עוד לפני שפרצה מגיפת הקורונה החל בעולם תהליך אוטומציה ושימוש בכלים רובוטיים חכמים במפעלים ובקרב נותני שירותים (כמו רפואה וסיעוד), במסגרת המהפכה שזכתה לשם תעשייה 4.0. מגמה זו הואצה בשנה האחרונה על רקע הצורך בהתייעלות ובשמירה על בריאות הציבור והעובדים.
חשוב להדגיש: רובוטים נמצאים זה עשרות שנים בשימושים שונים בחיינו - כזרועות מכניות על פסי הייצור, כרובוטים לסילוק פצצות במשטרה, כמל"טים צבאיים, וכמובן - כצעצועים לילדים. אבל בשנים האחרונות, על רקע ההתקדמות הניכרת שנעשתה בתכנות בינה מלאכותית ולמידת מכונה, לצד בניית תשתיות תקשורת מתקדמות ויכולת לנתח את הסביבה, נכנסו לשוק כלים רובוטיים שיכולים לפעול בצורה אוטונומית בבית ובמפעל ואפילו לשרת לקוחות בשוק הקמעונאות.
השוק היצרני
בשנתיים האחרונות המגמה בלטה במיוחד בשוק היצרני, שכולל ענפים שונים ממפעלי ייצור של רכבים, שבבים, מחסנים לוגיסטיים ותעשיות העוסקות בייצור המוני. לפי נתוני הפדרציה הבינלאומית לרובוטיקה (IFR), בשנת 2020 עמד השימוש הממוצע בתעשייה היצרנית ברובוטיקה על 113 יחידות רובוטיות על כל 10,000 עובדים.
מהדוח שפרסם הארגון עולה כי עשר המדינות המובילות בעולם בשימוש באוטומציה הן סינגפור, קוריאה הדרומית, יפן, גרמניה, שבדיה, דנמרק, הונג קונג, טאיוואן וארה"ב. בלגיה ולוקסמבורג חולקות את המקום העשירי.
ישראל לא נמצאת ברשימות המובילות בהטמעת האוטומציה בשוק, אך היא כן נחשבת לאחת המתקדמות באימוץ ובפיתוח טכנולוגיות חדשות ומתחילה לצמצם פערים. זיו שדה, סמנכ״ל המכירות והשיווק של חברת סו־פאד, נציגת Universal Robots ו־MiR בישראל, מאשר את המגמה.
"אנחנו מתקדמים מאוד בקצב אימוץ הקובוטים (רובוטים שיתופיים) בהשוואה לעולם, ואנחנו מוכרים עשרות בארץ בשנה. ההשקעה הזו בישראל היא קריטית. אתה מפחית בחצי את זמן העבודה, וזה מאפשר לך ייצור מקומי ושליחת מוצרים למזרח. העובדים לא הולכים הביתה, הם מנהלים את הרובוטים", אומר שדה.
"אנחנו עובדים מול התעשייה שמייצרת מוצרים ונותנים מענה לבעיות הקיימות בתהליך האוטומציה, שלרוב דורש ממך להתחייב לקונספט אחד, עם כמות יישומים קטנה והשקעה כספית גדולה", מוסיף שדה, "הדבר הזה היה חסם התפתחותי לתעשייה, כי היה, ועודנו, מחסור בעובדים ורוצים להוזיל עלויות יצוא. הקובוטים הביאו פריצת דרך בגלל שלושה דברים עיקריים: יכולת הקמה מהירה והכשרה מהירה לפעולה מצד העובדים, היכולת להחליף אביזרי קצה על הקובוט למגוון רחב של פעולות וניידות. בניגוד לרובוטים קונבנציונליים, המוגנים במעטפת בטיחות, רובוט שיתופי עובד בסביבה פתוחה, וזה נותן גמישות בהתאמה לצרכים שונים במפעל".
רונן אהרון, מנכ"ל ABB ישראל, שמשיקה בימים אלה שני דגמים חדשים של קובוטים, אומר כי בחברה צופים שעד שנת 2028 כ־30% מהרובוטים בתעשייה יהיו קובוטים. לשאלה אם שילוב של רובוטים שיתופיים מאיים על העובדים, עונה אהרון: "הניסיון מלמד כי שילוב רובוטים ואוטומציה במפעלים מעלה את היעילות, הפריון והרווחיות של המפעלים. הרחבת המפעלים מאפשרת את הרחבת פעילותם, ועל כן נפתחות משרות חדשות שמתאימות לבני אנוש ולא ניתנות ליישום בידי רובוטים.
"בישראל נושא זה הוא חשוב עוד יותר, לנוכח המחסור בידיים עובדות ועלות התשומות אל מול המפעלים במזרח. אגב, גם במזרח הבינו שהאנושות צועדת בצעדי ענק לכיוון המיכון והאוטומציה, ולכן כל רובוט רביעי נמכר בסין. יש גם לזכור שהרובוטים מונעים את הצורך 'לבזבז' את המשאב אנושי על פעולות שהן משעממות, מסוכנות או פשוטות, ובכך מפנים את העובדים למשימות החשובות יותר. מפעל ישראלי שלא יתייעל ולא ישלב אוטומציה ורובוטיקה יתקשה לפעול ביעילות, וכתוצאה מכך ייסגר או יעביר את פעילותו למדינות שבהן הוטמעה טכנולוגיה או שעלות תשומות כוח האדם שם זולות כמו טורקיה או המזרח הרחוק".
נתונים שהציגה החברה, מסקר שנערך בקרב 1,650 עסקים גדולים באירופה, בארה"ב ובסין, עולה כי 84% מהנשאלים אמרו כי יגדילו את השימוש באוטומציה וברובוטיקה בעשור הקרוב וכי 43% מהעסקים ציינו שהם מתעניינים ברובוטי כדי לשפר את הבריאות והבטיחות במקום העבודה. מבחינה כספית צופים כי ערך הקובוטים שיימכרו בעולם יוכפל מ־0.7 מיליארד דולר ב־2019 ל־1.4 מיליארד דולר ב־2025.
לוגיסטיקה ומשלוחים
ענף נוסף שקשור לתחום הייצור והיצוא, ועושה שימוש הולך וגובר ברובוטיקה, הוא הלוגיסטיקה והמשלוחים. בשנים האחרונות התחלנו לראות רחפנים אוטונומיים בשימוש לעשיית משלוחים, וכעת גם ניהול המחסנים וארגון הסחורה עובר לידיים רובוטיות – כתחליף לבניית תשתיות יקרות.
"כדי לעשות אוטומציה לוגיסטית צריך להחליף את התשתית במחסן ולעבוד בצורה מוגבלת, והשינויים האלה יקרים מאוד ובהרבה מקרים מצריכים בניית מחסן חדש", מסביר אילן ריינגולד, מנכ"ל ביוניק הייב. "הגישה שלנו הייתה לא לשנות דבר ולפתח עבורך פתרון אוטומציה המבוסס על רובוטים שיודעים להתנהל עם זה. מדובר בצי של רובוטים שיודעים לנוע ולטפס בתוך המחסן.
"המערכת מתממשקת למערכת של המחסן, ומקבלת ממנו פקודות כמו איזו קופסה להביא, אבל היא עושה את זה באופן יעיל יותר ממערכות אחרות. אוטומציה מורידה את הטעויות לאפס, לדוגמה בנושא ספירת המלאי. מאחר שהפתרון שלנו מבוסס מצלמות, בכל פעם שאנו נוסעים להביא קופסה, הרובוט מזהה בדרך אם יש מחסור או קופסה שלא במקום. זה מפחית שגיאות ומאפשר ניהול מחסן מדויק ויעיל יותר ומפחית פציעות בסביבת העבודה".
ריינגולד מסביר כי הם זיהו מגמה של בנייה לגובה במחסנים, בשל המחסור בנדל"ן והגידול בביקוש לסחורה, מה שדורש פתרון אוטונומי שיודע להתאים את עצמו לשינויים בתוך המבנה. הוא גם מציין כי בתחום האי־קומרס קיים מחסור גדול בעובדים.
"החוסר עד 2025 יעמוד על כ־4 מיליון עובדים בענף", הוא מדגיש, "לוגיסטיקה שיודעת לתת אספקה מהירה יותר לא תוכל לקרות ללא אוטומציה. כמות העובדים שזה ייצר תהיה גדולה יותר מהכמות של אלו שיוחלפו בידי רובוטים. ההתפתחויות של הענף בעתיד הן אינסופיות, להביא את הזרוע הרובוטית ללקט פריטים מהקופסה, לטפל באוטומציה של שרשרת האספקה או אפליקציות שמנהלות שטחי אחסון".
מוכרים ועוזרים אישיים
הרובוטים החדשים לא רק נמצאים מאחורי הקלעים, חבויים במפעלים או בפסי הייצור, אתם הולכים לפגוש אותם הרבה יותר, בין אם הם ינקו לכם את הבית או יטפלו בכם בבתי החולים ובין אם ימכרו לכם מוצרים בשוק הקמעונאות. שוק הרובוטים הפועלים כסייענים אישיים תפס תאוצה בימי הקורונה, בייחוד בטיפול באוכלוסייה הקשישה או במבודדים בבתי החולים
ירון יואלס, סמנכ"ל השיווק של חברת הרובוטים הישראלית Temi, המספקת רובוטים אישיים למגוון שירותים כמו עבודות משרדיות, מכירות בחנות וטיפול בבתי חולים ובתי אבות, מספר כי לפני הקורונה אנשים חששו יותר מרובוטים. "היה סוג של חסם", לדבריו, "אבל כשהתחילה הקורונה אנשים הבינו שזה חייב להיות בכל מקום. כנראה המחסום הפסיכולוגי נשבר בגלל הצורך בשמירת מרחק בין אנשים ובסיוע של מכונות בטיפול בחולים כמו מדידת חום או תקשורת מרחוק".
יואלס אומר כי השוק של הסייענים הרובוטיים נמצא בתחילת דרכו, אך בשנים הקרובות יהיה רובוט בכל מקום. "הם יהיו בקניונים, בבתי חולים, בחנויות, במשרדים ובבתי אבות. רובוט שיוביל אותך, יקשר אותך למי שצריך בשיחת וידיאו או יציג לך מוצר", הוא אומר, "אנחנו התחלנו את דרכנו בשיווק לבתים ובסיוע למבוגרים, אבל הבנו שצריך להתמקד קודם בעסקים, שם קל יותר להראות ערך ולהטמיע.
זה משהו שמלהיב מאוד את הלקוח ואת בעל העסק כמו חנות שבה הרובוט מקבל את הלקוח. אפשר גם לשמור לקוחות VIP באמצעות זיהוי פנים, והרובוט שואל אותו איזה מוצר הוא רוצה ומוביל אותו או מחפש עבורו את המידה המתאימה.
"לרובוט יש פונקציות שונות, החל בשליטה מרחוק מכל מקום בעולם באמצעות אפליקציה או מחשב", הוא מוסיף, "יש לו מערכת ניווט אוטומטית שיודעת למפות את החלל ולזהות מכשולים. הוא מצויד במערכת סאונד משוכללת המשמשת להשמעת ולהצגת מדיה וכמובן לתקשורת. נוסף לעוזר הקולי שלנו, שמובנה בתוכו, הוא גם משתמש באלקסה.
"הוא גם פרקטי מאוד", מוסיף יואלס, "יש לו מגש להטענת טלפונים, יציאת USB וחנות אפליקציות שבה אתה יכול להוריד תוכנות שאנשים הכינו כמו מערכת משלוחים משרדית. הרובוט הוא פלטפורמה, יש לנו מערכת שבה אתה יכול לבנות אוטומציה או אפליקציה בלי לדעת לתכנת".
יואלס אומר כי אחת הבעיות שהיו בהטמעת הרובוטים הייתה הפער הטכנולוגי בין הדמיון של האנשים לרובוט דמוי אנושי שמנסה לחקות בן אדם. "ייקח זמן להגיע לזה, הכיוון כרגע זה לתת לו ערך, מכונה שתעשה פעולות אוטונומיות שתייעל לצרכן או למעביד את החיים".