מניותיה של חברה קטנה יחסית בשם פורסייט זינקו השבוע בבורסה ב־10%. מי שיבדוק את הדוחות הרבעוניים שפרסמה לא מכבר יגלה שמדובר בחברה ללא הכנסות ושרואי החשבון שלה מפקפקים ביכולתה להמשיך להתקיים כ"עסק חי". בקופתה רק 17 מיליון שקל, אבל שווי השוק שלה גבוה פי ארבעה ומסתכם ב־72 מיליון שקל. מה עושה פורסייט כדי להצדיק את הקרדיט העצום שהיא מקבלת מבעלי מניותיה? היא עונה על כל ההגדרות של חברה המשווקת למשקיעיה חלום שנמכר היטב בכל שוקי ההון העולמיים: חלום המכונית האוטונומית.
ברוכים הבאים לבועת הטכנולוגיה הבאה: מכונית הנוהגת את עצמה. ממש כמו האינטרנט של שנות ה־90, זו תעשייה חדשה שתגלגל טריליונים. איש אינו יודע עדיין איך בדיוק העסק יעבוד, וזה כל היופי שמאפשר לזרוק לבור השחור ערימות בלתי נתפסות של כסף. מישהו בסוף ירוויח מכל זה. רבים יפסידו.
הרכב האוטונומי מעסיק כבר היום אלפי סטארט־אפים וחברות ענק. יצרני רכב מבטיחים להציג רכב הנוהג את עצמו באופן מלא בתוך שנתיים עד שלוש.
הרגולטורים שאמורים להסדיר את הנסיעה ברכבים אלה כבר מעדכנים את התקנות, והשבוע פורסמו בארה"ב הנחיות בטיחות רשמיות למכוניות האוטונומיות. אך הדרך למהפכה עדיין ארוכה: השוק ההמוני לרכב החדש יתפתח ככל הנראה כרכב ציבורי עירוני, מערכת משולבת של ניהול תנועה ומוניות בלתי מאוישות בהנעה חשמלית, שידחקו מרחובות הערים את הרכב הפרטי. ניסויים במערכות אלה כבר נערכים, והם עשויים לשנות את פני הערים במהלך העשור הבא.
בינתיים התחרות בעיצומה, וחברות הייטק מתחרות על ייצור רכיבי המכונית החדשה: מערכות מחשוב, אבטחת מחשבים, תקשורת נתונים וניהול תנועה. יצרני רכב וחברות לשירותי מוניות יודעים שלא ישרדו אם לא יתאימו את עצמם במהירות למהפכה הצפויה. המרוץ הטכנולוגי מנפח בימים אלה ממש בועה עצומה בשוקי ההון.
החברה הישראלית המפורסמת ביותר בתחום היא מובילאיי, שפיתחה מערכת התרעה נגד תאונות ופועלת ליישום הפיתוח במכונית אוטונומית. הפיתוח כבר הותקן במערכת "הטייס האוטומטי" של טסלה - עוד חברה שמוכרת למשקיעיה את חזון המכונית האוטומטית. לאחרונה נפרדו דרכיהן של החברות, ומובילאיי משתפת פעולה עם מספר יצרנים אחרים בארה"ב ובאירופה כמו ב.מ.וו, ג'נרל מוטורס, איווקו ופיאט. כיאה לחברת חלום, נסחרת מובילאיי בוול סטריט במחיר הגבוה פי 108 מהרווח השנתי שלה ופי שישה מהמחיר הממוצע של מניות בוול סטריט.
לפני כחודשיים רכשה חברת המוניות אובר את "אוטו", סטארט־אפ ישראלי בן חצי שנה, המפתח מערכת נהיגה אוטונומית למשאיות תמורת 680 מיליון דולר. הבסיס הכלכלי למחיר המסחרר אינו ברור, וככל הנראה אינו קיים. אבל אובר נמנית עם החברות שייעלמו אם לא תקדים את מתחריה בהיערכות לעידן החדש. תיאורטית אין סיבה שמה שקרה ל"אוטו" לא יקרה לפורסייט.
החממה של סיבוני
חיים סיבוני, המנכ"ל והרוח החיה בפורסייט, הוא איש הייטק ותיק שפיתח ומכר למערכת הביטחון מערכת התרעה על התקרבות לגדר או לכניסה לשטח מוגן. בעקבות ההצלחה החליט סיבוני ליישם את הפיתוח לענף הרכב ולרכוב על הבהלה למערכות האוטונומיות. לשם כך השתלט על שלד בורסאי והפך אותו לחברה המנסה לבסס מערכת התרעה לרכב על גבי הפיתוח הביטחוני.
פורסייט היא אומנם חברה בורסאית, וסיבוני הוא איש שיחה נעים, אבל קשה לדעת עד כמה מצליח הפיתוח החדש. מה שהזניק השבוע את מחיר המניה היה הודעה מעורפלת למדי של פורסייט על עסקה אפשרית עם ענקית רכב מסין, שאת שמה סיבוני מסרב לחשוף, מסיבות עסקיות. על פי ההודעה נחתם בין החברה המסתורית לפורסייט "הסכם בלתי מחייב" לפיתוח משותף של מערכת התרעה לרכב. בהמשך המגעים עשוי להיחתם הסכם מחייב לפיתוח משותף במימון הסינים.
למרות העתיד הלא ברור והמשאבים המצומצמים, לסיבוני אין בעיה להצהיר שהוא עומד להציג ממש בקרוב מערכת משוכללת, טובה יותר מהמערכות הנמכרות היום בשוק על ידי חברות השוות עשרות מיליארדי דולרים.
מה בדיוק תפתחו?
"זו מערכת תלת־ממדית שמדמה את התמונה הנוצרת במוח של הנהג ומסייעת לו בנהיגה. היא יכולה למשל להתריע על סכנה וגם לעצור בעצמה את הרכב".
מערכת כזו כבר קיימת ועובדת במכוניות שנמצאות בשוק.
"נכון, אבל המערכת שלנו תהיה הרבה יותר אמינה. כשנסיים את הפיתוח תהיה לנו מערכת עם אפס תקלות ואפס התרעות שווא". זו אינה המערכת היחידה שאתם מפתחים.
"כן. במקביל אנחנו מפתחים מערכת שמתחברת לטלפון הסלולרי ויכולה לתת לנהג התרעה על מכשולים שמחוץ לשדה הראייה שלו. למשל אדם שמוסתר מאחורי רכב אחר, או על מכונית שמתקרבת לצומת אבל אינה מתכוונת לעצור. זו טכנולוגיה חדשה שאני לא יכול לומר לך על איזה היא עיקרון היא פועלת. במקביל אנחנו משקיעים בפיתוח מערכת התרעה מפני תאונות עבור רכבות".
אתם ממש חממת הייטק, אבל הבעיה היא שיש לכם בקופה 17 מיליון שקל. זה הסכום שמשקיעה חברת מובילאיי, שבה אתם רוצים להתחרות, במשך חודש אחד במחקר ופיתוח.
"זו טענה נכונה, אבל צריך להביא בחשבון שאנחנו לא מתחילים את הפיתוח מאפס ואנחנו מתבססים על פיתוח קודם של החברה האחות, מגנא, בתחום ההתרעה. אבל הסכום שיש לנו בקופה יספיק להערכתי רק לשנה וחצי של עבודה, ואנחנו בוחנים אפשרות לגייס הון ממשקיעים או במסגרת השקעה בנאסד"ק. יש לנו התעניינות גדולה".