בשלושת העשורים האחרונים עבר העולם מהפכה טכנולוגית מסיבית - האינטרנט, הטלפונים הניידים והמכשירים החכמים שינו את אורח החיים שלנו מקצה לקצה. המגמה הזו עשתה את דרכה בשנים האחרונות גם אל ציבור שומרי המסורת, שלמד כיצד לחיות עם הטכנולוגיה ולהיעזר בה.
"יש גישות שונות בעולם היהודי", מסביר הרב מנחם פרל, ראש מכון צומת, שפועל בצומתי המפגש שבין דרישות ההלכה וחיי המעשה, כדי ששני עולמות אלה יעלו בקנה אחד. "מצד אחד, יש את אלה בעולם החרדי שישתדלו להתרחק מהטכנולוגיה ויראו בה ניסיון של יצר הרע, ומנגד אנחנו רואים בה מתת אל, המאפשרת לנו לחיות חיים נוחים ונעימים בעולם הזה. הטכנולוגיה יכולה לסייע בכל תפקיד שיש לנו בחיים, כל עוד זה בתוך עולם הערכים שלנו, באופן שלא סותר ערך אחר. במכון אנו עוסקים בבחינה של איך מדינה יהודית וחיים מודרניים יכולים לתפקד בכל ההיבטים, גם הטכנולוגיים, אבל לא רק".
פרל מציין כי "אנחנו משמשים במה מחקרית־הלכתית לחוקרי הלכה ואנשי אקדמיה, ששולחים לנו עשרות פרסומים שבאים ליד ביטוי בכתב העת שלנו 'תחומין'. מצד שני, אנו פועלים מול מוסדות גדולים בתחום הרפואה והביטחון ומחוברים מאוד לצבא, למשטרה ולשב"כ בכל מה שקשור להיבטים של הלכה וטכנולוגיה. כלומר איך אפשר לקיים צבא ומשטרה מודרניים ועדיין לאפשר ליהודי שומר תורה ומצוות לשרת בארגונים הללו".
הרב פרל מדגיש כי כשזה נוגע לליבת הפעילות המבצעית של הצבא אין פתרונות לשבת: "הצבא עובד על פי פקודות קבע ולחייל יש סדר שהוא צריך לבצע - ובשעת אירוע מבצעי אסור לו לחשוב על זה בכלל. לכן אנו לא מייצרים פתרונות לשעת חירום או לפעילות מבצעית, אבל יש פעילויות שקשורות לחמ"ל לדוגמה".
בין הפתרונות שהמכון ייצר עבור הצבא אפשר למצוא מקלדות שמונעות חילול שבת בעת הקלדת נתונים, צמצום חילול שבת ברכבי ביטחון באמצעות מפתח מיוחד שמאחד פעולות חשמליות שונות המתבצעות ברכב, ואף פתרון המחליף לחיצה על דוושת הגז ואפילו פתיחת שערים חשמליים באמצעות טכנולוגיה חדשנית שפותחה במכון בשיטת שינוי זרם. חשוב לציין שהפתרונות הללו לשבת מקבלים אישור רק עבור סוגיות ביטחוניות.
המכון כאמור מוצא פתרונות גם לחיי היום־יום של האוכלוסייה שומרת המצוות במגוון תחומים הנותנים מענה לסוגיות חשובות שאנו לרוב לא חושבים עליהן, כמו שימוש בכיסא חשמלי מתקדם בשבת, או במתן מענה הלכתי־טכנולוגי עבור אוכלוסיות שונות. "אנחנו מייצרים פתרונות טכנולוגיים הלכתיים שמוטמעים במרבית בתי החולים בארץ", מעדכן פרל. "חשוב לזכור שהפתרונות עבור אנשים עם צרכים מיוחדים עברו שינוי גדול בעשורים האחרונים, כמו כיסאות גלגלים או מכשירי שמיעה".
אחד הפתרונות לאנשים עם מוגבלות הוא מנגנון שבת שמותאם לכיסאות גלגלים ספציפיים. המערכת נשלטת על ידי המשתמש באמצעות מוט הכוונה (ג'ויסטיק) המשמש לצורך היגוי ובחירת המהירות הרצויה. בשבת עצמה הפעלת כיסא הגלגלים לשם תחילת הנסיעה נעשית ב"גרמא" (פעולה עקיפה שתוצאתה מלאכה האסורה בשבת) באמצעות לחצן ייעודי, ובתוך שניות ספורות העגלה תתחיל לפעול מאליה.
פיתוח מעניין נוסף הוא מדחום לשבת הנמצא בשימוש בבתי חולים. במדחום מוטמע מנגנון אוטומציה למניעת חילול שבת בהפעלת המכשיר, כשבפועל המדחום פועל באופן מחזורי ובודק עצמאית כל 4 שניות את החום ללא צורך בלחיצה.
"חוסר מודעות"
נדבך חשוב נוסף בפעילות המכון הוא חיי הבית והשגרה של המשתמשים המסורתיים, הבאים כיום במגע עם יותר ויותר מכשירים חכמים.
"יש פתרונות עבור אדם שומר תורה ומצוות כדי לנהל בית יהודי טכנולוגי ובית יהודי חכם בהתאם להלכה", מסביר הרב פרל.
"יש חוסר מודעות אצל הדתיים, בעיקר מפני שאת המסורת לומדים בדרך כלל מההורים, והחוויות שלהם שונות בתכלית ממה שאנו רגילים כיום כשאתה מדבר על דירות חדשות ובניינים מודרניים. כיום יש חיישן בחדר המדרגות שמדליק את האור. איך אדם דתי שחי בבניין מעורב עם חילונים יכול להתמודד עם דבר כזה? לכל הבעיות האלה יש פתרונות".
פרל מציין כי "השנה, כנראה בגלל מגיפת הקורונה שגרמה לאנשים לבלות יותר זמן בבתים, קיבלנו יותר פניות כמו איך לזרוק זבל בשבת כאשר יש לחצן להפעלה, כניסה לחדר המדרגות ואפילו שימוש בקודן בכניסה לבניין. מצאנו פתרונות לכל הדברים האלה ואנחנו אפילו עובדים עם קבלנים, שמנגישים מראש בניינים חדשים, מה שמונע לאחר מכן אי־נעימויות לציבור שומר השבת כשהוא נכנס לגור בבניינים הללו".
במכון משתדלים לחשוב על פתרון לכמעט כל התנגשות הלכתית בחייו של שומר המצוות, כשאפילו נמצא מענה להדלקת נרות שבת בבתי מלון או במרכזים רפואיים. במקומות הללו חל איסור בטיחותי להדליק נרות, ולכן במכון מציעים לעשות שימוש בערכת פמוט חשמלי דקורטיבי. בנוסף, המכון מסייע במציאת ויישום פתרונות עבור שימושים ביתיים שונים כמו מדיחי כלים, מקררים, מכונות גילוח ואפילו מנורות.
בנוגע לשאלה עד כמה הציבור הדתי מבקש לחבק או להתרחק מהקִדמה, פרל אומר כי הרתיעה קיימת יותר בקרב הציבור החרדי, שמנסה לברוח מהמחשבים כפי שהוא בורח מהטלוויזיה.
"לי, כרב קהילה ורב יישוב בעבר, ברור שכבר לא ניתן לברוח מעולם המחשבים והמכשירים החכמים", הוא מסביר. "הטלוויזיה זה אומנם עניין כבד, אבל המחשב הוא חלק מסדר היום של כל אדם עובד, ולכן ההתייחסות אליו לא צריכה להיות כאל אויב אלא כמו לסוס פרא שצריך לביית. אחרי שעשית את זה, לא החלשת את כוחו אלא רתמת אותו לטובתך, לצרכים שלך. יש כיום כלים רבים שמאפשרים להכניס מחשב לבתים דתיים, כמו סינון אתרים ועוד שירותים שונים, שהופכים אותו לכלי טוב ובטוח".