"ההורים לא סומכים יותר על האינטואיציות שלהם": העתיד בצל עולם הלייקים

ספרו החדש "תודה שאיחרת" מתאר עיתונאי "ניו יורק טיימס" וזוכה פרס פוליצר תומאס פרידמן את עולמנו כנתון בתוך שלושה נתיבי תאוצה מרכזיים שנוגעים לטכנולוגיה, לטבע ולכלכלה. לפי הספר, התמורות המתרחשות בשלוש החזיתות הללו הן בו־זמניות ובעלות השפעה הדדית. אין ספק שהאדם במאה ה־21 נדרש להתמודד עם שינויים מהירים שמקיפים אותו וגוברים על קצב ההסתגלות שלו ושל המערכות השונות שהוא יצר. בד בבד, הוא נדרש לחשוב מחדש על אופן ההתנהלות שלו בעולם, על עתיד ילדיו, עבודתו ויחסיו הבין־אישיים.

"ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מלווה בשינויים דרמטיים הן בחיי המשפחה והן בחיי התעסוקה", אומרת אסנת הראל, מנכ"לית מכון אדלר, המכון הראשון בארץ המתמחה בהדרכת הורים, זוגיות וטיפול משפחתי, שבימים אלה חוגג 50 שנה להיווסדו. "הגבולות בין האני הפרטי לאני הציבורי מיטשטשים. הפכנו זמינים 24 שעות ביממה, ויש לכך השלכות על רמת המתח שאנחנו מצויים בו, על הזמן שאנו מקדישים למשפחה ועל יחסינו האינטימיים".

מהן הבעיות המרכזיות שבעטיין פונים אליכם אנשים להדרכה?

"אנחנו נתקלים בהרבה בעיות של קשב וריכוז. יש לאנשים צורך חזק ביותר שדברים יקרו באופן מיידי וקושי לחוות תהליך ולדחות סיפוקים".

"יש יתרונות לטכנולוגיה, אבל בצד זה חשוב גם לשאול אם אין לפנינו שינוי ניכר שמונע מאיתנו רכישת כלים הכרחיים ליצירת קשר", אומרת אנאבלה שקד, מנחה בכירה במכון אדלר. "האם לא מדובר רק בצורה והמהירות, אלא בפגיעה במהות של הקשר? הבעיה השכיחה שאנו מתמודדים איתה קשורה בהחלפת העולם האמיתי בזה הווירטואלי. השיתוף והרצון לקבל לייקים ותגובות מזרים מרחיקים אותנו מהקרובים לנו. אנחנו מחוברים למרחב עצום בלי גבולות מצד אחד, ומצד שני מאבדים קשר עם הקרובים".

כיצד זה בא לידי ביטוי?

"למשל חוסר יכולת לקיים שיחה מעמיקה, חוסר סבלנות להקשיב לסיפורים של אחרים, שיחות בין הורים לילדים שהופכות כל הזמן יותר ויותר קצרות. אנשים הפסיקו להקשיב אחד לשני, הם עסוקים בלצלם. זה הופך אותנו בעלי חסכים ולעתים נכים מבחינה רגשית. נתקלתי בסיפור שמיילדת הגישה ליולדת את תינוקה, אבל היא הייתה עסוקה בסלפי ופספסה את המבט הראשון של הילד שלה".

אבל הטכנולוגיה יכולה גם לסייע לשמור על קשר.

"אם עושים בה שימוש נכון. בסקר שערכנו עולה כי כ־90% מההורים בישראל חשים שקבוצת הווטסאפ מחזקת את הקשר המשפחתי ו־83% מבין משתתפי הסקר ציינו כי הם זוכים באמצעותה לתמיכה רגשית".

להיות זיקית

לטענתו של ד"ר אשר עידן, חוקר ומרצה על רשתות חברתיות באוניברסיטה הפתוחה ומחבר הספר "הכוח החמישי - סוד הרשתות שמשנות את העולם", הרשתות החברתיות מפצלות את החברה לשתי קבוצות מרכזיות: אנשים מתחת לגיל 35 ואלו שמעליו. "ילידי 1980 נחשפו בהדרגה לאינטרנט עד שהוא הפך למוצר צריכה בסיסי עבורם", הוא אומר. "החשיפה של המערכת הנוירולוגית שלהם בשלב מוקדם לשפת האינטרנט הפכה אותה אינטואיטיבית. כמו מי שעלה ארצה בבגרותו ועדיין מדבר עם מבטא, כך מי שנולד לפני 35־40 שנה יהיה תמיד ‘מהגר אינטרנט’. האינטרנט הוא כמו שפה זרה עבורו".

במה זה בא לידי ביטוי?

"אנשים מעל גיל 35 ננעלו לתוך עולם הספר, הטופס והעיתון. החשיבה שלהם היא בדרך כלל ליניארית ומכניסטית. הצעירים יותר הם בעלי מחשבה רשתית ואסוציאטיבית. אלו הבדלים אדירים, שנותנים אותותיהם בהיבטים רבים של החיים, למשל, מוזיקה, דירות, חשמל, כלי רכב ואפילו כסף. לפי סקרים של חברות הרכב בארצות הברית, חל פיחות של 20% בקניית כלי רכב ומסתמכים יותר ויותר על אובר וגט טקסי. ‘לידרס’ היא רשת שיתופית של קמפיינים והביטקוין יושב על רשת חברתית שהיא מעין פייסבוק של הכסף. הפעילות הרשתית מאפשרת פחות ופחות להסתמך על כוחות השוק או המדינה ולפנות לייצור אישי ולשיתוף".

אז האדם הופך להיות בעל אוריינטציה יותר גלובלית או יותר קהילתית?

"החשיבה הרשתית מכילה הכרה ולגיטימציה בריבוי זהויות. האינדיווידואל כבר לא קוהרנטי. בכל מדיום שבו אנחנו פועלים אנו נותנים ביטוי לפן אחר בזהות שלנו. כך המדיום הופך למסר. ריבוי הזהויות עבור הצעירים נחשב דבר טבעי. הם לא חשים צורך להתנצל. זה הופך אותם למאוד גמישים. כמו שהם לא נאמנים למותג אחד, כך הם אינם נאמנים למקומות עבודה. בארצות הברית 50% מהצעירים לא מחזיקים מעמד יותר מחמש שנים במקום עבודה אחד. צריך להיות זיקית".

אז שההורים לא צריכים לצפות מהם לקרוא ספרים?

"במעבר מתרבות האוראלית לתרבות הכתב היה חשש שהמוח יתנוון. בהמצאת הדפוס היו שחששו שהוא ישחית את השפה הלטינית. החששות בין הדורות בתקופתנו הם דומים. ספרים זה חשוב, אבל צריך להבין שלחשיבה הרשתית יש יתרונות משל עצמה. מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה הראה באמצעות הדמיה שזרימת הדם למוח בחיפוש באינטרנט גבוהה פי שלושה מאשר בקריאה בספר. מחקר נוסף הראה שכאשר מקלידים אותיות בסמארטפון, ההקלדה מפעילה את אותם אזורים במוח שמופעלים במפגש חברתי. הרשת בהחלט יכולה להיות גורם מעודד שמגביר

כישורים שכליים וגם רגשיים".

"האנושות עסוקה כעת באופן מואץ בטיוב העבודה ולמעשה פועלת כדי לייתר את העבודה האנושית באמצעות אפליקציות ורובוטים", טוען מצדו ינקי מרגלית, יזם חברתי ומשקיע בעולם ההייטק. "בעתיד הלא רחוק הצרכים הבסיסיים שלנו יסופקו בידי הטכנולוגיה".

זה נשמע מאוד מאיים בהיבט התעסוקתי.

"היום באירופה כבר יש תופעה הולכת וגדלה של צעירים שאין להם עבודה. הטכנולוגיה יצרה מצד אחד שפע ומצד שני דור של אנשים שהולך לאיבוד בעולם התעסוקה שהופך פחות הוגן. מקצועות רבים נעלמים ועתידים להיעלם בקצב גובר, וזה מביא לתסכול. האתגר במישור החברתי הוא לחלק את השפע באופן הוגן. להבטיח פרנסה לאנשים ללא קשר לתעסוקה".

מהן החדשות הטובות?

"החלון עדיין פתוח ליזמות וחדשנות. אבל אם מישהו מחפש היום קריירה ל־30 שנה, זה לא רלוונטי. צריך ללמוד להיות גמישים ולדעת להשתנות. הצעירים של היום כבר הפנימו את זה".

העובדים של היום לא מחפשים משמעות?

"הקשר בין עבודה למשמעות הולך ופוחת. ככל שעבודה תהפוך פחות הכרחית, כך האדם ייאלץ לחפש משמעות בעולמות אחרים. באותו הקשר גם הצורך בחברותה, שמספק הרבה פעמים מקום העבודה, נמצא במגמה של היעלמות. סטארט־אפים רבים מפזרים את כל העובדים הביתה".

"החיים הדינמיים דורשים מהאדם להיות גמיש ובעל יכולת לספוג משברים ושינויים רבים במהלך חייו", מוסיפה הראל. "אופי החיים הזה מדגיש את החשיבות שיש לקבוצות תמיכה, לבן או בת זוג שאפשר למצוא אצלם אוזן קשבת. גם המנהלים של היום יותר מתמיד צריכים לתת לעובד תחושה של משמעות, ערך ואהדה. הפייסבוק מייצר אשליה שכולם כל הזמן נהנים, מטיילים ומכייפים. בפועל לאנשים יש מצוקות, והם צריכים שיראו אותם ולא רק דרך המסך. אנשים צריכים ללמוד מחדש איך להביט בעיניים אחד של השני וגם לבקש עזרה. זה נכון בין הורים לילדים, בין בני זוג ובמקומות העבודה".

אין מדורת שבט

להתפתחויות הטכנולוגיות יש השלכות, בין היתר, לא רק על תחום התעסוקה, אלא גם על המיניות והזוגיות. "תהליכי השינוי המהותיים בעולם משפיעים על מעבר ממצב של תרבות מונו - מונותיאיזם, מונוגמיה וכד’ - למצב של פולי - ריבוי אפשרויות", טוענת ד"ר רונית אלוני, מרצה באוניברסיטת תל אביב במחלקה ללימודי המשך ברפואה ומי שהקימה את היחידה לשיקום מיני בבית החולים לוינשטיין.

"המשפחה עברה תהליכי שינוי מרחיקי לכת. הורות הומוסקסואלית הפכה לגיטימית כמו גם משפחות חד־הוריות מבחירה. אבל המיניות היא המקום שבו החברה נותנת הכי פחות לגיטימציה לאפשרות של בחירה. פוליגמיה נתפסת עדיין כדבר שדורש תיקון. גם התיאוריות הפסיכולוגיות תומכות במודל שלפיו מישהו אחד אמור ללוות אותנו כל החיים ולענות על צרכינו השונים ועלינו להפסיק להחליף בני זוג".

מונוגמיה זה לגמרי עניין תרבותי לדעתך?

"זו אג’נדה פוליטית שבאה לשרת את הפטריארכיה. העולם המונותאיסטי משרת בעיקר את הגברים, כי זה מאפשר להם לא להיות בתחרות זה עם זה. היום העולם נעשה יותר שוויוני ותפקידי המגדר משתנים. הטכנולוגיה והרפואה מאפשרים לנו להחליף את המין הביולוגי, והטכנולוגיה מאפשרת לנו לקיים מערכות יחסים שאינן תלויות בזמן ובמקום. האינטימיות יכולה להיות רבת פנים ואינה מחייבת מפגש פיזי בהכרח".

איך נראית תמונת העתיד?

"אני רואה תמונה של ריבוי אפשרויות להתקשרות. המיניות תהפוך הרבה יותר משוחררת ורבת פנים. פוליגמיה לא תיחשב כמצב פתולוגי שדורש ריפוי".

אחד התחומים הנוספים שעוברים טלטלה גדולה בעולמנו הסופר־טכנולוגי הוא יחסי הורים וילדים, תחום התמחותו המרכזי של מכון אדלר. "בשנים האחרונות יש עלייה בגרף הפנייה אלינו לקבלת הדרכת הורים", אומרת הראל. "ההורים לא סומכים יותר על האינטואיציות שלהם".

"סל המדיה שעומד לרשותנו ולרשות הילדים עצום בהיקפו", אומר ד"ר יובל דרור, דיקאן בית הספר לתקשורת במכללה למנהל במסלול האקדמי. "הטלוויזיה היא היום בהרבה בתים מסך נוסף כמו אינטרנט, קולנוע, משחקי וידיאו. רמת האוריינות התקשורתית שהיא דורשת מאיתנו היא הנמוכה ביותר. ככל שהילדים גדלים הם משכללים את המיומנויות התקשורתיות שלהם ומרחיבים את סל המדיה עד שלעתים הטלוויזיה מאבדת מחשיבותה. ככלל, ריבוי הערוצים מקשה עלינו היום ליצור מדורת שבט אחת. כל אדם ניזון מגורמי אינפורמציה רבים ושונים וקשה לנטר ולתכלל אותם. קשה לנבא מי השפיע עליו באופן מהותי. תרבות הלייקים ותרבות האקטיביזם מהכורסה גם יוצרים פעמים רבות תחושה מדומה של חברות".

"בתוך הים הדיגיטלי", מסכמת שקד, "יש ליצור אי של אינטימיות. אי של קשר מהותי. צריך להתחיל להיגמל מההתמכרות של כולנו למדיה ולאינפורמציה. אם נתנתק לשעה ביום מהרשתות, נגלה שהעולם לא התמוטט". 

מאחורי הכנס

מכון אדלר הוא עמותה ללא כוונות רווח, והוקם בישראל בשנת 1963. מכון אדלר ישראל, הגדול מכל מכוני אדלר בעולם, ייסד בארץ את בית הספר להורים והיה הראשון בארץ בתחום הדרכת הורים, הנחיית קבוצות הורים וזוגיות וטיפול משפחתי בתפיסה המערכתית. המכון הכשיר עד היום אלפי מדריכי הורים, מטפלים משפחתיים וזוגיים ומנחי קבוצות. מאות סדנאות והרצאות מתקיימות ביוזמת המכון בכל שנה ובמהלכן נציגי המכון מדריכים עשרות אלפי הורים בסוגיות הנוגעות להורות, זוגיות, סבתאות, קריירה ועוד.

אתמול (שלישי) קיים המכון בפעם הראשונה בישראל את הכנס הגדול ביותר בנושא "השפעת הטכנולוגיה על הקשר והתקשורת במקום העבודה ובתוך המשפחה" בבית חיל האוויר בהרצליה וציין 50 שנות עשייה חברתית. הכנס עסק בשאלות חינוכיות וטיפוליות הנוגעות לחיבור בין הטכנולוגיה ומערכות היחסים שאנו מנהלים בכל רובד בחיינו.