טראמפ שולט ברשת, אבל כולם מצייצים כל הדרך אל הבית הלבן

בעבר המועמדים היו צריכים לקבל את תמיכתם של בכירים במערכת הפוליטית ושל כלי התקשורת המזוהים עם המחנה. כיום המצב שונה. הרשתות החברתיות נחשבות ל־Echo Chamber, "מרחב הדהוד תקשורתי" שבו רעיונות מוגברים על ידי הפצתם במרחב תחום. תומכיהם של טראמפ וסנדרס פשוט דיברו עליהם שוב ושוב ברשתות החברתיות, מה שהוביל להתעניינות של הציבור ברעיונותיהם, העלה את מספר התרומות והמתנדבים וסייע לשמר את המסר מהשלבים המוקדמים של הקמפיין. 
 

כל זה מקבל משמעות אחרת כשקוראים את ממצאי המחקר של "המגזין לתקשורת ממוחשבת", שעל פיו, השיח הפוליטי בפיד בטוויטר הוא הומוגני ומשתף מקורות מידע דומים, כך שאנשים נחשפים כמעט ארך ורק לתכנים של המחנה הפוליטי שאליו הם משויכים. הדפוס הזה מונע היחשפות לתכנים שונים, של מחנות אחרים. על פי המחקר, צעירים בעלי מודעות פוליטית המשתמשים ברשת ככלי לביטוי מתרחקים ממקורות מידע וחדשות מסורתיים, ומתחברים למקורות המתאימים להם.

 

סנדרס הסוציאליסט הוכיח שבאמצעות הרשת ובלי כסף גדול אפשר לייצר התלהבות ולזכות בתמיכה של ההמון. המועמד הדמוקרטי ותומכיו יצרו רשת של "תנועה שורשית" אדירה שפועלת למענו, גם ללא תרומות מבעלי ההון, שאותן סירב לקבל. סנדרס בן ה־74 הצליח לנצל את הפופולריות שלו בקרב צעירים, ולפי "הניו יורק טיימס" עד ינואר האחרון גייס תרומות בשווי 41.5 מיליון דולר מתרומות, רובן קטנות מ־200 דולר. גם טראמפ הכריז כי לא יקבל כספים מתאגידים ובעלי הון, ולדבריו עד כה מימן בעצמו את רוב עלות הקמפיין שלו, שבו השקיע 40 מיליון דולר. 
 

עד כמה פייסבוק משמעותית בהקשר זה, ניתן ללמוד מהנתונים הללו. בסוף אפריל, במהלך השבוע לאחר שסנדרס הכריז על מועמדותו לנשיאות, הוא זכה ל־5.3 מיליון אזכורים בפייסבוק ולפי שלושה לייקים מהילרי קלינטון. סנדרס השיג 23% מהלייקים של המועמדים בשתי המפלגות נכון לתחילת פברואר, אף שכבר איבד סיכוי ריאלי לזכות במועמדות.
 

במהלך העימות המפורסם בינו לבין קלינטון בדרום קרוליינה, הגיעו הציטוטים של סנדרס למקום הראשון והשני בטוויטר. במהלך הפריימריז באיווה, ניטור השיח ברשת מצא כי 42.2% מהשיח של שתי המפלגות היה בנושא סנדרס, כמעט פי שניים מהמקום השני, שאליו הגיע טראמפ עם 21.7%. "באמצע 2015, בכל מקום שבו נכתב על סנדרס משהו, מישהו כתב 'הוא לא יגיע רחוק מדי'", מספרת הבלוגרית אבי מקסוול. "חשבתי לעצמי שאם כולם מדברים עליו, אני צריכה לדעת יותר על האיש". וכך הגיעה ל־#FeelTheBern, התגית המפורסמת שרצה עם סנדרס.
 

מעבר לנהר הפוליטי, טראמפ הוא המוביל הגדול בטוויטר וביוטיוב. בטוויטר הוא נהנה מ־7.3 מיליון עוקבים ומופיע ב־41% מהאזכורים והתגיות הקשורות לבחירות. באשר ליוטיוב, טראמפ מוביל במספרי החשיפות עם 4.5 מיליון צפיות בערוץ שלו בחודשים האחרונים. זה אולי לא נשמע הרבה ביחס ליוטיוב, אבל מדובר בכמה עשרות אלפי צפיות לכל סרטון שהוא מוציא, וזה כבר משמעותי. ומה עם התקשורת המסורתית? טראמפ הוציא על פרסום בטלוויזיה רק 1% מהתקציב שהוציא ג'ב בוש, שכבר פרש מהמרוץ.
 

פרופ' ניקולאס מירזוף מאוניברסיטת ניו יורק טוען שטראמפ משתמש ברשתות החברתיות כדי לנסות רעיונות. כשמשהו תופס והופך פופולרי, הוא לא רק מקבל אזכורים בתקשורת חינם, אלא ממשיך לקדם את הרעיון. "זו פורמולה פשוטה: ניו־מדיה + תוכניות ריאלטי = מציאות מדיה חדשה", הוא אומר, ובאנגלית זה נשמע טוב יותר. אבל טראמפ אכן מתנהג כמו הדמות מתוכנית הריאליטי שלו, ולא יוצא ממנה. וזה עובד. לדבריו, זוהי רק ההתחלה של הניו מדיה.
 

אתר נוסף שאליו מגיעים המתמודדים לנשיאות הוא Reddit. זהו אתר תוכן המתנהל בצורת פורום ושיתוף כתבות ומידע על ידי המשתמשים. מכון המחקר Pew מצא כי 7% מהאמריקאים משתמשים באתר, ומתוכם 78% צורכים באמצעותו חדשות. האתר הוא בית לאנשים שיודעים יותר, חוקרים יותר ורוצים לנהל דיונים מעמיקים יותר בסוגיות שונות. כוחו של האתר הוא בעובדה שנשיא ארצות הברית ברק אובמה אף השתתף בשיח במסגרתו. 
 

אבל לפריחה של הרשת כממליכה מלכים יש גם צדדים שליליים. "שמועות חסרות בסיס מתפשטות ביתר קלות וקשה יותר לדרוש אחריות ממועמדים על התבטאויות שגויות שלהם", אומר הבלוגר טימותי לי. 
 

יתרה מכך: בתקשורת ללא מתווכים אפשר להפיץ לא מעט שקרים. "אפילו שהאינטרנט קידם את הגישה למידע, הוא גם קידם את האפשרות למגוון גורמים להעביר מידע", טוען הבלוגר איזי לפווסקי. "ניתן ליצור סביבה שבה ניתן לגלות את האמת, אך גם אלה שמפיצים דיסאינפורמציה יכולים לפרוח".  הרשת מוכיחה שלעתים ההפך הוא הנכון, וברשת קיימת היכולת לאסוף מידע בזמן אמת ולאגור אותו לזמן רב. האתר Politifact מצא כי בנאומיו, טראמפ מתבטא באמירת דברים שאינם אמת מדי חמש דקות.