דלקת הריאות המסתורית שהתגלתה במחוז ווהאן שבסין בסוף השנה שעברה, השפיעה ועדיין משפיעה על כל תחומי החיים שלנו. אפשר להגיד, שנגיף הקורונה תפס את עולמות ההייטק והטכנולוגיה לא מוכנים - כאשר את הכנסים ההמוניים, ואת המפגשים הפרונטליים החליפו העבודה מרחוק ופגישות בזום.
אחד הרגעים הראשונים בהם תעשיית הטכנולוגיה העולמית הבינה ככל הנראה את ההשפעה הצפויה של הקורונה על הפעילות היומיומית שלהם, היא הרגע בו הוטלו סגרים ברחבי סין, בה חברות רבות מחזיקות מפעלים לייצור חלקים הכרחיים וחשובים מאוד עבור המוצרים השונים. בהדרגה, מדינות רבות ברחבי העולם הנהיגו גם הן סגרים, כך שבשלב כזה או אחר - קבוצה כזו או אחרת מהמעורבים במוצרים או פיתוחים מסוימים, היו בבידוד או בסגר.
סטירת לחי נוספת שקיבל התחום כולו, היה הרגע שבו הוחלט על ביטולה של של תערוכת הסלולר העולמית (MWC) המתקיימת מדי חודש פברואר בברצלונה, ומושכת אליה חברות רבות מרחבי העולם. התערוכה הזו התקיימה בסופו של דבר במתכונת וירטואלית, כאשר המגמה צפויה להימשך גם במהלך 2021. מצד אחד, יש שיטענו כי המעבר למתכונת הווירטואלית, פתח את האירועים הללו לקהל רחב יותר, ואפשר לחובבי טכנולוגיה מרחבי העולם (שעד כה לא יכלו להגיע לאירועים) לחוות את האירוע. עם זאת, לעיתים מדובר בחידושים ופיתוחים מהסוג שכדאי לראות ולהרגיש "על אמת".
כמו כן, הסגרים שהתקיימו (ועדיין מתקיימים) ברחבי העולם, לצד ההגבלות השונות על ההתקהלות, השפיעו לא רק על הכנסים - אלא גם על הפיתוחים של מוצרים חדשים, וגרמו לחברות לשנות (בעל כורחן) את תאריכי ההכרזה, או במקרים אחרים – להכריז על המכשיר, ולדחות באופן משמעותי את תחילת המכירה שלו. במקרים מסוימים – הקורונה הובילה לשיבושים בתהליכי התכנון של המוצרים, זאת בעקבות המעבר לעבודה מהבית, וההגבלות השונות שהוטלו - שכן כל מדינה הטילה הגבלות שונות במועדים שונים. במקרים אחרים, פסי הייצור במזרח פעלו במתכונת מצומצמת, ואף הושבתו לפרקי זמן מסוימים, בשל ההנחיות השונות או בשל התפרצויות נקודתיות של הנגיף.
אחד ה"קורבנות" המוכרים ביותר מהתחום, הוא סדרת מכשירי האייפון 12, שעפ"י מיטב המסורת של אפל היו אמורים להיות מוצגים כבר בשבוע השני של חודש ספטמבר, אך האילוצים השונים, לצד עיכובים שהתרחשו ככל הנראה בפסי הייצור, גרמו לכך שהחברה נאלצה לדחות בחודש את הצגתם לאוויר העולם, וכך גם את מועד הגעתם לשווקים השונים.
נקודה נוספת הקשורה לקורונה ולאפל - היא השינוי שחל באירועים של החברה. כאמור, אפל ידועה בכך שהיא מקיימת אירועי הכרזה גדולים מאוד, הכוללים ליינאפים מרשימים, קהל רב ודוברים רבים. למעשה, חלק מאירועי ההשקה של החברה נמשכו עד כשלוש שעות. הנגיף והאילוצים שגרם, הובילו לכך שכלל האירועים התקיימו השנה במתוכנת מצומצמת מאוד, וללא השואו הרב המאפיין את האירועים של החברה.
כחלק מהאילוצים, הדוברים הוקלטו מראש, כאשר הם לא נמצאים בהכרח באותו המקום. אפל אינה היחידה, שכן כל חברות הסלולר נאלצו לשנות את האופן בו הוצגו המכשירים בשנה החולפת, וייתכן שייקח עוד זמן רב עד שאירוע מהסוג הזה יתקיים בנוכחות קהל רב, מרחבי העולם, כמיטב המסורת (עד שנת 2020).
בצל הנגיף, הפיתוחים הרבים בתחום הסלולר נמשכים, כאשר מסתמן שהמגמה של הגדלת מסכי המכשירים, שהיתה נפוצה עד כה בעיקר אצל היצרניות הסיניות, צפויה להתחזק. כעת, המכשיר בעל המסך הגדול ביותר עומד על קרוב ל-6.8 אינץ', גודל שבעבר היה שמור לטאבלטים קטנים ולמחשבי כף יד.
מגמה נוספת שבוודאי תהפוך נפוצה יותר היא הפרידה מחור האוזנייה - כאשר יותר ויותר חברות יבחרו לוותר עליו, ובהמשך אולי גם על חור טעינה של המכשיר. נושא נוסף, שצפוי להתחזק אך ייקח זמן עד שיהפוך נפוץ מאוד בעולם, הוא סוגיית המכשירים המתקפלים. כאמור, כעת ניתן לרכוש מכשירים מתקפלים של סמסונג (שלושה דגמים נכון לרגע כתיבת שורות אלה) ודגם נוסף של וואווי (שזמין במספר מצומצם של מדינות). אליהם ניתן להוסיף את ה-lg wing, בעל המסך המסתובב.
ברוב המקרים, המכשירים הללו יקרים מאוד, ומחירם יכול להגיע לפי 2 ויותר מהמחיר של מכשירי הדגל של החברה. מסיבה זו, וגם העובדה כי חלק משמעותי מהאפליקציות כיום, אינן תומכות בכלל הפיצ'רים של מסך מתפקל - ייתכן כי ייקח זמן רב עד שהמסכים המתקפלים יחליפו את המכשירים הרגילים.
בשורות חיובית
עם זאת, ישנו תחום אחר, בו חלה התקדמות משמעותית למרות הקורונה, והוא תחום החלל המסחרי. ניתן להגדיר את 2020 כתקופה מוצלחת למדי עבור המיליארדר אילון מאסק והחברה ספייס איקס הנמצאת בבעלותו, שכן היא הוציאה לפועל שני שיגורים מאוישים מוצלחים, והביאה אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית.
שתי המשימות הללו, לצד נוספות מבית סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) דרשו הכנות שונות מהרגיל - שכן לא רק האסטרונאוטים, אלא כלל אנשי הצוות המלווים את השיגור (ומאוחר יותר את הנחיתה) נאלצו להיכנס לבידוד קפדני במשך שבועיים, כדי לוודא שאינם חולים בקורונה, או במחלה כלשהי שעלולה להגיע לתחנת החלל הבינלאומית.
למעשה, נכון לרגע כתיבת שורות אלה, תחנת החלל הבינלאומית היא ככל הנראה המקום היחיד בו ישנם בני אדם, שאינם מחויבים בעטיית מסכה ובשמירה על ריחוק חברתי. הנגיף שינה גם את אופן ההתמודדות עם הנחיתות של האסטרונאוטים, שכן עם הגעתם לקרקע הם אינם מסוגלים לעמוד בכוחות עצמם, ונזקקים לסיוע צמוד – דבר שכעת נראה לנו די מוזר בימי הקורונה.
כמו כן, התפתחות נוספת שנרשמה בתחום היא התקדמות בפרויקט ארטמיס, הלוא הוא החזרה של ארצות הברית לירח. נאס"א הציגה את 18 האסטרונאוטים, תשע נשים ותשעה גברים, אשר שניים מהם יזכו להצטרף, בעוד כארבע שנים, לרשימה המצומצמת של אנשים שזכו לדרוך על הירח. כאמור, האישה שתיבחר תעשה היסטוריה בתחום נוסף, שכן היא תזכה להיות האישה הראשונה שדורכת על הירח.
האם האיראנים ביצעו תקיפות סייבר בישראל?
נושא נוסף שכיכב השנה ברחבי העולם, ובא לידי ביטוי בצורה דומיננטית למדי במהלך החודש האחרון בישראל – הוא תחום הסייבר. בתחילת דצמבר, התבצעה מתקפת סייבר שפגעה בחברת הביטוח שירביט, במסגרתה ההאקרים שמו את ידם על מסמכים אישיים ורגישים של לקוחות החברה. החברה סירבה לשלם את דמי הכופר ועל פי הידוע כעת, הם הספיקו למכור לפחות חבילה אחת של מידע אודות הלקוחות, והדליפו פרטים שונים, בהם הדרכון הישן של המנכ"ל.
כמו כן, קבוצת האקרים איראנית בשם Pay2Key, שהופיעה בדוחות של חברת צ'קפוינט, טענה כי פרצה למספר חברות, בהן חברות המתעסקים בשילוח וייבוא של חיסוני הקורונה לישראל, וכן נטען כי פרצו לחברת הבאנה לאבס, שנרכשה ע"י אינטל, ולתעשייה האווירית. עדיין לא ידוע מה קרה באירועים המדוברים, האם נלקח מידע ואם כן - אז איזה מידע.