לא היינו זקוקים למתקפת הסייבר האיראנית האחרונה על אתרים ישראליים או לניסיון מלפני מספר שבועות לתקוף את מערכת המים כדי להבין שהזירה המלחמתית הבאה לא תהיה הבוץ והשטח אלא רשת האינטרנט. אבל לא רק בתחום הלחימה וההאקרים עסקינן, עולם הסייבר נוגע בכל תחום ותחום בחיינו. מי שהיה קצת סקפטי בנושא, הספיק לחוות על בשרו בחודשיים האחרונים בזמן משבר הקורונה שהחיים כפי שאנחנו מכירים אותם יכולים לעבור להתנהל בממד אחר. דיגיטלי.
סייבר, כבר אמרנו?
בעיתוי בינלאומי מצוין, קבוצת הג'רוזלם פוסט משיקה במהלך חודש יוני מיזם אינטרנטי חדש, שיתוף פעולה בין פלטפורמות בשילוב מיזם התוכן "סייברטק". המטרה היא ליצור תכנים העוסקים בסייבר במדיה הדיגיטלית, פודקאסטים ותוכניות מצולמות שיתמקדו בנושא בשיתוף עם הג'רוזלם פוסט. התכנים יעלו בערוץ CyberNews החדש, שיפעל במסגרת אתר הג'רוזלם פוסט. הערוץ מיועד לא רק לקהל הרחב שמתעניין בתחום הסייבר לסוגיו, אלא גם למי שרק לראשונה הפנים את העובדה שלא יחלפו עוד שנים רבות עד שלא יהיה תחום שבו הסייבר לא יהיה חלק ממנו.
"נושא הסייבר הפך לאחרונה להיות הנושא החם ביותר לא רק במדינת ישראל אלא גם בחלקים נרחבים של המזרח התיכון", אומר יעקב כץ, העורך הראשי של ה"ג'רוזלם פוסט", "התקיפות האחרונות שהגיעו מאיראן, הפריצה לאתרים ישראליים וכיוצא באלה הניחו את הנושא על המפה באופן גלוי. אם בעבר חשבנו שנושא תקיפות הסייבר נחבא אל הכלים, כיום הוא פומבי. 'סייברטק' הוא בעצם מרכז ידע ומצוינות לכל נושא הסייבר כיום עם תכנים, כנסים, הפקה ויצירת תוכן. כעורך עיתון אני רואה מה אנשים רוצים לקרוא, ומדובר פה ללא ספק בסיפור הצלחה ישראלי".
"חיפשנו שותף תוכן שיספק את התכנים הרלוונטיים והמעניינים ביותר עבור הקוראים שלנו ברחבי העולם", אומרת מנכ"לית קבוצת הג'רוזלם פוסט, ענבר אשכנזי. "המטרה בשיתוף הפעולה הפורה היא גם לייצר תוכן עבור קהל מקצועי פוטנציאלי, מודעות בקרב הקהל הרחב, והנגשת תוכן שבימים אלה רלוונטי מאוד עבור כולנו. עולם הסייבר נוגע בכל תחום של חיינו, בין שבאבטחת המידע האישי שלנו ובין שבהתמודדות רחבה יותר עם נושאים שעל סדר היום".
אירוע משנה עולם
"סייברטק" הוא בעצם פלטפורמת תוכן ומידע שהחלה בכלל בצורת כנס שנערך בחודש ינואר 2014, על ידי המייסד והבעלים עמיר רפפורט, לשעבר כתב ופרשן צבאי ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב", שהקים בין היתר את גוף המדיה "ישראל דיפנס", שעוסק בביטחון וטכנולוגיה. "כל הסיפור של הסייבר הוא לא פחות ממהפכה, אפשר אפילו לומר שהוא בקנה המידה של המהפכה התעשייתית. מדובר באירוע משנה עולם", אומר רפפורט. "מעבר להתקפות סייבר שאנחנו שומעים זו מהפכה שמבוססת על תחום רחב של החיים, גם בתחום המכוניות, גם בעולמות של בריאות. מוקדי הקורונה והמעקב אחרי אנשים לצורך העניין הם עולמות סייבר. וכמובן גם המלחמות, התעופה - הכל עובר לסייבר".
מדינת ישראל החליטה להקים בשנת 2011 מיזם סייבר מתוקף החלטה של ראש הממשלה, שכללה השקעה אקדמית, השקעה במיזמים בתחום, פיתוח סביבה שמעודדת יזמות בתחום הסייבר. "לישראל יש יתרונות ייחודיים בתחום", מסביר רפפורט, "יש לנו המון כוח אדם שיוצא מיחידות המודיעין, אנשים שמאוד מנוסים בתחום הסייבר, כמובן גם אקדמיה טובה והשקעה בתחום". כחלק מההשקעה הישראלית בסייבר והבאזז הגדול שנוצר נולד גם מיזם התוכן "סייברטק".
איך זה התחיל?
"מה שעשינו היה האירוע הראשון בארץ, כנס שלקחו בו חלק כל התעשיות והגיעו אליו אלפי אנשים מכל העולם. כולם רצו לדעת מה זה סייבר, כולם היו פה, והכנס הראשון שלנו הפך עד מהרה לכנס הסייבר הגדול ביותר שנערך מחוץ לגבולות ארצות הברית. מאז ינואר 2014 אנחנו עורכים את הכנס בכל שנה וזה הפך להיות פנומנלי".
"סייברטק", המותג הישראלי לכל דבר ועניין, כבר פרש לו כנפיים ואומץ על ידי מדינות רבות ברחבי העולם בדמות כנסי "סייברטק" נוספים הנערכים בכל פינה בגלובוס. רפפורט מספר שישראל המדינה הקטנה נחשבת ברחבי העולם בתחום הסייבר למעצמת־על. "אם נשים את סין לרגע בצד, ישראל היא מספר שתיים בעולם אחרי ארה"ב ונחשבת למעצמת סייבר, עד כדי כך שבישראל יש יותר חברות סייבר ומכוני מחקר מאשר בכל מדינות העולם יחד - להוציא את ארה"ב". בנוסף, כ־%20 מההשקעות בתחום אבטחת הסייבר בעולם מגיעות ארצה. "ישראל היא פרומיל מאוכלוסיית העולם, אבל 20% מההשקעות בתחום הולכות אליה", אומר רפפורט, "לכן אין זה פלא שבכל שבוע את שומעת על חברה שנמכרת. מוביליי, מוביט ורבות וטובות. אגב, תעשיית הסייבר המשיכה לצמוח גם בתקופת הקורונה ולייצר הנפקות והשקעות".
אפרופו קורונה, כולם עברו לחיות בעולם הדיגיטלי, לא רק המודעות של חברות גדולות בנושאי אבטחה גברה אלא גם זו של האדם הפרטי שמשתמש ב"זום", האם זה תרם להתעניינות בסייבר?
רפפורט: "העולם הזה היה פה גם לפני הקורונה. אבל אין ספק שלפתע אנשים שלא הבינו שזה קיים בהתנהלות היומיומית שלהם, לא ידעו שאפשר להמשיך לעבוד לא מהמשרד, לדבר עם הרופא שלך מהבית, הם גילו עולם חדש. אז אומנם זו לא טכנולוגיה שנולדה ביום, וזה היה קיים, אבל מה שהשתנה הוא ההכרח. אי אפשר לטוס, אי אפשר להיפגש במרחב הקיברנטי. אם אנשים היו חושבים שמישהו מצותת להם, הם לא היו משתמשים בזה. לכן כדאי לציין את הייחודיות של ישראל גם במערך האמון והאבטחה בעולם הזה. ישראל בהחלט מובילה בו".
כץ: "אנחנו רואים אצלנו עלייה דרמטית בטראפיק, ול'ג'רוזלם פוסט' יש קהל קוראים של מיליונים בכל רחבי העולם. העלייה בשימוש היא משהו שמשותף להרבה אתרי חדשות בינלאומיים. אנשים מחפשים תוכן איכותי ואמין בעידן הפייק ניוז, במיוחד כעת, כשמתמודדים עם מגיפה כמו קורונה. וכמובן ככל שהעולם הופך להיות דיגיטלי ולא רק בית הספר או מקומות העבודה, אלא ברמת האינדיבידואל של האדם הפשוט, כולם צריכים את המידע וההגנה".
מי הקהל המיידי שצורך היום תכנים בנושא סייבר?
רפפורט: "מי שצורך או שמתעניין בזה הוא כל מי שמבין שהכלכלה שלנו הופכת להיות כלכלת סייבר. זה עולם שמעניין לא רק מתכנתים ואנשי אבטחת סייבר מקצועיים. ההזדמנויות קיימות למשקיעים, למנהלים במשק, זו אחריות שלהם בסוף אם הם לוקחים את הארגונים שלהם למקומות אחרים. זה בדיוק הזמן שבו חברות משנות את המודל העסקי שלהן עכשיו. המדיה, הסרטים, אפילו נטפליקס שונה מאוד מאיך ש־NBC עבדו בעבר. כל מי שמתעניין וחי את הדבר הזה, שזה בעצם כל האנושות, יכול למצוא עניין בתהליכים שעוברים במרחב הסייבר, לכן קהל היעד הוא מאוד מגוון והוא בינלאומי, ולכן הסינרגיה עם הג'רוזלם פוסט הייתה מצוינת מבחינתנו".
כץ: "סייבר היום הוא חלק מהסיפור הישראלי. יש כמובן את הפוליטיקה והבחירות שהיו לנו בשנתיים האחרונות ומשפט נתניהו וכמובן האיומים המסורתיים הקלאסיים שיש לנו בגבולות, חיזבאללה, חמאס, סוריה, וסיפוח כן או לא. אבל סייבר הוא אחד הסיפורים החשובים והמרתקים שמתרחשים במדינת ישראל ומעניינים את שאר העולם. אנחנו יודעים להעביר ביקורת ולנשוך כשאנחנו רואים עוולה או שחיתות, אבל בו בזמן אנחנו גם יודעים לשים זרקור על הדברים החיוביים שיש במדינת ישראל, אנחנו עיתון ציוני, פרו־ישראלי, שרוב הקוראים שלו בעולם הם יהודים ציוניים, ו'סייברטק' הוא סיפור הצלחה ישראלי שצריך להפיץ. ובואי לא נשכח שסייבר זה לא רק לתקוף אלא גם להגן, וזה משהו שכולם בעולם צריכים אותו, זה לא משהו מיוחד לנו. כל אחד בעולם זקוק לידע וליכולות להגן על עצמו, והחברות הישראליות באמת מובילות בתחומים הללו".
שדה הקרב החדש
זה הזמן לספר שזו לא פגישתם הראשונה של רפפורט וכץ. השניים הכירו זה את זה בתקופת מלחמת לבנון השנייה, אז שירתו על הקווים ככתבים צבאיים, האחד ב"מעריב" והשני ב"ג'רוזלם פוסט", ושיתוף הפעולה הוא בבחינת מפגש קולגיאלי מרגש עבור שניהם.
אפרופו העבר הצבאי של שניכם, מדברים על כך ששדה הקרב העיקרי יהפוך להיות בשנים הקרובות זירת סייבר. האם נזנח את התותחים?
רפפורט: "אני חושב שזה כבר קורה. כדאי להבין שזו לא התקפה שמתחילה במחשבים ונשארת במחשבים. זו התקפה שמתחילה במחשבים ועוברת לעולם הפיזי, באמצעות התקפה של סייבר אפשר לגרום להתנגשות רכבות, אפשר להפיל מטוסים. לשם העולם הולך לצערנו".
כץ: "הרבה אנשים לא יודעים, אבל ב־2007, כשישראל תקפה את הכור הסורי (ספרו של כץ "קוד אריזונה" עסק בכך - ט"ל), על פי דיווחים זרים המטוסים השתמשו בלוחמה פסיכולוגית מאוד מפותחת, איזושהי יכולת סייבר שהצליחה להחשיך את המסכים של המכ"מים הסוריים. בשנת 2010 תולעת סטקסנט שפגעה בתוכנית הגרעין האיראנית הייתה גם על פי פרסומים זרים פרי מבצע משולב בין ישראל ל־CIA, פעולה שהצליחה לעכב את תוכנית הגרעין בשנה־שנתיים בלי להטיל פצצה אחת. זה משהו שמלווה אותנו לא מעט זמן, אך צריך להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק, להיות הכי חדים והכי מתקדמים שניתן. כל אחד הופך להיות חייל פוטנציאלי במלחמה כזאת. לכל אחד עם עכבר, מסך עם מחשב ורשת יש יכולת ופוטנציאל להיות חייל בקרב, ויש לכך משמעויות מרחיקות לכת לכל מדינה".
רפפורט: "כמו שלמהפכה התעשייתית או למהפכות אחרות באנושות היו היבטים בכל תחום מחיי היומיום, מהכסף שאנחנו משתמשים בו דרך הצורה שבה אנחנו מחזרים בין המינים, כך זה ישפיע גם על איך שאנחנו נלחמים, זו תהיה זירה משמעותית מאוד בעתיד. כשהמציאו את הרובה ומכונות הירייה, אף אחד לא האמין שיהיו מטוסי קרב ומל"טים והמלחמה בסוף הלכה לשם. אני חושב שהמלחמה הולכת להיות מאוד סייברית בעוד כמה שנים קדימה".
כץ: "זה הזמן לומר שלצד הגאווה על היותנו מעצמת סייבר מובילה אנחנו צריכים גם לזכור שהאיראנים הקימו לפני כמה שנים חיל סייבר והתחילו להשקיע מיליארדי דולרים בכך, והם בעלי ברית של קוריאה הצפונית ומדינות נוספות שגם להן יש יכולות, לכן כל הזמן צריך להתפתח ולפתח את הידע והמידע שלנו בנושא ולא להיות מאחור, כי האויב עלול לעקוף אותך".
לא רק המלחמות עוברות לזירת הסייבר אלא גם הפשיעה. "על פי מחקרים, בכל חודש נגנב יותר מידע מאשר בכל אירועי שוד מזוין שמתרחשים בשנה", אומר רפפורט, "זה עוצמתי ברמות נדירות".
מדברים על מלחמות ופשיעה, אך האם יהיה נכון לומר כי מכיוון שכולנו מנהלים את חיינו מהסמארטפון, זה הופך אותנו גם ברמה האישית ליותר פגיעים?
רפפורט: "קודם כל, אנחנו פגיעים בכך שאנחנו מאבדים את הפרטיות שלנו. אנחנו נאלצים לוותר על הפרטיות בין שנרצה או לא נרצה. בתוך כמה שנים תהיה מצלמה שתוכל לזהות את הפנים שלנו, אני מניח שלממשלות כבר יש את זה. בלחיצת כפתור יידעו היכן אנחנו נמצאים והיכן היינו חמש שנים אחורה, בסין זה כבר קורה, וזה יקרה גם במערב. יחד עם כל חוקי הגנת הפרטיות הממשלות יידעו עלינו הכל. האח הגדול יהיה קטן לעומת מה שהולך להיות בעתיד".
[email protected]