מחקר קובע: תל אביב מנצלת רק 3% מפוטנציאל ייצור החשמל סולארי שלה - ומי במקום הראשון?

הכתבה נכתבה בשיתוף שניידר אלקטריק

מחקר של שניידר אלקטריק ישראל מלמד - אם היו מונחים פאנלים סולאריים על כל גגות הבניינים במדינת ישראל ניתן היה לייצר חשמל בהיקף של 11,764 מגה וואט, שווה ערך ליכולת ייצור החשמל של יותר מ-5 תחנות כוח פחמיות גדולות דוגמת זו של ע"ש רוטנברג באשקלון. בפועל היקף החשמל המיוצר על גגות מבנים נאמד ב-2,232 מגה וואט, מימוש של 19 אחוזים בלבד ביחס לפוטנציאל הקיים.

כך עולה מניתוח, שביצעה שניידר אלקטריק ישראל, המתמחה בהתייעלות אנרגטית ואוטומציה תעשייתית, לנתוני מדד חדש אותו מפרסם משרד האנרגיה והתשתיות. המדד, המוצג בפורטל אינטרנט, כולל מידע גלם אודות שיעור ההספק הפוטנציאלי של אנרגיות מתחדשות המיוצרות בדו-שימוש, קרי על גגות מבנים בשטחן של עיריות, רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ברחבי ישראל. המדד מציג את פוטנציאל ייצור החשמל בשטחן, וזאת בהתבסס על עבודת רשות החשמל משנת 2020, וזאת אל מול היקף המימוש בפועל של ייצור חשמל סולארי המותקנים על גגות מבנים באותן רשוית מקומיות, נכון לדצמבר 2022.

הרשויות המובילות בניצול פוטנציאל אנרגיה סולארית:

היקפי ייצור נמוכים בערי המרכז
מניתוח הנתונים עולה כי פוטנציאל ייצור החשמל הסולארי על גבי גגות הינו גבוה במיוחד בערים הגדולות בישראל, רובן במרכז הארץ, אלא שבערים אלו מימוש הפוטנציאל הוא מהנמוכים בישראל. כך לדוגמא – לירושלים קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף של 419 מגה וואט, אלא שבפועל מיוצרים בעיר 18.9 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 5 אחוזים בלבד. בתל אביב קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף של 272 מגה וואט, אלא שבפועל מיוצרים בעיר 8.9 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 3 אחוזים בלבד.

בפתח תקווה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 164 מגה וואט, אלא שבפועל מיוצרים בעיר 13.4 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 8 אחוזים. בנתניה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 126 מגה וואט, אלא שבפועל מיוצרים בעיר 9.7 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 8 אחוזים. בהרצליה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 104 מגה וואט חשמל סולארי, אלא שבפועל מיוצרים בעיר 2 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 2 אחוזים בלבד. גם ברמת גן קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף של 99 מגה וואט, אלא שבפועל מיוצרים בעיר 1.3 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל נמוך במיוחד של 1 אחוזים בלבד.

היקפי ייצור גבוהים בפריפריה
מנגד – דווקא בערי הפריפריה בצפון ובדרום קיים מימוש גבוה יותר של פוטנציאל ייצור החשמל הסולארי. 

דוגמאות לערים ומועצות בצפון הארץ המצטיינות בייצור חשמל סולארי על גגות המבנים: בית שאן בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 34 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 13.8 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 40 אחוזים. ראש פינה בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 14.5 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בה 5.2 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 36 אחוזים. קריית שמונה בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 37 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 13.3 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 36 אחוזים. כרמיאל בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 73 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 21 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 29 אחוזים. או מגדל העמק בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 37 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 10 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 27 אחוזים.

דוגמאות לערים ומועצות בדרום הארץ המצטיינות בייצור חשמל סולארי על גגות המבנים: שדרות בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 46 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 17.4 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 38 אחוזים. מיתר בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 21 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בה 7.6 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 35 אחוזים. נתיבות בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 38 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 12 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 32 אחוזים. ערד בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 46 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 12.5 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 27 אחוזים. קריית גת בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 82 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 17 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 22 אחוזים. או באר שבע בה קיים פוטנציאל של ייצור חשמל סולארי בהיקף 235 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בעיר 47 מגה וואט חשמל סולארי, מימוש פוטנציאל של 20 אחוזים.

ייצור גבוה של חשמל סולארי במועצות האזוריות
במועצות האזוריות במדינת ישראל קיים גם כן פוטנציאל אדיר לייצור אנרגיה מהשמש, ובמרבית המועצות האזוריות גם קיים מימוש גבוה לפוטנציאל.

דוגמאות למספר מועצות אזוריות: מועצה אזורית הערבה התיכונה בה קיים פוטנציאל ייצור חשמל סולארי בהיקף של 43 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בה 49 מגה וואט, מימוש פוטנציאל של 114 אחוזים, והגבוה מסוגו בישראל. מועצה אזורית גולן בה קיים פוטנציאל ייצור חשמל סולארי בהיקף של 146 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בה 69 מגה וואט, מימוש פוטנציאל של 48 אחוזים. מועצה אזורית חוף אשקלון בה קיים פוטנציאל ייצור חשמל סולארי בהיקף של 93 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בה 37 מגה וואט, מימוש פוטנציאל של 40 אחוזים. מועצה אזורית חוף הכרמל בה קיים פוטנציאל ייצור חשמל סולארי בהיקף של 124 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בה 48 מגה וואט, מימוש פוטנציאל של 39 אחוזים. מועצה אזורית עמק המעיינות בה קיים פוטנציאל ייצור חשמל סולארי בהיקף של 113 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בה 42 מגה וואט, מימוש פוטנציאל של 37 אחוזים. מועצה אזורית באר טוביה בה קיים פוטנציאל ייצור חשמל סולארי בהיקף של 254 מגה וואט, כשבפועל מיוצרים בה 92 מגה וואט, מימוש פוטנציאל של 36 אחוזים.

הצפי: הפערים ייסגרו
פיליפ ברמי, מנכ"ל שניידר אלקטריק ישראל, מציין בהקשר זה כי: "זה לא סוד שבמדינה שטופת שמש כמו ישראל קיים פוטנציאל אדיר לשימוש באנרגיה סולארית. ייצור אנרגיה סולארית על גגות בניינים הוא חשוב וקריטי במיוחד מכיוון והוא אינו בא על חשבון משאבי קרקע יקרים, שגם הולכים ואוזלים ככל שעובר הזמן. אולם הדרך למימוש הפוטנציאל הזה אינה קלה, והנתונים מלמדים כי ישנה עוד דרך ארוכה לעשות בנושא זה. מפתיע היה לגלות כי דווקא בערים בעלות אופי ומיצוב ירוקים, בדגש על מרכז הארץ, אנו רואים אחוזי מימוש פוטנציאל נמוכים במיוחד, וזאת ביחס לפריפריה הצפונית והדרומית, בהן אנו רואים אחוזי מימוש גבוהים וייצור גבוה יחסית של אנרגיית חשמל מהשמש. אולם ניתן להניח שהפערים אט-אט ייסגרו, ושנראה בעתיד הלא רחוק גם את ערי המרכז מצטרפות למגמה, ופועלות בצורה אינטנסיבית יותר למימוש אצלן של פוטנציאל הפקת החשמל הסולארי".

תאגיד שניידר אלקטריק הצרפתי פעיל ביותר מ-100 מדינות. הכנסות התאגיד בשנת 2022 עמדו על כ-34 מיליארד יורו, ומספר העובדים בעולם עומד על יותר מ-160 אלף. בליבת הפעילות של החברה נמצא הטרנספורמציה הדיגיטלית של תחומי ניהול האנרגיה ואוטומציה בתעשייה, תשתיות, מרכזי נתונים, בניינים ובתים. בסניף הישראלי של שניידר אלקטריק עובדים כ-140 עובדים. החברה שותפה בהיבטי ניהול האנרגיה בפרויקטים לאומיים, דוגמת שדה התעופה הבינלאומי החדש בתמנע, עיר הבה"דים בנגב, חשמול רכבת ישראל, השדה הסולארי באשלים, ועוד.

לקריאת דו"ח המלא.

הכתבה נכתבה בשיתוף שניידר אלקטריק