כשנה וחצי לאחר ההתרסקות: נשיא המדינה ראובן ריבלין אירח היום (רביעי) את השקת הפרויקט "בראשית 2" - החללית הישראלית השנייה שתשוגר לירח. באירוע לקחו חלק שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי, מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה שי לי שפיגלמן, מייסד SpaceIL כפיר דמרי, מנכ"ל SpaceIL שמעון שריד ומנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי.
בפתח דבריו, אמר הנשיא ריבלין: "היום אנחנו יוצאים לדרך חדשה שבסופה אנחנו מקווים שלא אחת אלא שלוש חלליות ינחתו על הירח. רגע לפני שנצעוד לירח, חשוב שנזכיר לעצמו את המטרות העומדות לפנינו ואת האחריות הגדולה. אני מאמין כי השקתה של 'בראשית 2' מעבר להיותה מאורע היסטורי ומרגש בסיפורה של מדינת ישראל כולה, היא הזדמנות לרענן את נקודת המבט שלנו. זוהי הזדמנות להזכיר לעצמנו את אחריותנו, בני האנוש החיים על כדור הארץ, כלפיו. אחריותנו להוכיח את בריאות הכוכב עליו אנו חיים".
הוא הוסיף והודה לשותפים בתהליך: "תודה ל-Space IL שאתם ממשיכים לכוון גבוה, אתם רותמים את מיטב המוחות והמנהיגים של החברה הישראלית. בהצלחה רבה בדרך בה אתם יוצאים, מחכים לקבל אתכם ולקבל מכם דרישת שלום מהירח".
בהמשך, הוזמן השר יזהר שי לשאת דברים: "יש אנשים שיודעים להסביר תמיד 'למה לא', ויש אנשים שיודעים לעשות. יזמים כמו יריב בש וכמו כפיר דמרי, יודעים להסביר לעצמם למה כל דבר אפשרי, למה לא צריך סיבות לבטל רעיונות, ואיך עושים דברים מדהימים. המדינה הזו קמה סביב אנשים שחשבו לעצמם 'למה כן', וכך מתחיל כל פרויקט, כל יזמות".
דמרי, ממייסדי הפרויקט, סיפר: "המסע של בראשית התחיל בשלהי שנת 2010, כשלא קראנו לה בראשית, וזה היה יותר חלום מפרויקט ממשי. לאורך המסע הצטרפו אליו מתנדבים, שותפים, תומכים, תורמים, חברים, ואיתם גם חוויות ואינספור רגעים. השיגור בפברואר 2019, לכידת הירח באפריל והנחיתה שבוע מאוחר יותר - אינם רק שלנו, אלא של המיליונים שחלמו והגשימו איתנו. אחרי מסע ארוך לירח הגענו לא כמו שתכננו. מיצבנו את ישראל כשביעית שלכדה את הירח, את 'ספייס איי אל' כגוף הפרטי הראשון שעשה את זה, ופרצנו שער לעולם החלל המסחרי. מעבר להשפעתנו על תעשיית החלל - משימתו כוונה אל דור העתיד. היעד היה הירח - החזון היה אפקט בראשית. פגשנו למעלה משני מיליון תלמידים, חיברנו אותם למדע וטכנולוגיה והזכרנו שתמיד צריך לחלום ולהגשים".
הוא הוסיף: "עמלנו חודשים על תכנון משימה על סף הבלתי אפשרית, שתהיה ברוח של 'ספייס איי אל'. היא תצעיד את המדינה ואת האנושות קדימה, תעורר גלי השראה בארץ ובעולם ותשלים את המשימה. שמח שאנחנו מבשרים שישראל חוזרת לירח".
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי סיפר: "חדשנות טכנולוגית פורצת דרך, הצתת הדימיון ועמידה באתגרים טכנולוגיים - כל אלו הן חלק בלתי-נפרד מהווייתה של התעשייה האווירית. התעשייה האווירית הציבה את ישראל כחברה במועדון החלל המצומצם בעולם ואנו רואים באופן טבעי את המשך השותפות עם SpaceIL. יחד הגענו להישגים מדהימים בפעילות חלל אזרחית, סחפנו מדינה שלמה ורבים ברחבי העולם ב"אפקט בראשית" והצתנו את ניצוץ המדע והטכנולוגיה בקרב ילדי ישראל".
הוא הדגיש כי "היכולות הטכנולוגיות המתקדמות בתעשייה האווירית, לצד התעוזה של SpaceIL, הובילו את ישראל למשימתה ההיסטורית לירח ואנו שמחים לחבור לשותפינו במשימת ההמשך – בראשית 2. התעשייה האווירית תמשיך להוביל את תעשיית החלל בישראל לפיתוח טכנולוגיות וקידמה וזאת בזכות התשתית ההנדסית, הידע הנצבר, היכולות וההון האנושי הטוב בישראל".
מנכ"ל SpaceIL, שמעון שריד הוסיף: "בתוכנית בראשית אנו מכוונים רחוק. לא רק לחלל הרחוק, אלא גם לעתידה הרחוק של מדינת ישראל. זאת נעשה, דרך הגברת הסקרנות והתקווה, היכולת לחלום ולהגשים, ודרך העצמת החינוך הטכנולוגי, המחקר, המדעים, וההנדסה בקרב תלמידי ישראל. כל זאת, על מנת לשמר את המובילות הטכנולוגית הישראלית, אשר שואבת את עוצמתה מהתלמידות והתלמידים של היום, הם המדענים, והמהנדסים של המחר".
כאמור, משימתה של "בראשית 2" צפויה להיות רב- לאומית בהובלה ישראלית וישתתפו בה מדינות מדינות נוספות מתוך רצון לשתף ולקדם את דור העתיד ברמה העולמית. תלמידים וסטודנטים במדינות השותפות יקבלו נגישות לחלל העמוק, לחקור את המידע המגיע מהחללית המקפת ולקדם מחקרים וניסויים בחלל.
כך המשימה תתבצע: תשוגר לירח חללית המורכבת ממערך של שלוש חלליות – מקפת (אורביטר) ושתי נחתות. הנחתות צפויות לבצע נחיתה בשני אתרים שונים של הירח לטובת ביצוע ניסויים מדעיים שונים. במקביל, המקפת מיועדת להקיף את הירח לאורך מספר שנים ולבצע ניסויים מדעיים אף היא. החללית כולה צפויה לשקול כ-630 קילו. כל אחת מהנחתות תשקול כ- 120 ק״ג לפני נחיתה וכ-60 ק״ג לאחר הנחיתה.
את הפרויקט תוביל עמותת SpaceIL בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה והתעשייה האווירית החללית בראשית 2 צפויה להיות משוגרת לירח בחציון הראשון של 2024.