לוויין המחקר של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע, ונוס, שידר תמונות ראשונות מהחלל, בהן תמונה ראשונה של אזור ירושלים. התמונה שצולמה במצלמת החלל המתקדמת של אלביט מערכות, מאפשרת לראות את ירושלים וסביבותיה באיכות חסרת תקדים, תוך הבחנה בפרטי קרקע שונים.
שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר בעקבות פרסום התמונות כי ״רואים את היופי של ירושלים גם מהחלל. ההצלחה של שיגור ונוס באה לידי ביטוי בתמונות הראשונות שהתקבלו ממנו וזו רק ההתחלה. האנושות כולה תיהנה בשנים הקרובות מהצילומים שיסייעו למחקרים פורצי דרך בתחומי הסביבה, מדעי כדור הארץ, מים ומזון״.
אזור ירושלים מועד לשריפות משתוללות חוזרות ונשנות בעיקר בתקופות של גלי חום, יובש ובצורת. המידע שיגיע מונוס יסייע למדענים לפתח שיטות חדשות לאפיון המערכת האקולוגית באזור, להבנה ולהפחתה של גורמי הסיכון ובכך גם לחקר ההתחממות הגלובלית. התמונה מדגימה את סוג המידע שיפיק הלוויין בשנים הקרובות לטובת המחקרים שישליכו על חקלאות, מדיניות וכלכלה.
לוויין המחקר ונוס ששוגר בתחילת החודש לחלל, הוא שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע לבין סוכנות החלל הצרפתית. הלוויין נבנה בתעשייה האווירית, וכולל מצלמה מולטיספקטרלית. המצלמה ב-12 אורכי גל שונים שפותחה באלביט, ומנוע חשמלי חדש שפותח ברפאל. הלוויין שוגר בהצלחה ב-2 באוגוסט, ומאז עבר סדרת בדיקות ובחינות של המערכות השונות, אשר הסתיימו בהצלחה. התמונה נוצרת על ידי 12 חיישנים שונים, שמצלמים כל אחד באורכי גל שונים, כך שכל כל תמונה שמפיק ונוס מורכבת מ-12 שכבות מידע שונות ומכסה כ-740 קמ"ר.
בזכות מספר הצבעים הרחב של המצלמה שחלקם מעבר לתחום הנראה לעין האנושית, ניתן להבחין בפרטים שלא ניתן לזהות על פני כדור הארץ או במצלמה רגילה. כך, יהיה ניתן להבחין כשהצמחייה במחסור במים, במזיקים, בדליפה של טפטפות, בזיהום מים במאגרים, בשריפת יער ועוד.
בנוסף לתמונה של ירושלים העביר הלוויין גם תמונות של העיר מרסיי בצרפת, שדות ליד פיניקס באריזונה ויערות טרופיים בפרו. הלוויין מצלם פעם ביומיים כ-110 אזורי מחקר שונים וקבועים ברחבי העולם שמייצגים אזורי חקלאות, טבע ואקולוגיה, ברזולוציה של 5 מטרים ובאותה זווית צילום. כשונוס חולף מעל ישראל הוא מצלם שלושה פסי צילום לאורכה: גליל, מישור החוף, כולל רצועת הים הקרובה, והנגב.
אזורים אלו יכללו את מרבית הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע, היערות ותחנות אקולוגיות. התמונות יועמדו לטובת אוניברסיטאות, רשויות ממשלתיות ומכוני מחקר.
התמונות של ישראל מגיעות למרכז המחקר בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון בנגב בראשות פרופ' ארנון קרניאלי, מרכז המהווה זרוע תפעולית של משרד המדע והטכנולוגיה. בישראל, השקיעה סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע כ-5 מיליון שקלים לביצוע מחקרים על תוצרי הלוויין. אחד הפרויקטים המחקריים הראשונים שישתמשו בהדמיות הלוויין הוא של תלמידי תיכון מראשון לציון ומרחובות בהשקעה של כחצי מיליון שקלים הסוכנות החלל הישראלית.