ב-17 השנים האחרונות מפרסם מכון Future Today Institute (FTI) דו"ח שנתי הסוקר טכנולוגיות מתפתחות ואת השפעתן הפוטנציאלית על תעשיות שונות.
כל הנוצץ: הזהב של איגנץ ומקומו בתיק ההשקעות שלנו
חודש ל-1 בספטמבר: איפה תמצאו את תיק הגב המשתלם והאופנתי ביותר?
במהלך השנים, חזה הדו"ח מגמות כמו עליית הבינה המלאכותית, הבלוקצ'יין ומחשוב קוונטי, עם מיליוני הורדות מידי שנה וחברות כמו גוגל, מיקרוסופט ו-IBM משתמשות בו כחלק מבניית האסטרטגיה השנתית שלהן.
במרץ האחרון סימנה אמי ווב, מנכ"לית FTI את היעד הבא בתחום הבינה המלאכותית: "הבעיה היא שרוב המידע בעזרתו אנו מאמנים כיום מערכות בינה מלאכותית נמצא ברשת וויקיפדיה, ספרים, אנציקלופדיות מקוונות. AI עדיין לא יכול לקבל אינפורמציה ישירות מאיתנו, אנשים חיים", הסבירה ווב כחלק מהרצאה שנתנה בכנס הטכנולוגיה של SXSW במרץ האחרון
"הדבר אומר שאנחנו לא צריכים רק יותר מידע, אנחנו צריכים מערכות AI שיודעות ללמוד בעזרת יותר סוגים שונים של מידע, מידע חושי וויזואלי למשל".
בדרך של מפתחים ליצור מערכות בינה מלאכותית שיכולות ללמוד ישירות מבני אדם עומדים שני אתגרים עיקריים: הראשון, פיתוח מערכות AI שלומדות מתוך מידע שאיננו בהכרח קוד או טקסט ויודעות לפענח גם צלילים, תווי פנים, הזעה, התרחבות אישון, דופק ויחידות אינפורמציה אחרות, ויזואליות וחושיות יותר באופיין.
האתגר השני, יצירת מכשירי קצה חכמים מספיק שיוכלו לעבד את המידע ולהגיב אליו מיידית, ללא צורך לשלוח כל יחידת מידע לפיענוח במאגר נתונים מבוסס ענן, כנהוג כיום.
"מערכות AI מבוססות קצה חשובות גם לקראת אימוץ של מערכות בינה מלאכותית על ידי ממשלות, צבאות וארגונים ציבוריים", מסביר חגי עבודי, מנהל מרכז הפיתוח של ענקית השבבים האמריקאית סינאפטיקס (Synaptics) בישראל.
לאחרונה השיקה סינאפטיקס את פלטפורמת אסטרה SL המאפשרת פיתוח מערכות AI שאינן מבוססות על מאגר נתונים מבוסס ענן באופן שפותח את הדלת לארגונים, צבאות וממשלות להטמיע מערכות AI בארגון ללא חשש מזליגת מידע.
ענקית השבבים אשר ידועה בעיקר בפיתוח ואספקה של פתרונות ממשק אנושיים, במיוחד בתחומי המגע, התצוגה, הביומטריה והשמע, יושבת גם במדויק על המגמה הבאה בתחום הבינה המלאכותית לפי דו"ח FTI: הזנת מערכות בינה מלאכותית ממידע הנאסף על ידי אנשים.
בשנים הקרובות נראה יותר מחשבים לבישים שאוספים נתונים מאיתנו ועל ידינו, 24/7. משקפי Vision Pro של אפל אולי נמכרים כיום במחיר אסטרונומי, אך ככל שמעבדים שיודעים לפענח מידע בצורה מהירה יהפכו נגישים וזולים יותר – העלות של מחשבים לבישים תצנח, והם יהפכו למוצר המוני.
"אנחנו מתקרבים למציאות שבה נגיע הביתה ללא מפתח, הדלת תזהה את הפרצוף שלנו ותפתח מעצמה, המזגן ידע לזהות מי מבני המשפחה נמצא בבית, ולהתאים את הטמפרטורה, מוזיקת הרקע ועוצמת האור המועדפת עליו.
אם חזרנו מאימון, המזגן יפעל חזק יותר באופן אוטומטי, כי המערכת יודעת לחוש זיעה ודופק מואץ, לכשיחזרו לנורמה, המזגן יווסת את עצמו חזרה לממוצע המועדף עלינו", מספר עבודי, "כך נראית מציאות בה מערכות בינה מלאכותית לומדות ישירות מאיתנו ולא מתוך קוד".
בדרך למציאות הזאת נדרשים שבבים אולטרה חכמים המשלבים מכשירי עיבוד מסוגים שונים, כל אחד מעבד חלק מידע שונה במקביל: מעבד CPU מתרגם הוראות, מעבד GPU מעבד מידע ויזואלי, הסקת מסקנות מתבצעת על ידי NPU וכו'.
"השם המקצועי הוא heterogeneous computing, או מיחשוב הטרוגני בעברית", מסכם עבודי, "כאשר התוצאה היא עיבוד מהיר יותר ויעיל של מידע, ללא ההשהיה שנוצרת בזמן העברת נתונים לענן".