עשור לאייפון: איך המכשיר החכם והמיתולוגי והבאים אחריו שינו את העולם?

זיכרון: "הטלפון החכם הוא חכם, אבל השימוש בו יכול להיות חכם או לא חכם", אומר ד"ר מיכאל אינספקטור, נוירולוג בכיר של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה. "עד עכשיו רוב הניסויים בדקו את אפקט הסמארטפון לטווח הקצר והתמקדו, למשל, באפליקציית גוגל ובמצלמת הסמארטפון. הדבר שנבדק לטווח הארוך הוא ההשפעה של השימוש בתוכנת ניווט אוטומטית.

יש מחקר משנת 2013 על נהגי מוניות בלונדון, שהוכשרו במשך כמה שנים לא להשתמש בתוכנות ניווט אוטומטיות. במחקר בדקו את תוצאות ה־MRI שבוצע במוחם וראו שנפח ההיפוקמפוס - מבנה מוחי שהתפקיד שלו הוא חשוב מאוד בתהליכי קידוד ומיצוק זיכרונות, והוא הראשון שמתנוון במחלת האלצהיימר - היה גדול אצלם יחסית לעומת המדידה שלפני תחילת ההכשרה. כלומר, אימון קוגניטיבי יכול לגרום לשינויים פלסטיים במוח. חוץ מהמחקר הזה היה גם מחקר שבדק אנשים שניווטו עם תוכנת ניווט לעומת כאלה שניווטו בלעדיה, ומצא שהפעילות המוחית באזור ההיפוקמפוס הייתה מוגברת אצל מי שניווט בעצמו".

לדברי ד"ר אינספקטור, "חוקרת בשם בטסי ספארו טבעה את המונח גוגל אפקט, וחוקרים אחריה קראו לזה 'שכחה דיגיטלית'. כלומר, אנחנו מסתמכים על המכשירים הסלולריים לאחסן מידע עבורנו, וכשאנחנו צריכים לשלוף מידע, אנחנו לא זוכרים, כי הפקדנו את המשימה הזו בידי הסמארטפון. אנחנו פחות מתאמצים לזכור את התוכן, אבל כן חשוב לנו לזכור איפה אחסנו אותו. לטווח הארוך עדיין אין לנו מידע מחקרי מספיק כדי לדעת אם אנחנו אכן מחלישים בכך כישוריות מוחית מסוימת, ואילו לטווח הקצר, אנשים יכולים להרגיש שהם נהנים מהיתרונות של הסמארטפון, אך השאלה היא אם זה use it או lose it".

סוגיה מעניינת נוספת קשורה במצלמת הסמארטפון. "חוקר בשם הנקל נתן לנבדקים במחקר להסתובב במוזיאון עם סמארטפונים", מספר ד"ר אינספקטור. "היו נבדקים שאמרו להם לצלם דמויות ספציפיות, והיו כאלה שאמרו להם לא לצלם. אלה שצילמו זכרו פחות טוב את האובייקטים. אבל החוקר גם הראה שאם מבקשים מאלה המצלמים לעשות זום אין, הרי שזה מאוד מצמצם את הפער בין מי שזכרו לאלה שלא זכרו, כי זה דרש מהם להתמקד".

האם לסמארטפון יש גם יכולת לשפר את הזיכרון שלנו?

"בהחלט. אפליקציות של משחקים מסוימים יכולות לשפר את הזיכרון ואת הקשב. יש אפילו תוכנות לאימון קוגניטיבי שרופאים ומרפאים בעיסוק ממליצים למטופלים שלהם להשתמש בהן. כמו כן, קיימות אפליקציות מסוימות בסמארטפון שבעזרתן אפשר לאתר אנשים שהלכו לאיבוד, ויש מטופלים חולי אלצהיימר שחייהם פשוט ניצלים בזכותן".

תיעוד: "הסמארטפון גרם להתמכרות חדשה: ההתמכרות לתיעוד ולשיתוף", אומרת ד"ר מיכל שפירא, ראשת החוג לפרסום ותקשורת שיווקית בקריה האקדמית אונו. "להתמכרות הזו בתיעוד יש כמה השלכות - ראשית, עכשיו אנחנו פחות ופחות מסוגלים ליהנות מחוויות מסוימות בלי שאנו מתעדים ומשתפים אותן. אבל כיום אנחנו לא רק מתעדים את עצמנו, אלא גם תופעות שמתרחשות סביבנו. כל אחד הפך להיות היום כתבנו בשטח, ואם פעם היה צריך לחכות שיגיע תצלום מצלם מקצועי, הרי שכיום כשמתרחש משהו - זה מיד מתועד ומועלה לרשת. זה גם גרם לכך שדפוסי צריכת המידע שלנו השתנו. הכל מגיע מאוד מהר ומאפשר להתעדכן בכל דבר בזמן אמת".

האם זה טוב או רע?

"אומנם בזכות התיעוד כל הידיעות מגיעות מאוד מהר, אבל במקרים כמו פיגועים למשל, לפעמים מתפרסמים פרטים בלי שום צנזורה, מה שעלול לפגוע בפרטיותם של אנשים שנתפסים אולי בסיטואציה לא נעימה. כל עניין הגבולות היטשטש לגמרי".

לדברי שפירא, התיעוד לא פעם יתמקד בתופעות שליליות שקורות סביבנו. "אנשים מצלמים אנשים שמתנהגים בצורה לא נאותה ומיד מעלים לרשת, כמו במקרה של טיסת השוקולד, או במקרה שקרה לאחרונה בטיסה של יונייטד איירליינס, שבה הורידו נוסע באלימות בגלל אובר־בוקינג, והנוסעים צילמו את זה בסמארטפונים", היא מוסיפה. "אבל מנגד, נתקלתי במישהו שצילם חייל במדים שעוזר לקשיש חרדי לסחוב את הסלים. כלומר גם הצד היפה וגם הצד המכוער מתועדים".

לדברי ד"ר שפירא, פעמים רבות דברים שצילמו אנשים עוררו אחר כך סערות. "כמו למשל המחאה של יוצאי אתיופיה ב־2015, כאשר העימותים בין המפגינים לשוטרים בכיכר רבין תועדו גם על ידי הסמארטפונים, או למשל הארגונים שפועלים למען בעלי חיים ומצלמים מהשטח כל מיני תמונות שמתעדות התעללות. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה כל דבר חשוף מיד להעלאה ברשת וכל תיעוד נתון לפרשנות. היום כל אזרח יכול להעלות כל דבר שהוא רוצה. יש לזה אומנם יתרונות, אבל מצד שני הוא גם לא כפוף לכללי האתיקה העיתונאית, ויכול להיווצר שיימינג לא מוצדק. לפעמים גם מנצלים את הסמארטפון לצרכים שליליים של מציצנות ושיתוף. בזכות הסמארטפון נוצרו גם כוכבי רשת. כל זכות הקיום שלהם נולדה מהרשתות החברתיות, ובעזרת הסמארטפון הם מתעדים את עצמם בכל מקום, מעלים תמונות לאינסטגרם והופכים לסלבס".

בריאות: "שימוש מרובה במסכים, שאחד מהם הוא כמובן הסמארטפון, יכול להשפיע על הממד הפיזיולוגי והפסיכולוגי של בן אדם", אומר ד"ר גדי ליסק, ראש תחום השפעות בריאותיות ופסיכולוגיות של מסכים בעמותת "נתיבי רשת". "זה יכול לגרום להפרעות שינה שונות, במיוחד אם גולשים לפני השינה ונכנסים עם הסמארטפון למיטה. השימוש בסמארטפון מיד עם הקימה מקושר לכאבי ראש. אם נושאים את המכשיר בכיס, זה יכול לגרום לפגיעה בפוריות, בעיקר אצל גברים. כמו כן, אנחנו יודעים כיום שתשע דקות בלבד של שיחות בממוצע ביום מעלות את הסיכון לסרטן ולגידולים בראש. מובן שהעיסוק בסמארטפון ובתכניו גם מוריד את זמן הפעילות הגופנית והתנועה, מה שיכול לגרום להשמנה ולחולשה גופנית, והשימוש בו גם יכול לפגוע בראייה".

ד"ר ליסק טוען שההשפעות של הסמארטפון באות לביטוי עוד יותר אצל ילדים. "כתוצאה מחוסר תנועה, גם צפיפות העצם של הילדים יורדת, ובמיוחד אצל בנות זה עלול להקדים את גיל הופעת האוסטיאופורוזיס", הוא טוען. "אנחנו גם יודעים שאצל ילדים יש לחץ דם גבוה בגלל שימוש במסכים וגם הופעת טיקים בפנים".

איזו השפעה פסיכולוגית יש לסמארטפון?

"הסמארטפון גורם להתנהגות על הספקטרום האוטיסטי, כלומר בעיות בתקשורת, מכונסות בתוך עצמך. זה גורם גם לסימפטומים של דיכאון, להפרעת קשב, בעיקר אצל ילדים, ולעידוד הפרעת קשב אצל מבוגרים. אנחנו גם יודעים שאזורים במוח ממש משתנים בעקבות הסמארטפון, מה שיכול להשפיע על שליטה קוגניטיבית וויסות רגשי ולהוביל להתנהגות אגרסיבית, סף תסכול נמוך, פגיעה באמפתיה לזולת, זיהוי לקוי של קונפליקטים וטעויות ופגיעה ביכולת קבלת ההחלטות".

פוליטיקה: "הנגישות של הסמארטפונים נתנה לפוליטיקאים את היכולת להיות ספונטניים, ולא תמיד להיות תלויים בעוזרים פרלמנטריים", מסבירה ד"ר שרון חלבה־עמיר, מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר־אילן. "למשל, עיקר הציוצים של דונלד טראמפ נעשים בשעות שנוחות לו, בלילה, לפני שהוא הולך לישון. יש דיווחים שלפעמים העוזרים אפילו לוקחים לו את הטלפון כדי שלא יוכל לצייץ. טוויטר מאפשר לפוליטיקאי להיות הרבה יותר ספונטני, לטוב ולרע.

כמו כן, הסמארטפון בצירוף הספונטניות מאפשר גם מקרים כמו צילום הסלפי של ח"כ אורן חזן עם טראמפ. כיום פוליטיקאים רבים מצלמים עצמם באמצעות המצלמה של הטלפון. למשל, נפתלי בנט עושה המון סרטונים באמצעות הטלפון ומעלה אותם בזמן אמת לפייסבוק לייב. כמו כן, ישנם פוליטיקאים שמפתחים אפליקציות מיוחדות כדי לעדכן את התומכים שלהם בצורה ישירה, וזה עוד יותר מגדיל את הקשר בינם לבין הציבור. מגמה נוספת שראינו החל מהבחירות האחרונות לכנסת היא השימוש בקבוצות וואטסאפ של פוליטיקאים שבהן חברים התומכים שלהם. זה מעביר את מערכת היחסים לרמה אחרת לגמרי".

ואיך השפיע הסמארטפון על הציבור הרחב בהיבט הפוליטי?

"אם לפני עשור מקור המידע העיקרי היה ערוצי הטלוויזיה, כיום אלה הטלפונים החכמים שבהם יש אפליקציות של עיתונים, וגם כמובן רשתות חברתיות. רוב האנשים גולשים כיום ברשתות החברתיות בנייד, וזה גורם לכך שהחיבור לעולם הפוליטי נהיה הרבה יותר משמעותי ורחב. ראינו את זה בניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה ביולי 2016. העובדה שלכל אדם יש בכיסו כלי תקשורתי ממדרגה ראשונה, אפשרה בפועל את החיבור ואת הארגון בין האנשים. ראינו גם את הנשיא ארדואן מדבר בטלוויזיה באמצעות הטלפון שלו".

לדברי חלבה־עמיר, גם המהפכה שפרצה בתוניסיה ב־18 בדצמבר 2010 היא דוגמה להשפעתו של הסמארטפון. "כזכור, בחור צעיר הצית את עצמו, ובעקבותיו החלו הפגנות רבות, אך הטלוויזיה התוניסאית לא שידרה זאת ובבירה לא ידעו על כך כלום. אנשים שצילמו את ההפגנות העלו סרטונים לפייסבוק, וכך זה הופץ בצורה ויראלית. לאט־לאט ההפגנות התפשטו והגיעו למדינה כולה, עד שב־14 בינואר הנשיא ברח. בהחלט אפשר לומר שהמשקל של הסמארטפון בהקשר הפוליטי הוא אקוטי".

עבודה: "לסמארטפון יש יתרון עצום שמאפשר כיום לעבוד גם מהבית ובעצם מכל מקום בעולם", אומרת ד"ר עמיה ברק, פסיכולוגית תעסוקתית בכירה. "אפשר לנהל דרכו שיחות ועידה בינלאומיות, וקיימים גם אפליקציות ומידע שמאוד עוזרים לבעלי מקצועות מסוימים, למשל פסקי דין שאפשר לשלוף במיידית או מעקב אחרי עסק בזמן שהבעלים לא נמצא בו, אבל מצד שני הסמארטפון גם גרם לפריצת גבולות".

ד"ר ברק מבהירה שהסמארטפון בעצם גרם לכך שהעבודה כיום נכנסת הביתה, וגם הבית נכנס לעבודה: "בזמן שנמצאים בבית מקבלים דרך הסמארטפון מיילים והודעות וואטסאפ. זה אומנם הופך את העבודה לנגישה יותר, אבל מצד שני הזמן שלך בבית הוא לא רק של הבית, וגם בערב, כשיוצאים לבילוי עם משפחה או חברים, מקבלים הודעות שקשורות בעבודה. פעם זו הייתה רק נחלתם של רופאים שנמצאים בתורנות, ואילו כיום זו נחלת הכלל. זה בעצם יוצר מצב שבו אנחנו צריכים להיות נגישים וזמינים בכל שעות היום".

מצב כזה הוא לגיטימי?

"מבחינה משפטית, זה תלוי בחוזה שיש לך עם המעביד, אבל בפועל רוב האנשים אפילו לא יחשבו אם זה לגיטימי או לא לגיטימי ופשוט יענו להודעה או למייל. זה כבר הפך לנורמה ולאורח חיים. כמו כן, מי ששולח לך את ההודעה גם מצפה שתעני לו מיד, ואם לא עונים, זה עלול להביא לכעסים".

ד"ר ברק מציינת שהסמארטפון גם פוגע בצורה מסוימת בעבודה עצמה: "למשל, היום הייתי באיזשהו עסק, ותוך מתן שירות מישהי פשוט השתהתה לכמה רגעים וענתה להודעות וואטסאפ, כשאני עומדת מולה. אין ספק שזה מסיח את הדעת מהעבודה, וכשאנחנו בעבודה, אנחנו לא באמת 100% בעבודה. נושא הקשב בזמן העבודה מאוד נפגע, הסמארטפון פוגע בריכוז העובד, ויש גם פגיעה בתחום היצירתיות. מישהי ששוחחתי עמה אמרה לי שמאחר שהיא כל הזמן צמודה למכשיר, היא מרגישה שהיצירתיות שלה נפגמת, וכדי להתרכז בעבודה היא פשוט נאלצת להשתיק את המכשיר הנייד".