פשוט להתנתק: המכורים שעזבו את הרשתות החברתיות מספרים

עידן שבו רשתות חברתיות נחשבות לכלי מרכזי בחיינו, קשה לדמיין את היומיום שלנו ללא עדכונים, לייקים ושיתופים. אבל בכל זאת, יש כאלה שהצליחו להתנתק מהרשתות והראיה לכך, נתונים של מכון המחקר PEW, שהתפרסמו באתר איגוד האינטרנט הישראלי, חושפים מגמה ברורה של ירידה בשימוש ברשתות החברתיות בישראל בשנים האחרונות. אחוז המשתמשים ירד ל־78% עד סוף 2023, לעומת 83% ב־2019, ובמיוחד בולטת הירידה בשימוש בפייסבוק, אשר הצטמצם מ־90% ל־87% בשנה החולפת.

אלירן גיהסי, מנהל מוקד לקוחות, בן 40 מפתח תקווה, היה בין אלו שהתאהבו בפייסבוק כבר בהתחלה. "התחלתי עם פייסבוק בגיל 23, כמו כולם, די בתחילת דרכה. במשך שנים רבות השקעתי שעות רבות במדיה החברתית. עד לפני שנה וחצי עוד הייתי שם. בממוצע גלשתי 8־7 שעות ביום, מעלה פוסטים, כותב משפטי מפתח, פרסומים בקיר, נחשף", הוא מתאר.

חיים בעתיד: כמה יעלה לכם להפוך את מעונכם לבית חכם? | המדריך המלא  
לראשונה: אינטרנט מהיר במטוסים מחברת החלל של אילון מאסק

ולא, הוא ממש לא מתגעגע לרשתות החברתיות: "אם אטוס לחו"ל, לא אפרסם תמונות בפייסבוק אלא אשלח בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית". המסר שלו למי שעדיין מחובר למסכים הוא ברור: "הסוד הוא פשוט לחיות את החיים, לא להיתקע מול המסך. יש אנשים שמחכים שתהיו לידם".

"יום שלם עם הטלפון"

בעידן שבו רשתות חברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של בני הנוער, התנתקות מהן נראית כמעט בלתי אפשרית. עם גישה מתמדת לטיקטוק, אינסטגרם ופלטפורמות נוספות, צעירים נוטים לבלות שעות רבות באותן אפליקציות, לעתים תוך הזנחת תחומים חשובים אחרים בחייהם. יעלה, תלמידת י"ב בת 17 מאזור המרכז, בחרה להתנתק מהרשתות החברתיות לחלוטין ומספרת על התהליך המאתגר והמרתק שהיא עברה, כולל הקשיים שהיו חלק מהדרך והגילויים החדשים שהיא חוותה לאחר שהפסיקה להשתמש ברשתות.

"הייתי פעילה בכל מיני רשתות – טיקטוק, אינסטגרם ועוד", היא אומרת. "בין גיל 13 ל־16 הייתי מבלה כארבע שעות ביום ברשתות. לא היה טריגר ספציפי שגרם לי להפסיק, זה היה תהליך. אחרי זמן מה הבנתי שלא נראה לי הגיוני שאני מבלה שם כל כך הרבה זמן במקום לתקשר עם חברים ומשפחה".

במהלך השנה מאז שהפסיקה להשתמש ברשתות החברתיות גילתה יעלה עולם חדש של עיסוקים ותחביבים. "החיים שלי מלאים בדברים רבים ומגוונים – חברים, סריגה, בישולים, ספרים, סדרות ועוד", היא משתפת. "ממש הכרתי בעצמי דברים שלא ידעתי שקיימים לפני ההתנתקות".

יעלה מספרת שהיא חזרה לטיקטוק לזמן קצר. "הורדתי את האפליקציה וראיתי שבזבזתי יום שלם עם הטלפון, לא שתיתי ולא אכלתי. מבחינתי טיקטוק ואינסטגרם זה היינו הך – משמשות לאותו צורך", היא אומרת, וקוראת להורים לבדוק את זמן השימוש ברשתות החברתיות של ילדיהם, למתן אותו ולחפש עבורם חלופות: "אם ילד ירצה להוריד אפליקציה של רשת חברתית, ההורים לא יוכלו להכריח אותו וזה רק יגרום ליותר סכסוכים וקרע. אבל כן אפשר להציע לילד אלטרנטיבות ולפתח תחביבים. כיום אני שלמה עם עצמי לחלוטין, אני מספיק חזקה לדעת שלשם אני כבר לא אחזור".

רעות אלמעלם (40), סייעת בגן ילדים מראשון לציון, שהתנתקה מהרשתות לפני קצת יותר משנה, מספרת על ההתמכרות להן: "זה מאוד ממכר ואין בזה באמת עניין, פשוט לשרוף את הזמן. הייתי מוצאת את עצמי נוברת ונוברת בפייסבוק, ולא שמה לב שעברו שעתיים. בהמשך רציתי לעקוב אחרי מישהי שמכינה מאכלים, ופתחתי בשביל זה אינסטגרם. זה תפס לי גם זמן, כי התפתיתי לעוד תוכן. זה ממכר, אתה יכול למצוא את עצמך לא מתייחס לילדים שלך. אחרי יום עבודה בגן, הייתי גוללת עוד שעה וחצי־שעתיים בצהריים, ועוד פעם בערב, מ־21:00 עד 23:00. הרגשתי עצבנית, זה פשוט עושה משהו בראש".

“מלחמה מתמדת"

העיתונאי דרור גלוברמן, יוצר תוכן ואיש טלוויזיה, מכיר היטב את הדילמה של הרשתות החברתיות. מצד אחד, הן כלי עבודה הכרחי לאנשים כמוהו, ומצד שני, הן ממכרות, גוזלות זמן. "אנשים אומרים 'מעניין לי או לא מעניין לי שם', ואני שומע משהו אחר", מסביר גלוברמן. "בעצם, זה קשור לדופמין ואדרנלין. הרשתות החברתיות מתפקדות כמו מנגנון תגמול מוחי. אנשים לא תמיד מודעים לכך, אבל הם מתמכרים להורמונים האלה. אתה מרגיש יותר טוב או יותר גרוע עם עצמך לפי איך שאתה מוצג שם - בטיקטוק או באינסטגרם, במיוחד מבחינת דימוי גוף".

"אני בעצמי מנסה לקדם מהלך דומה בבית הספר של הבת שלי שבכיתה ד'. זה מסר חזק – בואו ניתן לילדים להיות ילדים. סיגריות וכלי נשק הרי לא נכנסים לבתי ספר, אז מי אמר שסמארטפונים צריכים להיכנס? יש כל כך הרבה ראיות שמצביעות על הנזקים שלהם. בואו נתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי", מוסיף  גלוברמן. 

ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי, מתאר תמונת מצב שלפיה הקהל הצעיר עובר מפייסבוק לפלטפורמות אחרות ובכלל קיים שינוי במערכת היחסים עם הרשתות החברתיות. "הירידה בשימוש בפייסבוק נובעת בעיקר מחוסר רלוונטיות עבור המשתמשים הצעירים", הוא מסביר.

"הצעירים כבר לא מוצאים את עצמם בפלטפורמה שמחייבת קשר חברתי מבוסס על מעגלי חברים קבועים. לעומת זאת, טיקטוק ואינסטגרם מבוססות על תוכן רנדומלי שמושך יותר, מה שהופך את השימוש בהן למרגש יותר עבור קהל צעיר. אנשים עם חשבון פעיל אולי כבר לא נכנסים אליו בתדירות גבוהה. רבים פותחים את הפייסבוק פעם ביומיים־שלושה, ולעתים פחות. אנחנו רואים ירידה בשימוש יומיומי, אך זה לא בהכרח אומר שאנשים מוחקים את החשבון", אמר.

הוא מוסיף: "זה קשור בעיקר לגיל ולעניין בתוכן שמציעות הפלטפורמות. אינטסגרם ופייסבוק שייכות לאותה חברה, מטא, כך שהמעבר ביניהן עדיין משרת את המותג. יחד עם זאת, הקשר החברתי מתבצע יותר ויותר בוואטסאפ ולא בהכרח ברשתות החברתיות המסורתיות".

"הרשתות החברתיות בהחלט נועדו לפצח את הפסיכולוגיה ההתנהגותית שלנו. תביעות ייצוגיות בארצות הברית כבר הצביעו על כך שממשק המשתמש באינסטגרם כולל אלמנטים ממכרים, שמטרתם למשוך את תשומת הלב שלנו לזמן רב ככל האפשר", הסביר ד"ר וינר.

וינר עצמו עזב את פייסבוק לפני כחמש שנים ומאמין שאפשר לנהל חיים שלמים בלי רשתות חברתיות. "חשוב להזכיר שיש תמיד אפשרות להצביע ברגליים ולעזוב פלטפורמות שגורמות נזק לפרטיות או להתנהגות ממכרת", הוא אומר.