הטכנולוגיה מעניקה לנו את היכולת לתקשר עם קבוצת אנשים גדולה בזמן קצר. בימים אלו מנצלות יתרון זה רשויות מקומיות וחברות שונות שעוסקות בהנחת תשתית, ומבקשות לדעת מה הציבור חושב לפני שהן מוציאות לפועל את המיזם שלהן. חברת "CR קשרי קהילה" המטפלת בקשר הרציף מול הקהילה והציבור, עבור חברות כמו נת"ע (עבודות הרכבת הקלה), יפה נוף בחיפה (עבודות להקמת הרכבלית, עבודות על קווי המטרונית) ורשויות מקומיות שונות, השיקה לאחרונה אפליקציה חדשה, ראשונה מסוגה, שמאפשרת את שיתוף הציבור בעבודה על תוכנית המתאר של העיר הרצליה.
"אנחנו יוצרים שינויים באורח החיים של הציבור, חלקם זמניים וחלקם לטווח ארוך", מדגישה מנכ"לית CR קשרי קהילה, ברוריה נעים-ארמן. "אנחנו סוג של אדריכלים חברתיים, מומחים בהנגשת המידע לציבור, הן בצורכי הביצוע והן בתכנון. אם בעבר פרויקט היה יוצא לפועל, והיו מעדכנים את התושבים בדקה ה-90 או בכלל לא, היום הרשתות החברתיות גורמת ליותר מעורבות. האפליקציה שלנו היא עוד דרך שבה אנו נותנים מענה לקשיים ולחששות של התושבים".
לאחרונה מתבצעים לא מעט פרויקטים תחבורתיים ותשתיתיים, שחלקם משבשים את שגרת החיים של התושבים ושל העסקים. כל פעילות כזו נתפסת בעיני הציבור כמטרד שפוגע בשגרת חייו. לכן, כמעט מייד נוצרים קונפליקטים והתנגדויות. כדי ליישם את הפרויקטים במינימום הפרעה ומקסימום אפקטיביות, תוך שמירה על שקיפות מול כל בעלי העניין, יש צורך בקשרי קהילה. במילים אחרות, התנהלות שכזו מצריכה דיאלוג שוטף עם כל מי שמושפע מביצוע הפרויקט או כל פעילות אחרת (תושבים, סוחרים, גופים, חברות וכדומה). על מנת ליישם זאת, נערכים כנסי הסברה ואירועים, ונכנס לתמונה איש קשר ייעודי, שמלווה את התושבים, ואלמנטים אחרים שעוזרים לחברה לקדם פרויקטים רחבי היקף כמו כיכר דיזנגוף החדשה בתל אביב ומתחם קניות שרונים בהוד השרון.
בפרויקט תוכנית המתאר של הרצליה הוכנס לראשונה השימוש באפליקציה שהשיקה CR, המציגה אילוסטרציות של מפת העיר, ומאפשרות לתושבים לחוות דעתם על התוכניות השונות, לדרג את שביעות רצונם מפרטי תוכנית המתאר ולהעיר הערות בכתב. יש לציין כי בעבר פורסמה גרסה ראשונה ומוגמרת של תוכנית המתאר של הרצליה ללא שיתופו של הציבור. לאחר שקמה מחאה גדולה מצד תושבים רבים, החליט ראש העירייה משה פדלון לגנוז את התוכנית ולהתחיל מהלך של שיתוף ציבור. בימים האחרונים הוצגה תוכנית המתאר החדשה, שמוסכמת על מרבית הציבור.
"המטרה שלנו היא להקל על הציבור לקבל את המידע ולהבין את התהליכים", מסבירה נעים-ארמן, "האפליקציה מסייעת לנו להגיע לאוכלוסייה שלא תמיד נגישה לנו באמצעות מפגשים או איגרת. מדובר בכלי שמאפשר, בין היתר, לתת מידע מעמיק יותר מסקר ולהבין את התכנון. זה מאפשר לקהל צעיר יותר להיות שותף לקבלת ההחלטות ולתת משוב באמצעות הטלפון הנייד".
נעים-ארמן מדגישה כי השימוש באפליקציה לא נועד להחליף את הגורם האנושי בקשרי קהילה אלא נועד להיות כלי משלים שמחזק אותו. "השאלון אנונימי, אבל אפשר להזדהות באמצעותו, ויש מענה אנושי. אנשים רוצים להרגיש מעורבים ולא לקבל רק תשובה מתוכנתת מראש של מכונה. בהרצליה הצגנו לתושבים שלוש מפות, ובכל מפה היה אפשר לדרג תשע סוגיות תכנוניות. בניגוד לסקרים, ששם התשובה היא כן או לא, פה זה נותן לנו יותר עומק ומאפשר לזהות מגמה של הציבור. בתהליכי תכנון אתה חייב עומק ולא רק כותרת". לדבריה, "האפליקציה מאפשרת לנו לקבל דעה על כל אחת מהחלופות שמוצעות לציבור ומהתגובות אנו יכולים להוציא משם את הדברים הנכונים ולהרכיב רשימת עקרונות, שאותה מעבירים למתכננים והם יוצרים חלופה אחת שמחברת את כל אותם רעיונות. חשוב לדעת במהירות אם קיימת בעיה. זה חשוב ליזמים, לאנשי התכנון וכמובן לציבור. השילוב בין הרשות שמקבלת את ההחלטות לציבור שחי את השטח, מייצר את התוכנית הטובה ביותר".
-