מהשפעת ה-AI מחלחלת כיום לכל מיני מקומות, אבל מתברר שגם בעולם המוסיקה הקלאסית יש מי שרואה את השפעתה, ומוצא מקום להתריע מפני הסכנות שלה. מי שחקר את הנושא לאחרונה הוא יצחק רשקובסקי שיעסוק בו במסגרת הקורס הבינלאומי השנתי של "קשת אילון", מרכז המוסיקה הקלאסית שבו הוא משמש כמנהל האמנותי.
לדברי רשקובסקי ה-AI נמצא בכל פינה "אני רואה כיצד הוא מכרסם בכל חלקה טובה, ובעיקר בזו היצירתית, ולדעתי גם המוסיקה הקלאסית עלולה להיכבש על ידה. לצערי, על אף העובדה שהיא חודרת למוסיקה הקלאסית העוסקים בתחום אינם מודעים לכך, וכלל אינם עוסקים בסוגייה".
"זה מצב לא הגיוני", הוא מדגיש, "זה כאילו היינו עכשיו בעידן הטרום תעשייתי, רגע לפני שהמהפכה התעשייתית שינתה את פני המציאות, והיינו עוצמים את העיניים אל מול פני המתרחש. אנשים חשבו שהסרט האילם יימשך לנצח. בתקופה ההיא בכל בית קולנוע הייתה תזמורת שניגנה את פסקול הסרט האילם, ועם כניסת הקול לקולנוע, אלפי נגנים מצאו את עצמם מפוטרים ובלי עבודה.
רשקובסקי, בן 69, נחשב לאחד הכנרים הישראלים הבכירים בעולם המוסיקה הקלאסית. בשנים האחרונות הוא חולק את חייו בין ישראל לאנגליה, בה הוא נמצא רוב השנה עם בת זוגו, הכנרת אני שנארך, איתה הוא מלמד ב"רויאל קולג'" בלונדון,בכל קיץ הוא מגיע לישראל, לקיבוץ אילון הנמצא בגבולה הצפוני של ישראל, לנהל מוסיקלית את הקורס הבינלאומי היוקרתי של "קשת אילון", אליו מגיעים מוסיקאים מכל רחבי העולם.
השנה בשל הנסיבות, הקיבוץ פונה מיושביו, ואיתו גם המוסד המוסיקלי המפואר. במאמץ רב הצליח המרכז להעביר את הקורס לאלטאה שבספרד, שם הוא ייפתח ב-23 ביולי. רשקובסקי יגיע לשם ויקיים שם כיתת אמן סביב ה-AI והשפעתו העתידית על המוסיקה הקלאסית.
"על אף הסיכונים שהבינה המלאכותית יוצרת, היא גם יוצרת הזדמנות. אנחנו יכולים לגלות באמצעות ה-AI צלילים ויצירות שלא הכרנו קודם לכן, ואלו יכולים לתת לנו השראה גדולה יותר בכתיבת יצירות ובנגינה שלהם. ההזדמנות שיוצרת עבורנו הבינה האנושית נותנת לנו אפשרות לצמוח, להשתבח ולנסות להתעלות עליה דרך יצירות שיושפעו ממנה, אבל יכולות להיות טובות ממנה. אני מאמין שגם בעידן הבינה המלאכותית, לנו כבני אדם יש מקום ליצירתיות על ידי הפיכתה לכלי עזר".
רשקובסקי סבור כי עולם המוסיקה הקלאסית צריך ללמוד מתחום אחר כיצד להתנהל: עולם השחמט. "ב-10 בפברואר 1996 קרה דבר חסר תקדים, כשתוכנת מחשב של IBM הצליחה לנצח את גארי קספרוב, אלוף העולם הבלתי מנוצח. כולם היו משוכנעים שעולם השחמט עומד להתמוטט, משום שבעידן שבו תוכנות יכולות להתחרות ולנצח בני אדם, אין טעם עוד להמשיך ולשחק. בפועל קרה משהו אחר. עולם השחמט השתנה והפך לדינמי יותר. המשחקים התקצרו והפכו לאטרקטיביים. היום הם משודרים בשידור חי בטלוויזיה וזוכים לפופולריות יותר מאי פעם".
איך כל זה יכול להשפיע על המוסיקה הקלאסית? איך לדעתך היא יכולה להדוף אותו?
אפשר גם למנף את הטכנולוגיה החדשה בכל מיני דרכים אחרות שאינן קשורות ביצירה עצמה,. למשל יש לא מעט אמנים צעירים שיש להם פחד קהל. עבורם אפשר ליצור באמצעות הטכנולוגיה החדשה אווירה של אולם קונצרטים עם קהל, ובאמצעותה הם יוכלו לתרגל עד שיוכלו לנגן מול קהל של ממש. אני מאמין שאפשר למצוא עוד פורמטים שיחברו בין הטכנולוגיה החדשה למוסיקה הקלאסית".
אתה רואה מצב שבו נתכנס כולנו באולם קונצרטים ונראה את הבינה המלאכותית מנגנת לנו קונצרט שלם מתחילתה ועד סופה?
"דווקא כאן, לנו המוזיקאים יש יתרון. כשאנשים יוצאים מהבית לצפות בקונצרט הם לא רוצים לראות מכונה. הם רוצים לראות בני אדם שמפליאים לנגן את מיטב היצירות הקלאסיות, ולעורר בהם רוח טובה מלאת השראה. מכונות לא יכולות לגרום לנו להתפעלות כזו.
אני חושב שבדיוק כמו שבני אדם רוצים לראות משחקי כדורגל בהשתתפות שחקני כדורגל בשר ודם, כך הם רוצים לראות כישרונות מוזיקליים על הבמה. כל זה לא מבטל את הסכנות האחרות שהבינה המלאכותית מייצרת, אבל דווקא כאן אפשר להיות רגועים".
אז בשורה התחתונה האם צריך להיות אופטימיים או פסימיים לנוכח האפשרות שהבינה המלאכותית תחליף את המלחינים, הכנרים, הצ'לנים והפסנתרנים?
אנחנו בתקופת זמן שבה צריך לראות גם את הסיכונים וגם את הסיכויים שהבינה המלאכותית יוצרת. אבל לפני הכול צריך להבין את זה. אי אפשר להתעלם ממנה, ובעולם המוסיקה הקלאסית עד לרגע זה כלל לא מתקיים דיון בסוגייה. אני רוצה לעודד את הדיון בנושא ושנדבר על זה.