התאהבנו בקול וברגישות שלה בסרט "היא" של ספייק ג'ונז ונחרדנו מאכזריותה בסרטי "שליחות קטלנית". זוהי האינטליגנציה המלאכותית, לטוב ולרע. כבר שני עשורים שיכולות של אינטליגנציה מלאכותית חודרות לתחומים רבים. במקרים מסוימים הן תומכות בעבודת בני האנוש. באחרים, מחליפות אותם לגמרי. הבלוגרית ברברה קורשן טוענת כי "העולם שלנו מתנהל על אינטליגנציה מלאכותית. סירי מנהלת לנו את לוח השנה, פייסבוק מציע לנו חברים, מחשבים מוכרים את המניות שלנו, יש לנו מכוניות שמחנות את עצמן ובקרי שליטה אוטומטיים בתעופה".



עקרון האינטליגנציה המלאכותית הוגדר על ידי ארתור סמואל בשנות ה־50 כמדע המאפשר למכשירים ללמוד לפעול ללא תכנות ספציפי. ההגדרה הזו מיושמת היום בהרבה מאוד כלים בסביבתנו, דוגמת חיפוש ברשת או סינון ספאם. בשבועיים האחרונים מדבר עולם הטכנולוגיה על משחק ישן בשם Go, שבמרכזו התמודדות בין שני שחקנים המזיזים כלים על גבי משטח מרובע, בניסיון לתפוס את מרב השטח. למעשה זהו המעוז האחרון במשחקי החשיבה שטרם נכבש על ידי מחשב. כל זה השתנה לאחר שמחשב של מתכנתי AlphaGo הבריטית, שנרכשה לפני כשנתיים על ידי גוגל, והוגדר כבעל יכולת לימוד ותגובה עצמאית, התגבר על יריביו האנושיים.



נכון, לפני ארבע שנים ניצח ווטסון של IBM במשחק הטריוויה Jeopardy את השחקנים המנוסים ביותר ולפני 19 שנה ניצח "דיפ בלו" את גרי קספרוב בשחמט. אבל ההתמודדות הפעם "זה כמו לנחות על הירח", אומרים המומחים. ב־Go, בניגוד לשחמט, על המחשב לנסות ולחקות את האינטואיציה האנושית, באמצעות למידה של משחקים מהעבר וגיבוש דרך פעולה.



לי סיידול הדרום קוריאני, אחד השחקנים המובילים בעולם ב־Go, הפסיד בשלושה משחקים למחשב AlphaGo. "למרות שיש לי הרבה ניסיון, עד כה לא הרגשתי לחץ כה גדול כפי שאני מרגיש כעת, ואני מניח שיכולותי להתגבר על כך לקו בחסר", הוא אמר בשיחה עם עיתונאים לאחר המשחק. רק במשחק הרביעי בין השניים הוא גבר על המחשב. ההפסד דווקא שימח את המהנדסים של החברה, כי לדבריהם "זו הזדמנות לבחון ולהבין את החולשות של המערכת".



ג'ון האוונס, מומחה לאינטליגנציה מלאכותית, סבור שגוגל תשתמש בטכנולוגיה הזו לצורכי פרסום. "סביר שכפי שהמחשב שלה גבר על אלוף Go באמצעות טכנולוגיה שיודעת ללמוד באופן עצמאי, הטכנולוגיה תוכל ללמוד גם את דפוסי ההתנהגות שלנו ולהתאים לנו את הפרסום בהתאם", הוא אמר.


ווטסון, יקירי



לא רק גוגל עובדת על פרויקט אינטליגנציה מלאכותית בשילוב משחקים. מיקרוסופט הכריזה על השקת פרויקט המבוסס על המשחק Minecraft,


ותאפשר למפתחים לפתח דמויות עצמאיות, הפועלות בעולמות הווירטואליים במשחק. "המטרה היא מחקרית", טוענים בחברה.



אבל אינטליגנציה מלאכותית אינה רק משחקי חשיבה. היא יכולה להיות גם איום. איילון מוסק, סטיבן הוקינג ו־1,000 מדענים נוספים פרסמו לפני מספר חודשים מכתב הקורא לממשלות שלא לפתח נשק וטכנולוגיות הקשורות לתחום האינטליגנציה המלאכותית. הרקע: מל"טים, רכבים אוטונומיים ואפילו לוחמים אוטונומיים שכבר נמצאים בפיתוח. מוסק, מנכ"ל טסלה ו־SpaceX, אמר: "זהו האיום הקיומי הגדול ביותר שעומד בפני האנושות... דומה לזימון שדים".



נראה שהמדענים לא לבד. סקר של שירות הטכנולוגיה הבריטי מצא ש־60% מתושבי האי סבורים כי רובוטים ייקחו עבודות מבני האדם בעשור הקרוב, ו־50% אינם סומכים על רובוטים בתור מנתחים, נהגי אוטובוס או טייסים.



כבר היום הטכנולוגיה מושרשת במערכת הבריאות. ווטסון של IBM, למשל, הפך ממחשב שעונה על שאלות טריוויה למומחה לעיבוד ושקלול כל המידע הרפואי של חולה והצעה לטיפול בו, כמו גם זיהוי סכנות הצפויות לו בהמשך. המטרה בשלב זה אינה להחליף את הרופא, אלא רק לתמוך בעבודתו. זאת מאחר שרופאים אינם יכולים לעקוב אחר כל המחקרים והמידע החדש בכל תחום, וכאן בולט יתרונו של המחשב. "בכל הנוגע ללמידה, הפתעות יכולות להיות דבר טוב. אבל הלא צפוי משמעותו גם אובדן השליטה האנושית", טוען הפילוסוף והמהנדס ג'ייסון מילר מאוניברסיטת אוטווה בקנדה. האם עלינו להתחיל לדאוג מהתקוממות המחשבים והרובוטים על האנושות? כנראה שיש לנו עוד כמה שנים של שקט. בינתיים.


דרושים האקרים

רוצים לזכות ב־100 אלף דולר? גוגל מציעה את הסכום הזה להאקרים שיצליחו לפרוץ ל־ChromeBook שלה מרחוק. בפוסט שפרסמה החברה, כתבה שהיא מעוניינת לתת פרס ל"חוקרים" שיצליחו למצוא פרצות אבטחה במוצריה. הדרישה היא כי ההאקר יגיע מחוץ למערכות, כמשתמש אורח. גוגל מציעה עשרות פרסים, החל מ־500 דולר, למי שיציג פרצות אבטחה. החברה טענה כי בשנה שעברה חילקה שני מיליון דולר למשתמשים שמצאו פרצות אבטחה במוצריה.



כנס מפתחי המשחקים ל- Xbox בסן פרנסיסקו. צילום מסך מתוך טוויטר



חושפים טפח

מיקרוסופט סופגת אש על אירוע שארגנה בסן פרנסיסקו: בכנס מפתחי המשחקים ל־X-Box שנערך בעיר, הופיעו נשים שנשכרו להופיע בחצאית, חזייה וקוקיות. חלק מהנוכחים מתחו ביקורת על הבחירה לשכור נשים בלבוש מינימלי לכנס של החברה. אחת המשתתפות סיפרה כי הנשים ניגשו אל המשתתפים ושאלו "האם אתם נהנים?". כשאחת הנשים נשאלה מה תפקידה, היא סיפרה כי שכרו את שירותיהן לעודד אנשים להגיע לרחבת הריקודים.



כובשת את המובייל

בשבוע שעבר דיווחנו על Miitomo, האפליקציה החדשה של נינטנדו. השבוע כבר אפשר לדווח על הצלחה. מעל מיליון משתמשים התקינו את האפליקציה בתוך שלושה ימים מהשקתה. אף שמעריצי נינטנדו קיוו שיושק משחק בסגנון המוכר של מריו או פוקימון, החברה השיקה דווקא אפליקציה ליצירת אוואטר והתקשרות עם חברים. הנתון מאוד מרשים, מאחר שהאפליקציה ניתנת להורדה רק ביפן.



ענקית המשחקים נינטנדו נמנעה במשך שנים מלהיכנס לתחום המובייל, והשקיעה בעיקר בפלטפורמות ספציפיות כמו Wii וגיימבוי. בשנתיים האחרונות הפנימה החברה שאין לה ברירה, ושזהו שוק גדול מכדי לוותר עליו.



סקירה / מחליפים ערוץ

שנים דיברו כאן על תחרות בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית, שנשלט על ידי yes והוט. הסנונית הראשונה היא סלקום, אז לקחנו את הממיר שלהם לסיבוב. למעשה, סלקום מציעה היום חבילת VOD רחבה של סדרות וסרטים חדשים וישנים. התחלנו לצפות בשתי סדרות, "טרנספרנט" של אמזון ו"טריפליום" הצרפתית, בכיכובה של רונית אלקבץ. האיכות, כמובן HD, זורמת ללא הפרעות. חוויית הצפייה מעולה, כמובן תלוי באיכות הטלוויזיה שלכם. יתרון גדול להורים לילדים קטנים הוא מגוון תוכן VOD לקטנטנים, דוגמת כל תוכן שאי פעם יצא בנוגע ל"טלטאביז" (במבט לאחור, סדרה די מלחיצה). בנוסף מציעה סלקום שורה של ערוצים על בסיס הממיר של עידן פלוס (10, 2, 1, כנסת, חינוכית וכיו"ב), בנוסף לערוצים כמו ויוה, בייבי, CNN, פוקס ועוד.



החיסרון של סלקום עד כה הוא בתחום שידורי הספורט, דבר שעשוי להשתנות נוכח שיתוף הפעולה עם אתר ערוץ הספורט, שבאמצעותו ניתן לראות חלק גדול מהשידורים הישירים של הערוץ, בהם ליגת האלופות וליגת הכדורסל. התוספת האחרונה, המשמעותית לכל חובב כדורגל, היא הליגה הספרדית, באמצעות צירוף ערוץ One, הבעלים של הזכויות בארץ.



בנוסף מתפקד הממיר של סלקום גם כסטרימר, כך שניתן לצפות בו בתכנים מיוטיוב או מאתרים נוספים, וגם מהמחשב או הטלפון שלכם, באמצעות אפליקציה מתאימה. החיסרון הוא שדרך חיבור התוכנה למחשב תוכלו להקרין רק סרטים ותמונות שנמצאים פיזית על המחשב שלכם, ולא באמצעות סטרימינג דרך הדפדפן. לא דרמטי, אבל חסר.



אולי הדבר הכי מעצבן בממיר הוא זמן התגובה האטי לפעמים של השלט, מה שגורם להעברת ערוצים אטית. בנוסף לעתים נוצר ניתוק מסוים בשידור, וצריך לכבות אותו ולהדליק מחדש. בונוס למצטרפים לשירות הוא האפליקציה של סלקום TV, המאפשרת לצפות בתכנים בטלפון בכל מקום. החיסרון הוא שמגוון התכנים קטן יותר מאשר בממיר שמחובר לטלוויזיה.



בסך הכל השירות החדש של סלקום אולי מציע קצת פחות תכנים מהמתחרים הגדולים, אבל גם המחיר קטן יותר. ובמחיר הזה, למי שחי על VOD (וזה רובנו היום), בהחלט עסקה משתלמת.