען, בין היתר, כי הביזוריות שמבטיח ה-Web 3 מוטלת בספק, שכן חברות רבות בו ממשיכות לקבל מימון על ידי אותם הגופים מהם מנסה העולם החדש הזה להיפטר, והבעיה לא טמונה בכך שהטכנולוגיות הנ"ל יהוו את הבסיס לעתיד של האינטרנט, אלא בכך שהן פשוט לא מוכנות לזה (עדיין). כותב הטור נתן את הדוגמא של אחת ממכירות סדרת ה-NFT "קוף משועמם" שהסתיימה, כך לדבריו, בקטסטרופה, עם לא מעט רוכשים שנאלצו להתמודד עם ניסיונות פריצה ודיוג (פישינג), בנוסף לקונים ששילמו עמלות עסקה גבוהות רק כדי לראות את רכישות הקופים שלהם נכשלות מסיבות לא ברורות. "אם Web 3 לא יכול להתמודד עם 55,000 NFTs של 'קופים משועממים', איך הוא יצליח להתמודד עם טכנולוגיה בקנה מידה של אינטרנט?", תהה המחבר.