"אותה קלישאה שלפיה יום אחד הטכנולוגיה תחליף את המורה בחדר הכיתה היא לא הסיפור פה. הסיפור זה להגדיר מחדש את צורת העבודה, להקל עליה ולהציג פרספקטיבות חדשות", כך מתאר מנכ"ל MindCET וחבר הנהלת מטח, אבי ורשבסקי, את המהפכה שכבר החלה במערכת החינוך. המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) הינו חברה לתועלת הציבור, הפועלת כגוף עצמאי. הוא הוקם בשנת 1970, ביוזמת קרן רוטשילד למען קידום מערכת החינוך באמצעות שילוב טכנולוגיה ופדגוגיה מגילאי הגן ועד לכיתה י"ב.
"החזון שלנו הוא שימוש בטכנולוגיות חדשות כדי ליצור שינוי בחינוך בכל המובנים", מספר ורשבסקי. "מטח ספציפית מתמקד בגילאי בית ספר ועושה שלושה דברים: יוצר תוכן איכותי למערכות החינוך כגון ספרי לימוד דיגיטליים ומודפסים, מפתח פתרונות טכנולוגיים כמו מערכות ניהול למידה, ובצד הפדגוגי יש לנו אנשים בשטח שמדריכים מורים ותלמידים. העוצמה של המרכז זה השילוב בין פדגוגיה, תוכן וטכנולוגיה".
לפני שש שנים הוקמה בתוך מטח MindCET, מרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך, שבא לתת מענה לצרכים המשתנים של הילדים והמורים בעידן החדש. "הרגשנו שזה לא נע בקצב שהיינו רוצים, לחיות היום בעולם הסמארטפונים זה לחיות בעולם שלומדים בו אחרת", מדגיש ורשבסקי, "הידע נגיש יותר, וכל התחום צריך להיות מוגדר בהתאם לקצב החדש. MindCET היא גוף שמציע פתרונות של הדור הבא".
המטרות של MindCET מאוד מוגדרות: שותפות ביצירת פרדיגמה חינוכית חדשה, רתימת תרבות הסטארט־אפ והחדשנות הישראלית לשדה המעשה החינוכי ושימוש כזרז להשבחת תהליכי למידה, חשיבה ופיתוח. למרכז ישנה שלוחה בתל אביב, אך בסיס הפעילות שלו נמצא בדרום, בירוחם - עובדה שמאפשרת למעורבים ליהנות מתהליכי הצמיחה של הנגב בשנים האחרונות.
בכנס "מעצבים את החינוך 5", שהתקיים לאחרונה בתל אביב, ניתן היה לראות את שיתופי הפעולה של המרכז עם חברות גדולות במשק כמו מיקרוסופט. מעבר לכך יש למרכז תוכניות שונות כמו אקסלרטור לסטארטאפים עסקיים פורצי דרך בתחום הטכנולוגיה והחינוך, תוכנית יזמות למורים, וקהילות חדשנות למורים הכוללות היום כ־1,200 אנשי הוראה שנותנים משוב למפתחים ולמרכז.
"השנה אנו כבר משתפים פעולה גם עם המורים וגם והיזמים, ולשמחתי משרד החינוך מאוד מתחבר למהלך הזה". אומר ורשבסקי, "מהר מאוד הבנו שצריך לעבוד עם יזמים עצמאים שיש להם יכולת לזהות מגמות חדשות, בניגוד לארגון מסודר שעובד עם מפת דרכים קבועה. אנו עובדים עם שלוש קבוצות שונות: סטארטאפים מובילים; מורים יזמים; וקבוצה שבדרך כלל מורכבת מעשרה יזמים כשכל זוג מקבל אתגר ועובד יחד עם גוף אקדמי או חברה מהתעשייה, כשעליהם לממש פתרון לאתגר תוך חצי שנה".
ורשבסקי מסביר כי האתגר הגדול כיום הוא לזהות את השינויים בצורת הלמידה של התלמיד: "פיתוח מיומנות הוא הדבר הכי חשוב, יותר מפיתוח ידע סטטי", הוא מדגיש, ומוסיף: "ילדים היום לומדים המון באמצעות ערוצים שהם לא של מערכת החינוך, בין אם זה באמצעות המשחקים או האינטרנט. עלינו לתת להם כלים של ביקורתיות ופיתוח החושים. אם מערכות החינוך לא ידברו בשפה של הלומד העצמאי, הן לא יהיו רלוונטיות".
צורת הלמידה החדשה, שמשתמשת בטכנולוגיות לזיהוי קצב התקדמות התלמיד ויצירת תוכן רלוונטי לאותו לומד, שיטה שנקראת Adaptive learning - כבר נכנסה היום בצורת פיילוט למספר בתי ספר בארץ. "זה עדיין בשלבי גיבוש, אבל יש שכבר זיהו את זה כהתפתחות הבאה בתחום. מימוש הטכנולוגיה הזו קשה יותר ויותר ככל שאתה עולה ברמת התכנים", מסביר ורשבסקי, "זה יחסית קל בחשבון או בלימודי שפה בגילאי היסודי, אבל יותר קשה להתאמה במקצוע היסטוריה לילדי התיכון, לדוגמה".
זוהי עובדה שהנוער היום חי בעידן שונה לחלוטין מזה של פעם. הילדים מוקפים בעזרים טכנולוגיים בחיי היומיום שעדיין לא משולבים במלואם העולם הלמידה. כל זה, מדגיש ורשבסקי, עתיד להשתנות. "כבר עשינו פיילוטים עם בוטים בחינוך, שהתלמיד מתכתב איתם, וראינו שיש לזה ערך תרגולי גדול. הילדים הרבה יותר משוחררים כשהם משוחחים בשפה טבעית עם מכונה. שמנו לב שהם משקיעים בנושא הזה יותר זמן מאשר בפלטפורמות אחרות", מספר ורשבסקי, שמוסיף כי לאחרונה אפילו הבוטים הקוליים לדבריו, כמו אלקסה, נכנסו לשימוש ניסיוני במערכת החינוך: "אנו מזהים שזה לא תחליף לשיחה אנושית, אבל בהחלט נותן משהו אקסטרה והתוצאה ללא ספק מאוד אפקטיבית".