מאז פרוץ מגיפת הקורונה חלה עלייה חדה ועקבית בתכנים האנטישמיים שעלו לרשתות החברתיות. כך עולה מדוח שפורסם על ידי התנועה למאבק באנטישמיות ברשת. מתוך מאות התכנים שנוטרו ודווחו, נמצאו 28% תכנים אנטישמיים בטוויטר, 18% באינסטגרם, 13% ביוטיוב ו־13% בפייסבוק. עוד 6% מהתכנים האנטישמיים נמצאו בטיקטוק. 

בחודשים אפריל־יולי נוטרו כ־700 פוסטים, תמונות וסרטונים אנטישמיים במגוון שפות, בעיקרן באנגלית, ספרדית ורוסית, ברשתות חברתיות שונות. 

מנכ"ל  התנועה למאבק באנטישמיות ברשת תומר אלדובי אמר: "בעקבות פנייתנו לרשתות החברתיות טוויטר, יוטיוב ופייסבוק, תכנים שהעברנו להם ונמצאו מנוגדים לכללי המדיניות שלהן ביחס לתוכני שנאה, הוסרו מהרשת. אנחנו קוראים לרשתות החברתיות המובילות להמשיך לפעול נגד פרסום תכנים אנטישמיים, ולהסיר תכנים בטרם בני נוער וצעירים נחשפים לדעות קדומות נגד העם היהודי ומדינת ישראל", אמר.

בתקופת הקורונה השימוש הגובר באינטרנט, ובמיוחד במדיה החברתית, הוביל להתגברות בהפצת תוכני שנאה בכלל ותוכן אנטישמי בפרט. האנטישמיות ברשת משגשגת במיוחד בעקבות התפרצות המגיפה, שהולידה צורה מחודשת של עלילה קדומה: היהודים מואשמים בכך שהנדסו גנטית את הנגיף, או בכך שהם חלק מקנוניה עולמית לפיתוח חיסון ובכך ירוויחו מיליארדים על חשבונם של החולים והגוססים.

היקף קהל היעד הנחשף לתכנים אלה נאמד במאות מיליוני משתמשים, בהם ילדים, בני נוער וצעירים רבים, שמוזנים ממידע מוטעה ושקרי. אלדובי משוכנע כי קיימת קורלציה ברורה בין העלייה באנטישמיות מקוונת לבין עלייה במספר התקריות הפיזיות ואירועי הטרור על רקע אנטישמי במרחב הציבורי נגד קהילות יהודיות ברחבי העולם. 

"מתנדבי התנועה עוברים הכשרות מיוחדות ופועלים בישראל וברחבי העולם לניטור יומיומי של תכנים אנטישמיים במגוון שפות ובמגוון רשתות חברתיות", הוא מספר. "אנחנו משתפים פעולה עם מוסדות לימוד וגופים שונים ברחבי המדינה על מנת להביא לירידה משמעותית בפרסום תוכן אנטישמי במרחב המקוון".