"כולם נוטים להתעלם מכוחה של אופטימיות עקבית", אומר עופר ינאי, מייסד ויו"ר "נופר אנרגיה", מחברות האנרגיה-הסולארית הגדולות בעולם. ינאי (48), ניצל את אותה אופטימיות עקבית ונחישות, כדי להוביל את "נופר אנרגיה" למעמדה הנוכחי כמובילה עולמית בהשקעות באנרגיה מתחדשת.
ינאי, שספרו על מהפכת האנרגיה המתחדשת, "חדש תחת השמש" יתפרסם בשבוע הבא בשפה האנגלית, יהיה בין הדוברים המובילים בכנס קבוצת "הג'רוזלם פוסט", שייערך ביום שני הקרוב בניו יורק. בראיון נרחב ל"ג'רוזלם פוסט" מדבר ינאי על הפיתוחים החדשים בתחום האנרגיה המתחדשת, כיצד להתגבר על כישלון עסקי, טרגדיה אישית, והנוסחה שלו להצלחה.
ינאי, השני מבין שמונה ילדים, נולד ב-1975 למרדכי וטוני ינאי, שעלו לישראל בשנות החמישים. אביו של ינאי נולד בתוניסיה, לאחר שעלה ארצה עם משפחתו הם גרו במעברה ביבנאל. אימו טוני ומשפחתה, שעלו מלוב, הגיעו לגור בצפון הארץ, בחצור הגלילית. לאחר נישואיהם עברו מרדכי וטוני להתגורר ביבנה, והפכו לאנשי חינוך מצליחים. מרדכי היה מנהל התיכון הדתי בעיר, ואמו הייתה גננת. "גדלנו ביבנה, שהייתה אז בפריפריה של מדינת ישראל", מספר ינאי על ילדותו. "הדבר הכי טוב בלגדול בפריפריה היה שלא נתנו לך סיכוי להצליח, ובגלל זה הזדמנויות שכבר כן הופיעו היו משהו שלא היו אמורים לקרות. כשאתה מסתכל על זה ככה, אתה אומר לעצמך למה להגביל את עצמי?'"
ינאי למד בישיבה תיכונית בנחלים, בישיבת ההסדר של הר עציון באלון שבות ושירת בצבא בחיל השריון. לאחר שירותו הצבאי הוא התקבל לתכנית "אמירים" של האוניברסיטה העברית, תכנית ההצטיינות הבינתחומית של האוניברסיטה. הוא סיים תואר ראשון בפיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב. בשנת 2001 ינאי הקים את המיזם העסקי הראשון שלו, שירות משלוחי מזון בשם Go4Eat. הרעיון, הקדים את זמנו, עדיין מדובר בתקופה לפני שהטלפונים החכמים חדרו לשוק, והעסק נכשל. ינאי חזר ללימודים, סיים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. במקביל ללימודים לתואר שני במנהל עסקים, למד ינאי על אנרגיה מתחדשת המופקת ממקורות טבעיים, שמתמלאים בקצב גבוה יותר מהצריכה שלהם, כמו אור שמש ורוח. בשלב הזה החליט ינאי להיכנס לתחום האנרגיה הסולארית.
חבצלת הבריכות
בשנת 2012 הקים ינאי את נופר אנרגיה. כפי שהוא מסביר, לשים הזה יש משמעות עבורו. "עבדתי בזמנו בתחום של אנרגיה מתחדשת באיטליה, והייתי נוהג כ-1,200 ק"מ כל יום ברחבי המדינה. חשבתי לעצמי שאם אני רוצה לפתוח חברה מצליחה, אני חייב להבין כי הכאוס שאנרגיה מתחדשת יוצרת בשוק הוא קבוע. מקורות האנרגיה המסורתיים שלנו, הקיימים, שמרניים ביותר. היעילות שם לא זזה כבר שני עשורים, וגם המחיר לא השתנה. חשבתי לעצמי אז שאני רוצה להקים חברה שיכולה לשגשג על הכאוס הזה. מה זה שם טוב לזה? צמחים ועצים לרוב צריכים אדמה מוצקה כדי לגדול, אבל יש צמח אחד, חבצלת הבריכות, או בעברית "נופר", שמסוגל לשגשג גם על מים". ככה "נופר אנרגיה" נולדה.
בתחילת הדרך של החברה, ניסה ינאי למכור פאנלים סולאריים ישירות ליישובים, אך הפרויקט נתקע כשהוא נתקבל ביותר מדי בירוקרטיה ממשלתית. פריצת הדרך המסחרית והשיווקית הגיעה בשנת 2012. "עשיתי ניתוח של הבירוקרטיה בשוק הישראלי", מסביר ינאי", ושמתי לב שהתנועה הקיבוצית נחשבה לחברת הפצה ממשלתית, בדיוק כמו חברת החשמל, כלומר ללא מגבלות בירוקרטיות".
"נופר אנרגיה" התחילה למכור לתנועה הקיבוצית פאנלים סולאריים כמקור לאנרגיה מתחדשת, ועד שנת 2015 סיימה פרויקטים רבים, והתקנה של למעלה מאלף מערכות לוחות סולאריים על גגות. במקביל, חשב ינאי איך ישראל יכולה להגיע למצב שהיא מפיקה 10% מהאנרגיה שלה מאנרגיה מתחדשת, מה שהיה בזמנו היעד הממשלתי לשנת 2020. "חשבתי שאנחנו צריכים משהו שהוא שילוב של הפשטות שיש במערכות הסולאריות בגגות - אבל עם הגודל של המערכות הסולאריות באדמה" מסביר ינאי.
פריצת הדרך הגיעה על ידי הטמעת טכנולוגיה פוטו-וולטאית ייחודית, מערכת מורכבת לוחות סולאריים, שניתן להתקין על גופי מים כמו אגמים או מאגרים, במקום מבנים מוצקים כמו גגות. המערכות הללו נמצאות כיום בשימוש בכל רחבי ישראל, וכפי שינאי מסביר, אינם מהווים כל איום או סכנה סביבתית לדגים. למעשה, ההיפך הוא הנכון. הפאנלים הצפים הם גם יעילים וגם אקולוגיים.
בדצמבר 2020 הונפקה "נופר אנרגיה" בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ההנפקה השנייה בגודלה בתולדות ישראל, אחרי קבוצת עזריאלי. מאז החברה ממשיכה להרחיב את פעילותה מעבר לתחומי המדינה. כיום "נופר אנרגיה" בעלת פורטפוליו נרחב עם למעלה מ-2,000 פרויקטים. היא מחזיקה חברות בת בשבע מדינות, ברחבי אירופה ויבשת אמריקה, והיא מפעילה פרויקטים גדולים בתחומי אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה, המפיקים אלף מגה וואט של אנרגיה מתחדשת.
"זולה ונקייה יותר מגז טבעי"
ספרו של ינאי, "חדש תחת השמש", ראה אור לראשונה בשפה העברית בשנת 2022. לדברי ינאי, הוא כתב את הספר בתגובה לפופולריות העולה של אנרגיה מתחדשת, כדי שהציבור הרחב יוכל להבין יותר את המושגים. "כשיצאנו לדרך ב-2010", הוא ממשיך, "תחום האנרגיה המתחדשת היה רעיון נחמד. הוא היה מסובסד מאוד ויקר מאוד, אבל אף אחד לא דמיין שיהיה אפשר להתחרות בתחנות כוח מסורתיות. בעשור האחרון המחיר ירד ב-85%, היעילות עלתה והיכולת הפכה לעצומה. אי אפשר להכחיש שאנרגיה סולארית זולה ונקייה יותר מגז טבעי".
ינאי צופה כי אנרגיה מתחדשת תשתלט על השוק ותהפוך למקור האנרגיה העיקרי בעולם. בשנת 2022 30% מכלל האנרגיה העולמית מגיעה מאנרגיה מתחדשת, ולראשונה, הוא מציין, פליטת הפחמן ירדה ברחבי העולם. "זהו קרב שייגמר בעוד פחות מעשור", הוא אומר. "המעבר של מערכות האנרגיה העולמיות לאנרגיה מתחדשת הוא אירוע בקנה מידה תנ"כי. זה מדהים, ואני מאוד שמח להיות חלק מהתהליך הזה בישראל. במקביל, אנחנו מתקדמים בטריטוריות רבות ברחבי העולם עם הרעיון הייחודי והחדשני הזה". לטענתו, העלאת נושא שינויי האקלים כסיבה היחידה לקידום אנרגיה מתחדשת אינו מהלך נבון. לדבריו, יש מספיק סיבות אחרות, תקפות, שיעזרו לקדם אנרגיה מתחדשת כמקור אנרגיה נקי ובלתי נדלה.
"אם אתה מגיע ל-100% אנרגיה מתחדשת", אומר ינאי, "אתה תקבל אנרגיה נקייה וזולה יותר מאשר עם שימוש בגז טבעי. בהמשך, עלות הפקת האנרגיה תרד בסופו של דבר לאפס. הוא מסביר כי מדינות שיזרזו את המעבר לאנרגיה מתחדשת יגיעו מהר יותר לעלויות נמוכות יותר משווקים אחרים. "הדבר הזה יהיה משמעותי ביותר בעוד כ-20-25 שנים, אבל אתה חייב להתחיל לשחק עכשיו אם אתה רוצה להיות בעתיד באחד מהמקומות הראשונים. נכון לעכשיו, ישראל נמצאת קצת בפיגור".
ינאי מסביר שבעוד שבישראל יש יזמים מוכשרים, שוק קטן יחסית והרבה מאוד אור שמש, רק 12% מהאנרגיה של המדינה מגיעה ממקורות מתחדשים. "אנחנו צריכים לגוון ולהשתמש במקורות אחרים כמו אנרגיית רוח וכוח הידרו (מים)". בספרו מציין ינאי את המכשולים הבירוקרטיים שבהם נתקל בהקמת החברה. הוא מציע כי דיאלוג פתוח וכנה בין הרגולטורים ליזמים חיוני להצלחה.
הספר דן גם בתורה החברתית מלתוסיאניזם, תיאוריה הקרויה על שמו של תומאס רוברט מלתוס (1766-1834), שהציע כי בעוד האוכלוסייה גדלה באופן אקספוננציאלי, בלי סוף, הצמיחה של אספקת המזון היא ליניארית ובסופו של דבר תיעצר ותיעלם. עם זאת, למרות העובדה שאוכלוסיית העולם גדלה מ-2 מיליארד לכמעט 8 מיליארד מאז המאה התשע-עשרה, החדשנות והטכנולוגיה עזרו להרחיב את אספקת המזון ומנעו אסון. באופן דומה, מסביר ינאי, בעוד משאבי אנרגיה כמו פחם ונפט הם סופיים, האנרגיה מהשמש היא נקייה ומתחדשת.
"לעבוד בשותפות מלאה"
ינאי מייחס הרבה מהצלחותיו בחיים לעצת אמו תמיד להמשיך ללמוד ולהתפתח. הוא מודה שטעמו בקריאה השתנה במהלך השנים, מסיפורת לביוגרפיות, והוא קורא ספרים העוסקים בניתוח תעשיות שונות. ינאי גם פיתח עניין בגיאופוליטיקה מכיוון, כפי שהוא מציין: "כל מדינה היא שוק פוטנציאלי שנרצה להיכנס אליו בשלב מסוים". הוא הוסיף כי לימודי התלמוד, שהצריכו פרשנות של טקסטים מורכבים ולעיתים מעורפלים, סייע לו בחידוד החושים העסקיים. "זה די דומה למה שקורה בעולם העסקי", הוא מסביר, אף אחד לא נותן לך ספר לימוד ואומר תראה זו הדרך לעשות כסף בשוק האנרגיה".
אם נשוב לנושא שאיתו פתחנו את הראיון, הצורך לשמור על חיוביות ואופטימיות בעסקים ובחיים, הדבר הזה מקבל ביטוי חזק במיוחד כאשר ינאי מזכיר את מותה של אשתו טלי ז"ל מסרטן, לפני כחמש שנים. מאז מותה של האם, ינאי מגדל את בתם, שירה בת ה-13, כהורה יחיד. כשנשאל האם הוא מעודד אותה ללמוד את נושא ההיי-טק או האנרגיה הוא משיב בחיוך: "אני שמח שהיא אוהבת לקרוא. היא תמצא את דרכה בחיים, וכל האפשרויות יהיו פתוחות בפניה".
הנחישות והאופטימיות של ינאי, במיוחד כשהוא נתקל בקשיים ואתגרים, מקבלים ביטוי במיוחד בסיפור יום ההולדת של בתו, במהלך ההתפרצות הראשונה של מגפת הקורונה במרץ 2020. בכל שנה, ביום ההולדת של הבת, ינאי מעיר אותה בבוקר עם בלון ועוגה. לילה לפני יום ההולדת, בתקופת הסגר הראשון של המגפה, הוא חזר הביתה מאוחר מהעבודה והבין כי שכח לקנות עוגה.
הוא לא נרתע. ינאי התקשר לשכנה, וביקש ממנה לאפות עוגה. היא הסכימה והביאה לו אותה באמצע הלילה. לאחר מכן הוא התקשר לחנות צעצועים, התחנן ושידל את הבעלים להביא לו בלונים ב-3 לפנות בוקר, ולמסור אותם דרך החלון.
ינאי מציין שני שיעורים חשובים שעבר בחיים, שעזרו לו בקריירה: הבנת החשיבות בעבודת צוות, והתבטאות כמנהיג. "אי אפשר לעשות הכל לבד", הוא מסביר. "אתה חייב לעבוד בשותפות מלאה עם העמיתים והעובדים שלך. הם צריכים להשלים אותך ביכולות וטמפרמנט שלהם". לגבי מנהיגות, הוא אומר כי היא "מחייבת אותך להגיד את מה שאתה חושב, כדי לוודא שכולם יבינו את הדעות והרעיונות שלך, ויושפעו ממה שאתה אומר". ינאי מביע את דעתו על תפקידם של יזמים בחברה כיום. "הם המפתח", הוא אומר, "הפרויקטים הכי גדולים בעולם כיום מנוהלים על ידי היזמים ולא על ידי פוליטיקאים".
עם סיום הראיון, ינאי מספק לדברים בהם ידון בוועידת הג'רוזלם פוסט בשבוע הבא בניו יורק, כולל מה שהוא מכנה "מגה-פרויקט" למודרניזציה של אספקת המים והחשמל באפריקה. פרוייקט שיערב גם את ישראל, לצד מדינות ערביות נוספות. "בשנת 2022, כשרוסיה פלשה לאוקראינה", אומר ינאי, " פוטין חשב שאף אחד לא יעצור אותו כי הוא שלט בגז הטבעי הרוסי. פוטין השתמש באנרגיה הישנה כנשק. אני רוצה להציג את תפיסה אחרת, שאנחנו יכולים להשתמש באנרגיה לא כנשק, אלא כאמצעי ליצור שגשוג ושלום".
כתבה זו נכתבה בשיתוף עם חברת "נופר אנרגיה"