חדשנות מפראג: בחודש ספטמבר התקיים בפראג אירוע Future Port Prague, אירוע הטכנולוגיה הגדול ביותר באירופה, שעסק בחדשנות ובפיתוחים טכנולוגיים, למשל, נושא הרלוונטיות של מערכת החינוך המיושנת לשוק העבודה כיום. בתערוכה השתתפו כמאה חברות שהציגו פריצות דרך בתחומים שונים ומגוונים כמו רובוטיקה, מציאות וירטואלית, בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה, מדפסות תלת־ממד, כלי רכב חשמליים ואוטונומיים, וטכנולוגיות חכמות אחרות. בין הדיונים וההרצאות בלטו במיוחד הרצאותיהם של חוקר בינה מלאכותית בן 16, של נשיא סלובקיה לשעבר אנדריי קישקה שהציג את סיפורו האישי המרתק וסיפר על מנהיגות בעתיד. ושל אמבוג' ג'אווין, מייסד פרויקט בשם Feed a Billion.
הרעב, קווים לדמותו
ג'אוין: "הרבה אנשים לא יודעים עד כמה הרעב נפוץ ברחבי העולם, ויש דרגות שונות של רעב. למשל, יש מה שקורה לעיתים במדינות מסוימות באפריקה ובמחנות פליטים ברחבי העולם, שבהם רואים את הרעב הקשה ביותר, כמו ילדים עם בטן נפוחה כי אין להם תזונה מתאימה. בצד האחר של העולם יש לפעמים 'אי ביטחון תזונתי', אנשים שלא יודעים בעצם מתי תהיה הארוחה הבאה שלהם ומאיפה היא תגיע. הסיבות לכך יכולות להיות חוסר גישה למוצרי מזון, או שאין להם מספיק מזון". לדבריו, ברחבי ארצות הברית יש כ־42 מיליון הסובלים מאי ביטחון תזונתי. "במסגרת הפרויקט שייסדתי - Feed a Billion - אנחנו עובדים עם ארגוני סיוע שונים בארצות הברית, בהודו ובקניה, ובשלוש השנים בהן הוא קיים הפקנו כ־5.5 מיליון ארוחות".
לדברי ג'אווין, "באזורים מסוימים בהודו הרעב שונה מזה שבג'ורג'יה שבה אני חי. יש מקומות בהודו שקשה להפיץ בהם אוכל כי אין שם תשתית מתאימה של קירור ואחסון. לכן, דרכי הפעולה שלנו משתנות בין מדינה למדינה". הוא סיפר על הפעילות המיוחדת של הארגון בהודו: "אנחנו פועלים עם ארגון שמסייע לקידום בנות, וכיום כ־400 בנות משחקות באמצעותו כדורגל ולומדות כיצד להעלות את הביטחון העצמי שלהן. ככה אנחנו מנסים לעזור להן לצאת מהמעגל הזה. רבע מהשחקניות גם לומדות בבית ספר מיוחד של הארגון". לדבריו, יש משפחות עניות שבהן מאכילים, במודע, רק את הבנים.
"אנחנו מספקים לבנות תזונה מסוימת - מדובר באבקה ששמים אותה בתוך שייקר ומערבבים. בגלל שהן נמצאות במתחם של הארגון רק למשך פרק זמן מוגבל, בכל יום היינו צריכים לפתח דרך שבה המזון יהיה מוכן בצורה מהירה. בנוסף, אם היינו מביאים להן ארוחה חמה אז בבית היו מונעים מהן מזון בשל כך. אנחנו בעצם מרמים במובן מסוים, ומספקים להן תזונה מזינה - ולא באמצעות ארוחה מסורתית".
המשקה שאתם נותנים לבנות מזכיר את משקאות החלבונים שנותנים למתאמנים בחדרי הכושר.
"נכון. מדובר בתחליף ארוחה. זה לא רק לחדרי כושר, אלא גם מוצר טוב ומהיר הכנה. יצרנו קשר עם חברה שמייצרת את השייק והצלחנו להוריד את העלויות. נוכל למכור את המוצר שלנו בחדרי כושר, ואז על כל ארוחה שנמכור - נוכל לספק ארוחה".
דיברת קודם על כך שיש תרבויות שמתייחסות אחרת לנשים. מה אתה חושב על זה?
"אני אשמח לשנות את זה, לא מבין למה זה נמשך, כי הרי נשים מהוות 50 אחוז מהאוכלוסייה בעולם. יש לי ילדה בת 29 ולימדתי אותה להיות עצמאית, לדחוף את הגבולות של עצמה ולראות כמה רחוק היא יכולה להגיע. הייתי שמח לראות עוד בנות לומדות את תחומי המדע - אין שום סיבה שאישה לא תהיה מהנדסת תוכנה, מנכ"לית או חברת דירקטוריון בחברה. בעצם, לנשים יש דרך טובה יותר לעבד מידע מאשר לגברים, וזה מוביל לכך שהן מקבלות החלטות טובות יותר".
משתתפת אחרת בכנס, מתחום שונה לגמרי, היא דני לאקר, מייסדת פלטפורמה בשם FashionXact, המאפשרת לחנויות, למותגים ולאנשים פרטיים להחליף בגדים תמורת ידע, באמצעות הרשת ובלעדיה. ישבנו לשוחח על פעולה שאהובה על רבים מאיתנו - קניות. "כשאנחנו רואים מוצר מסוים במחיר זול, אנחנו נוטים לקנות ממנו הרבה, מבלי לחשוב אם אנחנו צריכים אותו באמת", סיפרה לאקר. "כשאדם רוכש מוצר במחיר זול הוא מרגיש לפעמים כאילו דפק את המערכת. אבל זו רק אשליה - אתה יכול לקנות שלוש חולצות במחיר של שתיים, אבל אז הן יושבות בארון סתם ותופסות לך הרבה מקום".
לדבריה, "מדובר באופנה מהירה: כל 60 שניות שורפים משאית מלאה בגדים ברחבי העולם, בשעה שהרבה טרנדים חוזרים על עצמם". לאקר סיפרה כי במסגרת עבודתה היא שוחחה רבות על הנושא עם מפיצים וזכיינים של חנויות אופנה שונות.
אני חברה בקבוצת פייסבוק, שמנסה לעודד להפסיק לקנות מוצרי איפור וטיפוח ולהשתמש במה שיש לנו.
"זאת בעיה נוספת. במיוחד כשטסים הרבה, שורפים המון כסף בדיוטי פרי. קונים שם עוד מוצרי איפור וטיפוח, ולפעמים אנחנו מצדיקים את זה בגלל המחיר שלהם, או בגלל שהם לא זמינים בארץ שלנו".
"הדור הצעיר רודף כיום אחרי מותגים, וזה משהו שמעצבן אותי באופן אישי, כי זה עלול לגרום בעיות כלכליות קשות אצל משפחות", ציינה לאקר. "הבת שלי ביקשה זוג מסוים של נעלי נייקי שהיו לכולם. קנינו לה אותם כמתנת חג המולד וחודשיים לאחר מכן היא זרקה אותם לארון ומאז לא נגעה בהן. באותו זמן, בכיתה שלה למדו תלמידים שלמשפחה שלהם אין יכולת לקנות להם נעליים יקרות כאלה, אך לבסוף נכנעו וכל הכסף של המשפחה הלך על זה". לדבריה, כאשר עבדה לגור עם בן זוגה, היא סידרה את ארון הבגדים וגילתה כמה שמלות חדשות שהיא מעולם לא לבשה.
"הייתי בשוק מזה, ולבסוף מכרתי אותן למרות הקושי", ציינה לאקר, "חשבתי על זה שבעצם כדאי להתמקד בלשמור את מה שאנחנו צריכים, ומאז בכל פעם שאנחנו מתלבטים אם לרכוש משהו, אנחנו עוברים על החפצים שלנו".