נדבקנו בחדשנות: אלו הפיתוחים שיקלו על ההתמודדות עם הנגיף

מצפן הבטיחות

קבוצת ה־IT מלם תים פיתחה את מצפן הבטיחות העסקי (Safe Business Compass) - פתרון ענן המסייע לחברות ולעסקים להתנהל בשגרת הקורונה,  בהקפדה על הנחיות משרד הבריאות. מדובר במערכת בקרת כניסה אוטומטית מתוחכמת באפליקציית מובייל, שכוללת מצלמת אינפרא מבוססת API, המאפשרת מדידת חום מרחוק עבור העובד, המבקר והלקוח, מצלמה לזיהוי פנים אוטומטי ומנגנון הצהרת בריאות דיגיטלית. כל זאת, עם מעטפת אבטחת מידע והזדהות, לשמירת פרטיות המידע, ועם אפשרות לשמור בצורה מרוכזת ומסודרת את כל הצהרות הבריאות. המערכת גם מספקת מנגנון התרעה מנפה התקהלויות, שהוא מבוסס WiFi על גבי פלטפורמת Meraki של סיסקו (בארגונים שבהם פרושה רשת WiFi פנימית) וכן מניעת כניסה ואזעקה בעת כניסה לא מאושרת.

במקור פותחה מערכת מצפן הבטיחות כדי להביא לשיפור הבטיחות והקטנת מספר הנפגעים באתרי בנייה ובמקומות עבודה. עם תחילת משבר הקורונה, עברה המערכת הסבה והתאמה למתן פתרונות ייעודיים לתקופה זאת. "מערכת מצפן הבטיחות העסקי הותאמה, תוכננה ועוצבה כדי לתת מענה יעיל וידידותי לצרכים הייחודיים של כל עסק בתקופה המאתגרת שבה אנו חיים ופועלים", אומר חגי רבי, מנהל תחום IoT במלם תים, "המערכת מעניקה למנהלים בשטח או במשרד כלי בקרה נוח ונגיש לשליטה, ניהול הבטיחות ועמידה בתקני משרד הבריאות. המערכת יודעת לדגום כמה מכשירים סלולריים נמצאים בקרבתה וכך אפשר לדעת באופן סטטיסטי כמה אנשים נמצאים באזור, ובמידת הצורך - לדלל התקהלות".

נשף מסיכות

הגל השני של הקורונה בישראל - שבו מספר החולים גדל מדי יום וצוותים רפואיים רבים נמצאים בבידוד - הביא לפיתוחה של מסיכת הפנים Virimask בידי פרופ' נעם גבריאלי, לשעבר מנהל היחידה לפיזיולוגיה נשימתית בפקולטה לרפואה בטכניון; לארי מורדוק, מומחה למערכות תפקודי נשימה; ולאונרדו שוורץ, מנהל תפעול לייצור מוצרים בהזרקת פלסטיק. המסיכה מעניקה מיגון נשימתי מלא לצוותים הנמצאים בחזית המאבק בנגיף הקורונה ומאפשרת שימוש ממושך, עם החלפת פילטר אחת ל־60 שעות פעילות. כושר הייצור הנוכחי של החברה מגיע לכ־10,000 מסיכות בשבוע. החברה פועלת בימים אלה להשלמת כל הבדיקות, והיא תתחיל לייצא את המסיכות בתקופה הקרובה. "המיגון הקיים היום עבור הצוותים הפועלים בחזית המאבק בקורונה לא מספק", אומר פרופ' גבריאלי, "לכן פיתחנו בחודשים האחרונים מסיכה חדשה שמעניקה להם יכולת לעבוד ביעילות, מהירות ונוחות כשהם מוגנים באופן מלא מהידבקות בקורונה".

מריחים קורונה

חברת הסטארט־אפ הישראלית NanoScent החלה בחודשים האחרונים בייצור ניסיוני של ערכות לזיהוי קורונה באמצעות ריח. מדובר במערכת הרחה מבוססת חיישנים ננומטריים המיועדת לזיהוי מוקדם של המחלה, שהחברה פיתחה בעזרתם של רשות החדשנות ומשרד הבריאות (שאף סייעו לה במענק לפיתוח). הערכה כוללת רכיב מתכלה המתחבר לאף, שמיוצר במפעלי חברת נטפים, ורכיבים אלקטרוניים שמיוצרים בידי חברת DreamTech מקוריאה הדרומית, והיא מאפשרת לזהות חולה קורונה בתוך 30 שניות.NanoScent חברה למרכז הרפואי שיבא בתל השומר, ולאחר שהפתרון נבדק בהצלחה בקרב חולים רבים, הפיילוט הורחב גם לתחנות הדרייב אין של מד"א ברחבי הארץ ולכמה בתי חולים, בהם איכילוב בתל אביב ופוריה בטבריה. החברה זכתה במענק של 2.5 מיליון יורו ובהשקעה עתידית נוספת של 8 מיליון יורו, לאחר שנבחרה להשתתף באקסלרטור מטעם מועצת החדשנות האירופית של האיחוד האירופי.

הערכה מיועדת לבדיקות סקר (screening) במקום בדיקת חום, ונמצא כי יעילותה גדולה מזאת של מדידת חום. היא אינה מחליפה את בדיקת אבחון המחלה באמצעות המטושים, אלא נותנת אינדיקציה ראשונית, כך שאפשר יהיה להשתמש בה במקומות הומי קהל כמו מעברי גבול וכניסה למקומות עבודה. "המוצר שפיתחנו יאפשר את פתיחתם של מקומות הומי אדם בצורה אמינה ושקופה", אומר אורן גבריאלי, מנכ"ל חברת NanoScent, "הוא נועד להחליף את בדיקות החום הנהוגות בחלק מן המקומות האלו היום ולאפשר ביטחון בריאותי לכלל הציבור בעולם שבו נחיה עם נוכחות הווירוס. מענק ההשקעה שקיבלנו מהאיחוד האירופי נועד לדייק את המוצר ואת הרגישות שלו לזיהוי נגיף COVID-19".

המצאות מהקמפוס

עד לפרוץ המגיפה, הקורס Fixperts (פיקספרטס), במחלקה לעיצוב תעשייתי ב־HIT - המכון הטכנולוגי חולון, שם לו למטרה לפתח מוצרים ופיתוחים שייתנו מענה לבעיות של אנשים עם מוגבלויות. הקורס נהנה מחסות של המרכז לבנקאות חברתית בבנק הפועלים. בעקבות הקורונה הוסב הסמסטר האחרון לטובת פיתוחים חדשניים למען הציבור הרחב, שנועדו להתמודדות עם חיי היומיום בתקופת המגיפה. עם הפיתוחים שהסטודנטים יזמו נמנים תוסף למסיכה המונע היווצרות אדים במשקפיים, סבון מיוחד לילדים להעלאת מודעות להיגיינה, מעמד לטלפון הנייד לעריכת שיחות זום והתקן המאפשר שימוש משותף בברזים.

הסטודנטים אף יצרו סרטונים המתארים את תהליך פיתוח המוצרים והפעלתם. הסרטונים מופצים בכל העולם דרך הרשת ומיועדים לקהילה הבינלאומית של משתמשים פוטנציאליים. "המוצרים שפותחו מאפשרים לאנשים בבית ליצור בעצמם מוצר זהה בעזרת ההוראות והסרטון שיצרו הסטודנטים", אומר פרופ' גד צ'רני, מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי ב־HIT, העומד בראש הקורס. "האמצעים שבהם השתמשו הסטודנטים נמצאים בכל בית או שאפשר להשיגם בקלות ולייצר את המוצר בצורה עצמאית".

זהירות בדרכים

חברת Canario הישראלית פיתחה מכשיר ייחודי שאפשר לשאת במחזיק המפתחות או לתלות על כיס הבגד. למכשיר יש חיישנים המתריעים במקרה של חשיפה לזיהום אוויר מכל סוג, כולל נתז טיפתי העלול להכיל את נגיף הקורונה. המכשיר מתחבר לאפליקציה ידידותית, וחיישניו תוכנתו לזהות סביבה שאינה מוגנת למשתמש. לא רק רסס טיפתי העלול לשאת נגיפים, אלא גם זיהום אוויר גבוה, קרינת UV וכדומה. כאשר נחשפים לזיהום, מתקבלת במכשיר הטלפון החכם התראת אזהרה. מערכות המכשיר שמנטרות את האוויר מתבססות על מדדים ותקנים של ארגון הבריאות העולמי ואף לומדות את היסטוריית המשתמש ומאתרות סיכונים משתנים. "הרעיון נולד בשנת 2015, כשבתו של מנהל הפיתוח בחברה אובחנה כחולה באסתמה. ניסינו לספק פתרון שיסייע לה בזיהוי סביבה שעלולה לסכן אותה", מספר איציק בעבור, סמנכ"ל השיווק של החברה, "כאשר פרץ משבר הקורונה, בחרנו לחשב מסלול מחדש ולפתח במכשיר גם אפשרות לזיהוי רסס טיפתי. אנו מגדירים את המכשיר כווייז של איכות הסביבה, כיוון שהמכשיר הוא חברתי - קולט את המידע שמעבדים המכשירים של משתמשים אחרים ומסתנכרן איתו. כך אפשר לרשת אזורים שלמים לפי מדדי איכות האוויר. המכשיר יאפשר לכל אחד בקרה על סביבתו בצורה פשוטה ושמירה על בריאותו, גם לאחר שתחלוף תקופת הקורונה".

מציאות שקופה

עם התפשטות נגיף הקורונה, פיתחה חברת כתר מסיכות פנים שקופות, שהועברו בשלב הפיתוח הראשוני לבחינת צוות מקצועי במרכז הרפואי העמק בעפולה. המסיכות בנויות מסגרת עשויה חומר גמיש, המתאים עצמו למבנה הראש ויוצר אטימה. החומר מונע הצטברות זיעה וניתן לחיטוי או לשטיפה במים וסבון. המסיכות מספקות הגנה מפני נתז טיפתי וסביבה שעשויה להיות מדבקת וגם הגנה מפני מגע של המשתמש בפניו לאחר שנגע במשטחים שעלולים להיות נגועים בנגיף. כיום המסיכות נמצאות בשימוש ברחבי העולם בקרב צוותים רפואיים והציבור הרחב, ומשתמש בהן גם מי שמצוי בתקשורת ישירה עם חירשים, שהמסיכה מאפשרת להם לקרוא תנועות שפתיים. "לנוכח המצוקה הגוברת של הצוותים הרפואיים בציוד מיגון, לא היה כל ספק שהייצור הראשון יופנה אל צרכיהם המיידיים של אלו העומדים בחזית המאבק בקורונה", אומרים אודי שגיא ויפתח סחר, מנכ"לים משותפים של כתר, "הפרויקט הזה הוא חלק מהיכולת המהירה של כתר לייצר חדשנות מיידית, במטרה לספק לצוותים רפואיים ולציבור הרחב הגנה מיטבית מפני הקורונה, אך גם כדי לאפשר לחסוך כסף בטווח הארוך, בזכות הרב־פעמיות של המוצר וקלות החלפת חלפיו".

בדרך הביתה

בעקבות הקורונה הפכו חלק מאיתנו להיסטרים בכל הקשור לשטיפות ידיים ולהימצאות בסביבה נקייה וסטרילית עד כמה שאפשר. התחושות הללו הובילו גם חברות שונות לקפוץ על העגלה ולפתח מוצרים שאמורים להבטיח סטריליות בסביבה הביתית. חברת חמת, למשל, פיתחה גימורים אנטי־מיקרוביאליים למגוון מוצריה. "לאחר חודשים של עבודה משותפת בין מחלקת הפיתוח של חמת לבין מעבדות מקצועיות בלתי־תלויות, הצלחנו לפתח ציפוי ייחודי אנטי־מיקרוביאלי מבוסס נחושת, שידועה כחומר עמיד נגד חיידקים וגם נגד נגיף הקורונה", אומר רועי רגרמן מנכ"ל קבוצת חמת, "עם זאת, מאחר שנחושת היא חומר שמועד להתחמצנות ולשינוי גוון לאורך זמן, נדרש פיתוח נוסף, של ציפוי שיקנה לנחושת עמידות גבוהה. כל הגימורים הם בעלי עמידות אנטי־מיקרוביאלית גבוהה - השמדה של 99.9% מכמות החיידקים, גם של וירוס הקורונה, לאחר 24 שעות חשיפה למשטח". פיתוח נוסף לסביבה הביתית הוא של חברת רב בריח, שהשיקה דלתות כניסה וידיות בגמר צבע אנטי־בקטריאלי שמטרתו להשמיד חיידקים ונגיפים שלא היה אפשר להסיר ללא חיטוי או טיפול מונע ולחסום את התפשטות. "המציאות החדשה מחייבת אותנו למצוא פתרונות חדשניים וטכנולוגיים שיעזרו לקהל הצרכנים ולציבור בכלל לשמור על הניקיון וההיגיינה, הן במרחב הפרטי והן במרחב הציבורי", אומרת מאיה דונרשטיין יתיר, סמנכ"לית שיווק ברב בריח.

מגע בטוח

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר־אילן והמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים מפתחים בימים אלו משטחים ציבוריים שפוטנציאל העברת הנגיף שלהם יופחת בצורה ניכרת, מה שיכול להיות רלוונטי למשל לידיות, לשולחנות האוכל ולשירותים במטוסים. פרופ' דרור פיקסלר, חוקר בכיר בפקולטה להנדסה וראש המכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, וד"ר יוסי טל יוסף, מנהל המכון, עובדים עם אנשי צוותם על שימוש בננוטכנולוגיה עם ננו־חלקיקי כסף, המאופיינים ברעילות נמוכה לבני אדם ובפוטנציאל גדול מאוד לחיסול הווירוסים. החוקרים מציעים להטמיע משטחים חדשים, המיוצרים עם ננו־חלקיקי כסף, ולצפות משטחים קיימים בצבע חדשני, המבוסס על ננו־חלקיקים אלו. לדברי פרופ' פיקסלר, "לזמינותם של משטחים כאלה יכולות להיות השלכות חשובות, הן כאמצעי זהירות מקדימים שישמשו נגד מגיפות עתידיות והן במקרה שהמגיפה כבר פרצה. אפשר להשתמש בחומר הזה כדי לטהר משטחים באזורים ציבוריים".