עיתון הניו יורק טיימס מדווח הבוקר (רביעי) כי קציני מודיעין ישראלים שריגלו אחרי האקרים שעבדו בשירות ממשלת רוסיה שחיפשו במחשבים ברחבי העולם את שמות הקוד של תוכניות המודיעין האמריקאיות. ההאקרים השתמשו בתוכנת האנטי וירוס שפיתחה חברת אבטחת מידע רוסית בשם "קספרסקי", שמשמשת כ-400 מיליון בני אדם ברחבי העולם.
עוד על פי הדיווח, הגורמים הישראלים פרצו לרשת של חברת "קספרסקי" לפני כשנתיים והזהירו את עמיתיהם האמריקאיים מההתערבות הרוסית. הדיווח מפי הישראלים הוביל את הממשל האמריקאי להורות בחודש שעבר על הורדה של התוכנה של החברה הרוסית מכל המחשבים הממשלתיים עליהם היא מותקנת.
בשבוע שעבר, דווח בעיתון הוול סטריט ג'ורנל כי האקרים שעובדים עבור הקרמלין גנבו מידע על פעילות הסייבר - ההתקפית וההגנתית - של סוכנות ה-NSA האמריקאית. על פי הדיווח, סוכנויות הביון ניצלו הזדמנות, כאשר קבלן פרטי שעבד עם סוכנות הביון האמריקאית העביר למחשבו הפרטי קבצים המכילים מידע רגיש. את המידע על העברת הקבצים השיגו הרוסים בעזרת תוכנת האנטי וירוס בה הוא השתמש, תוכנה חינמית ופופולרית של חברת "קספרסקי" הרוסית.
בשבוע שעבר, דווח בעיתון הוול סטריט ג'ורנל כי האקרים שעובדים עבור הקרמלין גנבו מידע על פעילות הסייבר - ההתקפית וההגנתית - של סוכנות ה-NSA האמריקאית. על פי הדיווח, סוכנויות הביון ניצלו הזדמנות, כאשר קבלן פרטי שעבד עם סוכנות הביון האמריקאית העביר למחשבו הפרטי קבצים המכילים מידע רגיש. את המידע על העברת הקבצים השיגו הרוסים בעזרת תוכנת האנטי וירוס בה הוא השתמש, תוכנה חינמית ופופולרית של חברת "קספרסקי" הרוסית.
המידע שנגנב כלל פרטים על אמצעי הפריצה שברשות סוכנות הביון, וגם על רשתות ההגנה בהן הסוכנות משתמשת כדי להגן על ארצות הברית מתקיפות סייבר. הפריצה, שנחשבת על ידי מומחים לאחת מפרצות האבטחה החמורות שאירעו בארצות הברית בשנים האחרונות, התרחשה בשנת 2015, אך נותרה לא נודעת עד אמצע 2016. החשש האמריקאי הוא שהמידע שנגנב אפשר לרוסים לפתח אמצעי הגנה נגד תקיפות אמריקאיות, בנוסף לכלי התקפה רוסים חדשים.
דאגה אמריקאית נוספת היא השימוש שביצעו הרוסים בתוכנת האנטי וירוס של החברה הרוסית. זאת הפעם הראשונה בה נודע על שימוש בתוכנות של החברה, שמכרה מוצרי אנטי וירוס בארצות הברית ובאירופה בסכום של מעל לחצי מיליארד דולר ומשתמשים בה כ-400 מיליון משתמשים. עם זאת, ב"קספרסקי" הכחישו כל קשר לאירוע ואמרו כי "החברה לא קיבלה מידע או הוכחות שיבססו את הטענות שבכתבה", ועל כן היא מעריכה כי מדובר בהאשמות שווא.