"פיתחנו בינה מלאכותית למיפוי ופענוח מערכת החיסון", מסביר ד"ר נועם סולומון, מנכ"ל חברת הביולוגיה החישובית Immunai (אימיונאיי), שפיתחה פלטפורמה הממפה את מערכת החיסון לטובת טיפול מותאם אישית והאצת פיתוח תרופות, "מתוך הנתונים עולות תובנות, שדרכן אנו מצליחים לזהות מטרות לפיתוח תרופות חדשות והתאמת תרופות קיימות למטופלים".
החברה נוסדה על ידי ד"ר סולומון וסמנכ"ל הטכנולוגיות לואיס וולוך עם מדענים מובילים, בהם הביולוג החישובי הבכיר ממכון פארקר לחקר הסרטן ד״ר דניאל וולס, שגם הצטרף לאחרונה כסמנכ"ל בכיר למחקר אסטרטגי, פרופ' אנסומן סטפט'י, מומחה לאימונולוגיה וגנטיקה מאוניברסיטת סטנפורד, ופרופ' דן ליטמן, מהאימונולוגים החשובים בעולם. "כבר מעל עשור שהעולם עובר מהפכה. נכנסנו לעידן חדש בתחום של רשתות נוירונים וביג דאטה. חשבנו איך לקחת את הרקע שלנו בבינה מלאכותית, למידה חישובית ומתמטיקה, להפעיל כלים בסטטיסטיקה חישובית והוצאת תובנות מביג דאטה של מאגר המידע האימונולוגי הגדול בעולם שבבעלותנו ולהשתמש בתובנות אלו לפיתוח ולהתאמת תרופות למחלות שונות, ובמיוחד סרטן ומחלות אוטואימוניות", מסביר ד"ר סולומון.
"חברנו לרופאים, ביולוגים, אימונולוגים ופרופסורים מכובדים שהשלימו את היכולות והידע שלנו, בידע ביולוגי, רפואי ואימונולוגי מתקדם, ויחד החלטנו לרצף ולמפות את מערכת החיסון ברזולוציה חד־תאית - Single Cell RNA Sequencing, שמאפשר לקחת רקמה, להביט בה ברמת התא הבודד ולהבין שינויים קטנים ביותר ברמות הביטוי הגנטי והחלבוני בתאים אלו, את התובנות הביולוגיות המשמעותיות ביותר".
"מערכת החיסון בנויה מטריליונים של תאים מסוגים שונים, והשאלה היא מה גורם למה", הוא מדגיש, "המערכת למדה אלפי פציינטים במצבי בריאות וחולי. בצד המתמטי זה נקרא פירוק מטריציוני של הבעיה - מטריצה שבצד אחד המטופלים השונים ובצד שני התרופות האפשריות. לקחנו דגימות ביולוגיות לפני ואחרי הטיפולים, והמערכת שלנו למדה מהן הסיבות שבגללן אחד הגיב טוב ואחר פחות, ומצאנו מטרות חדשות לתרופות הבאות והבנה טובה יותר כיצד להתאים את הטיפולים הרפואיים הקיימים.
"אנחנו מתכנתים מחדש את צבא מערכת החיסון", מוסיף ד"ר סולומון, "ממקדים אותה כך שתצליח לזהות את התוקף או את האזור הנגוע. בודקים כיצד ניתן לעשות סידור מחדש, כך שמערכת החיסון תוכל למצוא את 'הרקולס' - החייל הנכון ביותר לשלוח לחסל את האויב. כשמערכת החיסון פועלת בצורה אופטימלית, היא משפיעה באופן מיטבי על הפיזיולוגיה שלנו, מהיכולת שלנו להתמודד עם מחלות ויראליות מידבקות כמו הקורונה, חיידקים שונים, ועד היכולת למנוע מחלות, כמו סרטן, מחלות אוטואימוניות ואפילו הזדקנות ומצבים נוספים כמו אלצהיימר ומחלות לב הקשורות קשר הדוק במערכת החיסון".
בתקופה האחרונה הנושא החשוב הזה נגע בד"ר סולומון גם ברמה האישית, כאשר הוא איבד לפני כחצי שנה קרובת משפחה שחלתה במחלת הסרטן. "מאז חשבתי רבות עד כמה כאשר אדם בריא הוא חושב איך להגשים את עצמו, להתקדם, להצליח, אבל כשהוא חולה, הוא רוצה רק דבר אחד, להיות בריא. לא הייתה לי את התובנה הזו בכזאת בהירות כשהקמנו את החברה, והיא מאוד חיזקה את המיקוד שלי ואת תחושת השליחות האישית. יש לנו כאן הזדמנות בלתי רגילה להשתמש בטכנולוגיה הזו לפיתוח תרופות חדשות לסרטן, ומגוון רחב של מחלות אחרות.
"מחלות תוקפות כל אדם בצורה שונה", הוא מדגיש, "לכן הכרחי לחקור אותן בכלים מדויקים מאוד, אשר יובילו להתאמה אישית של הטיפול. ישנן תרופות רבות שאושרו בשנים האחרונות ולא יודעים עדיין כיצד להתאים אותן בצורה מיטבית למטופל, וזה דורש רמת רזולוציה מעמיקה. התרופות המעניינות ביותר לטיפול בסרטן בשנים האחרונות נקראות אימונותרפיות. שכשמן, הן תרופות למערכת החיסון. דוגמה לסוג מסוים של תרופות אימונותרפיה נקראות checkpoint blockade, שפועלות ממש כמו לשלוח קוד למערכת החיסון שמפעיל פלוגה מסוימת, ושולח את החיילים בפלוגה זו לפעולה – והדבר הכי מדהים הוא שאותה תרופה יכולה להיות רלוונטית לסוגים שונים של סרטן".
"הזדמנות לרפא מחלות"
החברה גייסה עד כה כבר למעלה מ־80 מיליון דולר, ומעבר להסכמים העסקיים עם חברות התרופות המובילות בעולם, ישנם שיתופי פעולה עם בתי החולים איכילוב ושיבא ועם יותר מ־15 בתי חולים גדולים בארה"ב. "אני מדען, ולא עזבתי את עולם המחקר בשביל לגייס כספים", הוא מדגיש, "עזבתי כי האמנתי, ואני מאמין, שיש לנו הזדמנות להשיג התקדמות משמעותית בהתמודדות עם מחלות קשות כמו סרטן, מחלות אוטואימוניות או אלצהיימר. הצלחנו לחתום על חוזים פנטסטיים עם בתי החולים הטובים בעולם, כמו מרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג או בית החולים הר סיני בניו יורק, ויש מעל 20 שותפים, הכוללים את האוניברסיטאות ובתי החולים המובילים בעולם, וגם חברות תרופות גדולות וחברות ביוטכנולוגיה מהמובילות בתחומן.
"רוב הכסף מגיע מהעבודה עם חברות תרופות וחברות ביוטכנולוגיה בארה"ב, בעוד שעם בתי החולים מדובר בשיתוף פעולה מחקרי ושיתוף מידע", הוא מציין, "אנחנו מסייעים לחברות התרופות להאיץ ניסויים קליניים בתרופה כדי לקבל את אישור ה־FDA ולזהות מועמדים לתרופות הבאות. הטכנולוגיה שפיתחנו מאפשרת להם להסתכל מתחת למכסה המנוע של התרופה ולהבין כיצד התרופה פועלת ועל מי היא צפויה להשפיע בצורה הטובה ביותר. אנו גם מזהים כיצד ניתן לשנות את תאי מערכת החיסון ולשפר את תפקודם".
אף שמדובר בחברה אמריקאית, רב־לאומית עם נציגים ממדינות רבות, חצי מעובדיה יושבים בתל אביב. "יש בארץ את המהנדסים הכי טובים בעולם, רובם קיבלו הכשרה ביחידות הטכנולוגיות בצבא", הוא מסביר, "לישראלים יש חשיבה יזמית. הם יודעים לשאול את השאלות הנכונות, להגדיל ראש ולפתור בעיות בכל שעות היממה.
"נוסף לכך, בארץ יש מערכת בריאות טובה, שכל 10 מיליון אזרחי המדינה נמצאים בארבע קופות חולים, ואם אתה מאמין באימון מודלים על ביג דאטה של נתונים, אין מקום יותר טוב מישראל להגיע בה לתוצאות, כי במדינות אחרות, כמו ארה"ב, זה הרבה יותר מורכב".
אבחון במברשת שיניים
עבור סלומון מדובר בסגירת מעגל, לדבריו ידע שיהיה ד"ר למתמטיקה עוד בילדותו. כשהיה בן 12 אביו הציע לו ללמוד גנטיקה, אך הוא בחר בדרך אחרת. הוא התגייס לצבא ליחידת 8200 כשהוא מחזיק בתואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב ועשה שני דוקטורטים, במתמטיקה בתורת המספרים ובמדעי המחשב.
לפני שייסד את החברה, הספיק לערוך מחקרים באוניברסיטאות יוקרתיות כמו הרווארד ו־MIT ולעבוד בייעוץ, בפיתוח אלגוריתמים ובפיתוח טכנולוגי. "אנחנו בעצם עושים מתמטיקה למערכת החיסון, שזה אומר להפעיל את הכלים שאני מכיר ואוהב אבל בתחום שחיכה לי למעשה מאז שהייתי בן 12", הוא נזכר, "רפואה מותאמת אישית היא מדע מדויק, אני מאמין שהיא תשפר את עולם הרפואה שאנו מכירים, והיא נשענת על ההבנה שהגוף האנושי מורכב מטריליוני תאים ועלינו לפצח את האינטראקציות המורכבות ביניהם. אני מדמיין עולם שבו יהיה אפשר לאסוף מידע רפואי בזמן אמת באמצעות מברשת שיניים או בדגימת עור או שיער, וברגע שמזהים זיוף קטן תוכל לקחת כדור שימנע השתלשלות מכוערת של דברים שעשויים להביא למחלות לאחר מכן. רפואה מניעתית מותאמת אישית, זה העתיד.
"אנחנו מייצרים בנק של נתונים וידע על מערכת החיסון במצבים שונים של בריאות וחולי כדי לזהות אנומליות בכל מיני שלבים, ולא רק במצב של מחלה קשה. חשוב לי שחברות ביו־רפואה יצליחו לקבל את המימון ההכרחי כדי להצליח, זה דבר כל כך חשוב עבור כולנו. ראינו הדגמה חשובה עם הקורונה, ואני חושב שישראל יכולה להיות מהמדינות המובילות בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה. יש לנו כל מה שצריך כדי להצליח".