אוניברסיטת תל אביב שיגרה במוצאי שבת את TAU-SAT1, הננו-לוויין המדעי הראשון שלה. השיגור התבצע מווירג'יניה, ארצות הברית, על גבי רכב חלל מסוג ANTARES של נאס"א. במהלך שהותו בחלל הוא יערוך מספר ניסויים, בהם מדידת הקרינה הקוסמית סביב כדור הארץ.
באוניברסיטת תל אביב ציינו כי "מדובר בהישג מדעי וטכנולוגי מרשים ביותר שכן, הננו לוויין אופיין, פותח, הורכב ונבדק במסגרת המרכז לננו-לוויינים בקמפוס, שיתוף פעולה ייחודי בין הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן ובית הספר פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ, בפקולטה למדעים מדויקים לבין המרכז למחקר גרעיני - שורק".
בניית הלווין הושלמה לפני כארבעה חודשים, אז הועבר ליפן לבדיקות טרום טיסה בסוכנות החלל היפנית JAXA. לפני כשבועיים הוא עבר לתחנה האחרונה - האי וואלפוס, בוירג'יניה שבארה"ב, שם "תפס טרמפ" על חללית אספקה של נאס"א שמטרתה לספק אוכל וציוד לתחנת החלל הבינלאומית (ISS).
"זהו יום חג לאוניברסיטה", סיפר פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה ע"ש פורטר. "אנחנו חלק ממהפכת 'החלל האזרחי החדש' לעומת החלל הישן שבו רק חברות גדולות עם תקציבי ענק וצוותים גדולים של מהנדסים יכלו לבנות לוויינים", סיפר, "לפני מספר שנים הקמנו באוניברסיטה את המרכז לבניית לוויינים קטנים בגודל "קופסת נעליים", ולשמחתי הצלחנו להוכיח שבעזרת תכנון נכון, מזעור ואפיון של טכנולוגיות רבות, ניתן לבנות לוויינים קטנים ותוך שנתיים לשגר אותם לחלל בתקציבים נמוכים משמעותית ממה שהיה מקובל בחלל הישן".
ד"ר עופר עמרני, ראש המעבדה ללוויינות זעירה באוניברסיטת תל אביב הוסיף: "מדובר בננו-לוויין, או לוויין זעיר, מסוג 'לוויין קובייה'", מוסיף. "מידותיו של הלוויין הן 10 על 10 על 30 ס"מ, כמידותיה של קופסת נעליים, והוא שוקל פחות מ-2.5 ק"ג. TAU-SAT1 הוא הננו-לוויין הראשון שתוכנן, נבנה ונבדק באופן עצמאי באקדמיה".
ד"ר מאיר אריאל מנהל המרכז לננו לוויינים באוניברסיטה הסביר כי "ידוע שקיימת בחלל תנועת חלקיקים אנרגטיים שמקורם בקרינה קוסמית. משימתנו המדעית הינה לנטר את הקרינה הזו, ולמדוד את שטף החלקיקים ותוצריהם. יש להבין שסביבת החלל היא סביבה עוינת לבני אדם אך גם למערכות אלקטרוניות".
"כשחלקיקים אלה פוגעים באסטרונאוטים או בציוד אלקטרוני בחלל, הם עלולים לגרום לנזקים משמעותיים. המידע המדעי שייאסף על ידי הלוויין שלנו יאפשר לתכנן אמצעי הגנה על אסטרונאוטים ועל מערכות חלל. לצורך כך שילבנו בלוויין מספר ניסויים, שפותחו על-ידי שותפנו לפרויקט ממחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני שורק שתבצע גם את המחקר המדעי הנילווה", סיכם.
בעיה אחרת נוגעת לחילוץ הנתונים שיאסוף הלוויין TAU-SAT1. בגובה של 400 ק"מ מעל פני הים, הננו-לוויין יקיף את הארץ במהירות מסחררת של 27,600 קמ"ש, או 7.6 ק"מ בשנייה. במהירות כזו, הלוויין ישלים הקפה סביב כדור הארץ מדי 90 דקות. "לשם כך בנינו תחנת לוויינים ייעודית על הגג של בניין הנדסה", מדגיש ד"ר עמרני.
הוא הוסיף כי "התחנה שלנו, המשמשת גם כתחנת חובבי רדיו, כוללת מספר אנטנות, ומערכת בקרה ממוכנת אוטומטית. כאשר ה-TAU-SAT1 יחלוף 'מעל' מדינת ישראל, כלומר ברדיוס של כמה אלפי ק"מ מטווח הקליטה של התחנה הקרקעית, האנטנות יעקבו אחר מסלול הלוויין ויתבצע תהליך של תמסורת נתונים בין הלוויין לתחנה. חליפות כאלה מתרחשות כארבע פעמים ביממה, וכל אחת מהן נמשכת פחות מ-10 דקות. בנוסף למשימתו המדעית, עתיד הלוויין לשמש גם כממסר חללי בעבור קהיליות חובבי הרדיו ברחבי העולם. בסך הכול, צפוי הלוויין להיות פעיל במשך מספר חודשים. מאחר שאין לו מנוע, מסלולו ידעך עם הזמן כתוצאה מגרר אטמוספרי – וסופו שיישרף באטמוספרה ויחזור אלינו כאבק כוכבים".
היעד הבא של החוקרים הוא הלוויין TAU-SAT2. "את התשתיות לפיתוח הלוויין TAU-SAT1 הקמנו בכוחות עצמנו – מהחדרים הנקיים, דרך מתקני הבדיקה השונים, כמו תא הואקום התרמי, וכלה בתחנת הקליטה והשידור שהצבנו על הגג. כעת, משהתשתית מוכנה, אנו ניגשים לפיתוח TAU-SAT2. הרעיון הוא שכל חוקר וכל סטודנט מכל פקולטה באוניברסיטת תל אביב, או מחוצה לה, יוכל בעתיד לתכנן ולשגר ניסויים לחלל– גם מבלי להיות מומחה לתחום החלל", סיכמו.