גיימרים, מעצבים, עורכי וידיאו ועוד עברו תקופה קשה כשטירוף הביטקוין ושאר מטבעות הקריפטו השתלט על העולם. מחירם של כרטיסי המסך המקצועיים טיפס לשיא של כל הזמנים והמחסור בשבבים רק הגביר את המגמה. כל זה קרה לא לפני הרבה זמן, בסך הכל שנתיים-שלוש אחורה.
שני צעירים ישבו ברכבת אחד מול השני ודיברו בקול על הנושא שבכותרות: "תקשיב לזה. למעלה מ־65 אחוזים מכלל התוכן שמיוצר היום בעולם, מיוצר באמצעות בינה מלאכותית". "עוד מעט לא יהיה לבינה המלאכותית ממי ללמוד והיא תלמד מעצמה".
השיחה המשיכה עוד ועוד אך מבחינתי שני המשפטים הללו היו די והותר והציפו את אחת הדילמות הגדולות ביותר שעומדות בפני משקיעים בנקודת הזמן הזו. אין זה סוד שעכשיו אנחנו ב"הייפ" חדש. העולם כולו מדבר AI. כולם מגלגלים על הלשון בינה מלאכותית.
ראיתם את ההדגמה שומטת הלסת של תוכנת ה־AI שמייצרת סרטונים ריאליסטיים לגמרי באמצעות פרומפטים קלים לכתיבה שגם אותם אפשר לכתוב באמצעות AI? עוד מעט לא נצטרך סט וצלמים, שחקנים ובמאים, תסריטאים, תחקירנים ונערות מים.
וזה כמובן רק יישום אחד מאלפי יישומים שעשויים לשנות את חיינו לחלוטין. עוד לא אמרתי מילה על אקטוארים בחברות ביטוח וקרנות פנסיה שמכונות שיודעות לחזות במדויק את שנת מותו של כל אדם יחליפו אותם. שנמשיך? מי צריך מהנדסים, מעצבים, אדריכלים, מתכנתים, רופאים, רוקחים, נהגים. בעצם מי בכלל צריך את שוק העבודה?
אז יש פה הרבה כסף. לא? תעשיות שלמות, עתירות כוח אדם או משכורות עתק, עלולות להיעלם מעל במת ההיסטוריה. מי שישקיע בבינה מלאכותית - בפרט אם יעשה זאת באמצעותה – עשוי להשיא תשואה לא רעה בכלל. ואולי אף פנומנאלית. מה, לא?!
אז זהו. שלא בטוח. איש לא יודע איזו חברה תצליח ואיזו תקרוס. אף אחד לא יודע כיצד יתמודדו האזרחים והמשטרים בעולם עם הבעיות האתיות הרבות שהבינה המלאכותית מביאה עמה. איש לא יודע מה יקרה כשחלקים רחבים מהאנושות לא יצטרכו לעבוד... הרי "אדם לעמל יולד".
אבל דבר אחד בטוח לחלוטין. הבינה המלאכותית זקוקה להמון כוח עיבוד. גם אם תוגבל ע"י האנושות וגם אם תצליח ותשתלט על האנושות, היא וכל טכנולוגיה אחרת, יזללו עוד ועוד כוח עיבוד. זאת עובדה שאנחנו רואים כבר עשרות שנים.
כלומר, למה לכם להתחבט איפה להשקיע בטכנולוגיית בינה מלאכותית כשאתם יכולים להשקיע במי שמזין אותה. ומי שמזין אותה זו תעשיית השבבים. בלי שבבים אין בינה ובוודאי שאין מלאכותית. וכבר קראתם בתחילת הכתבה מה קרה כשתעשיית השבבים נאלצה לצמצם ייצור בגלל הקורונה.
רק כדי לסבר את האוזן הנה כמה נתונים מטורפים. לפני פחות משבוע, ב־14 לחודש, היה שווי השוק של יצרנית השבבים אנבידיה 1.83 טריליון דולר. היא זינקה בתוך שנה ב־225%! שווי השוק של AMD היה "רק" 288 מיליארד דולר וזה של אינטל "רק" 186 מיליארד. אנבידיה מזנקת בגלל שבבי ה־AI שהיא מייצרת. אז ממש לא צריך בינה מלאכותית כדי להבין שהבינה המלאכותית לא תוכל להתפתח ולשרוד בלי שבבים.
לא אכנס כאן לשמות מעבדים וטכנולוגיית עיבוד. לא אספר מה עושות שתי היצרניות "הקטנות" בניסיון לעלות על עגלת הצמיחה של הטכנולוגיה המסעירה. אך דומני שהתשובה לשאלה האם להשקיע ב־AI או במי שמאפשר לה להתפתח, היא שאלה שהתשובה עליה ברורה.
אגב, שאלתי את כלי הבינה המלאכותית של גוגל שהיום נקרא Gemini ובעבר בארד, במה כדאי להשקיע, ב־AI או בתעשיית השבבים?
וזה מה שהוא ענה לי, בתמצית: "אם אתם מחפשים השקעה בעלת פוטנציאל צמיחה גבוה, AI עשויה להיות אופציה טובה עבורכם. עם זאת, חשוב לזכור שהשקעה זו כרוכה בסיכון גבוה יותר. אם אתם מחפשים השקעה יציבה ורווחית יותר, תעשיית השבבים עשויה להיות אופציה טובה עבורכם". אז מה אתם אומרים?
דניאל שבקס הוא מנכ"ל ’הירשוביץ פיננסים'. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.