ניתוח של מאות מיילים שנשלחו בארגונים מצאו הבדלים משמעותיים בין האופן שבו נשים וגברים כותבים ומפרשים מסרים בעידן הדיגיטלי. ניקח למשל את ההתכתבות הבאה: "היי דנה, מצטער שאני מתקשר בשעה כזו, פשוט יש איזה קרייסס עם הלקוח שחייבים לפתור היום".

"אהה.. האמת שבדיוק עמדתי לצאת לריצה, תפסת אותי בדלת... אבל אם זה ממש דחוף, אז אין בעיה, אני אוותר היום".
מרבית הגברים שהתבקשו לפרש את האינטראקציה המילולית שלעיל טענו שדנה קיבלה את ההתפתחות הלא צפויה בצורה סבירה, בעוד מרבית הנשים טענו שהיא ממש לא אהבה אותה. 

היכולת לתקשר אינה רק לומר בפשטות את מה שאתה שרצית להגיד - יש חשיבות רבה לאופן שבו הדברים נאמרים. המשמעות האמיתית של תקשורת מסתתרת במה שלא נאמר במפורש. אותה מילה יכולה לקבל משמעות שונה לחלוטין כתלות באינטונציה או בהבעות הפנים. משמעות המילים "בסדר" או "אין בעיה", יכולה להיות כל דבר על הסקאלה שבין "טוב" ל"על הפנים". 

ניתוחים של אינטראקציות בין גברים ונשים העלו כי גברים לא מצליחים לזהות ולבטא רמזים בלתי מילוליים ביעילות כמו נשים. יש להם קושי אינהרנטי לקרוא בין השורות ולייצר משמעות מהרמזים. נשים לעומת זאת נותנות משקל גבוה להבעות פנים, לקשר עין ולאינטונציה, והתוכן עצמו מקבל פחות משקל. החלק העיקרי במריבות בין גברים ונשים נסב סביב אי־הבנות אלו. 
כיום, כשחלק גדול מהתקשורת מתקיים בערוצים הדיגיטליים, האינטראקציות מבוססות ברובן על טקסט. ניתוח של מאות מיילים בין עובדים בארגון מאפשר לראות באופן ברור את ההבדלים באופן שבו גברים ונשים רואים את העולם. 

ראשית, נשים נוטות יותר מגברים לעשות שימוש בפתיח כמו היי, מה קורה, מקווה שהכל בסדר, וידאגו לסיים באיחולי המשך יום נעים או שבוע נפלא. גברים לעומתן יותר תכליתיים, ולעתים קרובות הם מדלגים על דברי פתיחה או סיום. בנוסף, נשים נמצאו כיותר אפולוגטיות בעת בקשה או הבעת עמדה מנוגדת. הן ייטו יותר מגברים לספק הסבר ולהצדיק את בקשתן. בנוסף, הן יעשו שימוש באמירות כמו "אני חושבת" או "יכול להיות" לעומת גברים, שנטו להביע את דבריהם כקביעה ופחות להסביר את עצמם ולספק צידוק לבקשותיהם. 

כאשר נבחנו מיילים שבהם הוצעו רעיונות לפרויקטים או יוזמות, נמצא שהסגנון הנשי מאופיין על ידי הבעת ספק, התנצלות, דגש על כך שההצעות שלהן לא מחייבות ושיש אפשרויות נוספות. למשל "בהמשך למה שנאמר בפגישה, אפשר אולי", או "אני חושבת שהרעיונות שהוצעו היו מעולים, אבל ניתן לחשוב גם על כיוונים נוספים". גברים לעומת זאת הביעו דעות נחרצות למשל: "זה מה שצריך לעשות כדי להתקדם", או "הדיון היום היה בזבוז זמן של כולם".

בנוסף, נשים נטו יותר לתאר רגשות ולהביע תמיכה באחרים. למשל: "הרגשתי שהפגישה היום הייתה מצוינת", או "אני מאוד מעריכה את כל העבודה הקשה שהשקעת, זה לא היה קורה בלעדייך". זאת לעומת גברים, שגם כאשר רצו להביע התייחסות חיובית הדגישו את השורה התחתונה ללא ביטוי רגשי, למשל "יש התקדמות" או "הייתה פגישה טובה".

מראיונות עם עובדים עולה שנשים מקדישות זמן רב לכתיבת מיילים, הן חושבות על המשמעות של כל שורה, מקדישות זמן רב בניסיון להבין איך הטקסט שהן כותבות ישפיע על הצד השני, עושות שימוש ביותר סימני פיסוק ובאימוג׳י על מנת לפצות על היעדר הרמזים הבלתי מילוליים בסביבה הדיגיטלית. גברים, לעומתן, מחפשים את השורה התחתונה בלי להקדיש מחשבה לאופן שבו מקבל המסר ירגיש כשיראה את המייל.

כיצד גברים ונשים מפרשים את המסר המועבר? בעת קבלת מייל, נשים ייתנו פרשנות לטקסט וינסו לתת משמעות לדברים גם אם לא נאמרו במפורש. כך למשל מייל שבו נכתב: "עמוס השבוע, ננסה שבוע הבא", בתגובה ל"היי דן, מתי נוכל להיפגש?", התפרש כ"ברור שהוא מנסה להתחמק מהפגישה, הוא לא כתב מתי בשבוע הבא, לא התנצל ואפילו לא ביקש לקבוע זמן לשבוע הבא". נשים מספקות פרשנות גם להיעדרן של מילים, בהשוואה לגברים שרובם לא מנסים לפרש מעבר לנאמר.

האם אנו כותבים מיילים שונים בידיעה שהנמען הוא גבר או אישה? התשובה תלויה במטרת המייל. אם מדובר בניסיון להשיג משהו מהצד השני, למשל לתאם פגישת מכירה, קיימת משמעות רבה למין הנמען. "כשאני כותבת מייל לגבר, אני אהיה יותר פלרטטנית", מספרת לי דיינה, נציגת מכירות שעובדת עם השוק האמריקאי. 
תני דוגמה, איך אפשר לפלרטט במייל? 
"אשים סמיילי אחרי ה־היי, אנסה לעשות Ego stroking". 
מה הכוונה? 
"אנסה לטפח לו את האגו, גברים מגיבים לזה, אכתוב למשל 'הבנתי שאם רוצים להזיז דברים, כדאי לפנות אליך'". 
ועם נשים? 
"לא ממש, מהניסיון שלי נשים לא מתייחסות לזה כשזה מגיע מנשים אחרות. עם נשים אני יותר קורקטית". 
הבדלים אלו קשורים למבנה המוח הגברי והנשי. פרופ' סיימון ברון-כהן שחקר את הנושא, הציע תיאוריה שלפיה גברים ונשים מעבדים מידע בצורה שונה וניתן להבחין בהבדלים אלה עוד בזמן הלידה. בעוד תינוקות ממין נקבה מקדישות תשומת לב רבה להתבוננות בפנים אנושיות ולהאזנה לקולות מרגע היוולדן, מרביתם של התינוקות ממין זכר מקדישים תשומת לב לגירויים במרחב כמו תנועת מובייל התלוי מעל העריסה. במהלך חייהם גברים ונשים ממשיכים להקצין נטיות אלו.

גברים מנתחים אנשים באותו אופן שהם מנתחים בעיה, בעוד תהליך החשיבה של נשים מאופיין בהתבוננות אמפתית, ניתוח מצבו הרגשי של האחר ותקשור מסר תואם, כמו לדעת לא לשאול מה נאכל לצהריים מיד לאחר ששמענו שאביו של הקולגה שלנו נפטר.

האופן שבו אנו מתקשרים בעולם הדיגיטלי משקף הבדלים מולדים בין גברים ונשים. גברים יעדיפו עולם נטול רמזים ומסרים סמויים, בעוד נשים חוות קושי לפרש את האינטראקציה בהיעדרם. המעניין הוא שהבדלי המגדר אינם נעלמים גם כאשר התקשורת מתקיימת על גבי מסכים.

הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה
[email protected]