סטרטאפ ישראלי בשם rise-up נוגע בנושא שנחשב לרגיש אצל ישראלים רבים – המצב בעובר ושב בחשבון הבנק שלהם. "ניסינו להבין למה הישראלים לא מצליחים להגיע למצב שהם 'על זה' מבחינה כלכלית, ומצליחים לסגור את החודש לא במינוס", סיפר יובל סמט, מייסד ומנכ"ל החברה, "הבנו שיש פה משימה ענקית, כי מישהו צריך בעצם לעזור לאנשים האלה להבין שלצאת מהמינוס ולצמוח כלכלית זה אפשרי".
"הישראלים לא באמת חושבים על המינוס כנקודת האפס האמיתית – כי בעצם אפשר להוציא יותר כסף ממה שיש לנו בחשבון הבנק, כשאתה שואל מישהו כמה כסף יש לך הוא כולל את המינוס בסכום שהוא נוקב, וזה מעניין", הוסיף, "הברירת מחדל היום היא בעצם להשתמש במינוס, אבל זה גורר למטה, מכרסם במוח ומייצר רק לחץ וחרדה. המינוס מגביל אותך בחיים והסטרטאפ שלנו עוזר לישראלים להתמודד עם המצב הזה".
איך אתם עושים את זה?
"המשתמשים מתחברים לאתר שלנו ומזינים את הנייד שלהם. בהמשך אנחנו עוזרים ללקוחות לחבר אלינו את חשבונות הבנק וכרטיסי האשראי השונים שלהם. ברגע שאנחנו מתחברים אליהם, בצורה מאובטחת כמובן, אנחנו קוראים את המידע ומסדרים אותו בצורה פשוטה ונגישה – כך שאפשר באמת לדעת כמה כסף נשאר בפועל להוצאות השוטפות. זה בעצם כמו שמסתכלים על השעון ויודעים מה השעה".
"אנחנו רוצים להפוך את קבלת ההחלטות הכלכליות לדבר יותר קל ופשוט", שיתף, "היבט נוסף בפיתוח שלנו הוא פנייה בצ'אט למומחים כאשר נתקלים בשאלות גדולות כמו גובה החזר חודשי במשכנתא או הלוואה, ושאלה האם נוכל לעמוד כלכלית במנוי מסוים". הוא הסביר: "המומחים בודקים את הנושא ומציעים גם אלטרנטיבות שונות. בנוס, הם עוזרים למשתמשים ע"י תזכורות שוטפות של סכום הכסף הזמין באמת".
סמט סיפר כי בשלוש השנים בהן הסטרטאפ קיים הם צפו רבים מצליחים לצמוח כלכלית ולסיים את החודש בפלוס ממשי בחשבון הבנק: "זה מאוד מרגש ומדהים לראות את זה עובד בקנה מידה גדול".
איך הקורונה השפיעה על המשתמשים שלכם?
"הקורונה נתנה סטירה כלכלית להרבה אנשים, כי גם כאלה שלא איבדו את מקום עבודתם הבינו פתאום שהכל יותר שברירי ממה שאי פעם דמיינו. אנשים ירדו מהכנסות גדולות למצב שהם נאלצים לשבור חסכונות כי אין להם ממה לחיות. אנשים נפגעו בצורה משמעותית ואנחנו מנסים לעזור להם להבין כמה כסף הם צריכים להכניס כדי להגיע למצב חיובי. הקורונה העצימה את החרדה הכלכלית, שלא מספיק להיות כאן ועכשיו – אלא צריך לחסוך גם כסף לעתיד".
לדבריו, הקורונה הגבירה את המודעות לנושא הכלכלי בקרב הישראלים, לצד התיעדוף במה להתמקד. "ההרגלים הצרכניים של אנשים השתנו – במקום לצאת למסעדות קנו יותר בסופר ובישלו בבית, וצמצמו את הבילויים בחוץ", סיפר, "מעניין לראות האם המצב ישתנה עכשיו וההרגלים שאנשים אימצו בתקופת הקורונה לא ישתנו שוב".