מאז ומעולם בני האדם תמיד הסתכלו על הכוכבים שבשמיים, ותהו מה מסתתר שם, במרחק עצום שאנחנו לא יכולים לראות בלי טלסקופים משוכללים. הנחיתה הראשונה על הירח בקיץ 1969 סימנה שלב משמעותי במחקר, וכעת - לאחר שהאנושות כבר הצליחה להגיע לירח (ומתכננת לחזור אליו שוב בעוד כשלוש שנים, אם הכל יילך כשורה), יש המעזים לחלום על היעד הבא - כוכב מאדים.
אלון טנצר הוא אחד מששת האסטרונאוטים האנלוגיים שלוקחים חלק בתכנית מארס ישראל, AMADEE-20, שיתוף פעולה בין פורום החלל האוסטרי וסוכנות החלל הישראלית שבמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ובשיתוף מצפה רמון ועמותת די-מארס שבנתה את מבנה ההאביטאט הייחודי.
"חבר טוב סיפר לי שקרא על קול קורא שפורסם, ומזמין אנשים להצביע את מועמדותם לתוכנית המיוחדת, שהיתה אמורה להתרחש כבר בשנה שעבר ונדחתה בשל הקורונה", סיפר בראיון מיוחד ממצפה רמון, ימים ספורים לפני תחילת המשימה, "הוא אמר שנראה לו שזה יעניין אותי מאוד - והוא אכן צדק. נרשמתי והתחלתי את כל המיונים הרלוונטיים".
טנצר ציין כי בסוף המיונים בישראל, נותרו ארבעה ישראלים בלבד, והם יצאו למעיין מסע גיבוש יחד עם נציגים מפורום החלל האוסטרי. "היינו בערך 20 אנשים, ובימי הגיבוש האלה עברנו מבחנים טכנולוגיים, פיזית ומנטליים שונים, לצד שאלונים ובדיקות רפואיות, כדי לוודא שאנחנו אכן המתאימים ביותר למשימה", הסביר.
האסטרונאוט האנלוגי הישראלי מגיע לתוכנית עם ידע רב בתחום, שכן לאחר שירותו הצבאי בחיל האוויר למד תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, עם חטיבה במדעי התעופה. בהמשך השלים תואר שני במדעי המוח במכון ויצמן, ועבד בתחום התוכנה. "אני עדיין מתעסק בתחום המדע ונהנה מזה מאוד", הוסיף, "אני עובד עכשיו על מאמר מהמחקר שעבדתי עליו".
הדרך לכוכב האדום
"זו הדמייה של משימה כל כוכב לכת אחר - במקרה הזה על מאדים. אנחנו מאמינים שיום יבוא ותנחת עליו חללית מאוישת, ורוצים להיות כמה שיותר מוכנים לרגע הזה", הסביר טנצר, "אנחנו רוצים לדעת איך ניתן לעשות זאת בצורה הבטוחה ביותר, גם מבחינת נהלים ושיטות עבודה, מה אפשר ואי אפשר לעשות בחלל ובאילו טכנולוגיות נשתמש שם. לשם כך, בחרו משתתפים אנלוגיים - אנשים מוכשרים שיכולים לבצע את העבודה המדעית, וגם יכולים לשאת הן בעומס הפיזי של חליפת חלל והן בעומס המנטלי של המשימה".
טנצר, וחמשת המשתתפים הנוספים, צפויים להיסגר למשך כשלושה שבועות בתוך תחנת המחקר שנבנתה במכתש רמון. במהלך התקופה, הם יבצעו ניסויים מדעיים שונים, שהגיעו מכל העולם - וחלק נכבד מהם מישראל, במטרה לבדוק טכנולוגיות מסוימות ואספקטים שונים מכל התחומים - גם מהמובן הרפואי, אך גם מהמובן הביולוגי והפסיכולוגי.
"המשימה העיקרית על מאדים היא לבדוק האם היו, או שאולי יש עליו חיים כלשהם", הסביר האסטרונאוט האנלוגי הישראלי, "חלק מהניסויים ובדיקות שנעשה יעסקו תחום הזה. בנוסף, חלק נכבד מהעבודה מתעסקת בתחום הטכנולוגי - למשל לבדוק איך הרוברים מתפקדים בתנאים דומים למאדים - שניתן למצוא במכתש".
אתה מאמין שבשלב מסוים נוכל להתיישב על מאדים?
"אני מאמין שאם הנושא היה בראש סדר העדיפויות של המין האנושי יכולנו להיות כבר יותר קרובים למאדים. אני מאמין שזה אפשרי, אולי לא היום בשנת 2021, אבל בשלב מסוים כן. יש עדיין טכנולוגיות רבות שצריך לפתח, ולמצוא דרכים להתמודדות עם תנאי המחייה הקשים על מאדים. המשימות שפועלות שם כיום עוזרות ויעזרו לגלות עוד מידע על תנאי השטח כדי למצוא אולי את המקום האידיאלי ביותר להתיישבות בו. אם נרצה - נגיע למאדים בשלב מסוים, ומאוד משמח אותי שאנשים עובדים קשה כדי לקרב את היום בו נוכל לעשות את זה".
כיום כולם מכוונים בעיקר לירח.
"התוכניות הנוכחיות מדברים על הגעה לירח ולהמריא ממנו למאדים, כמעיין 'מקפצה'. רוצים לבדוק בשטחו טכנולוגיות שונות ואני מאמין שהחזרה לירח היא חלק מהתוכנית להגיע למאדים בהמשך. אנחנו מתמקדים רק בזה עכשיו, מסתכלים לעתיד ויודעים שצריך להתכונן לשלב הבא, כשאנחנו יכולים לתרום הרבה בדרך".
יש חששות?
"החששות שלי לא גדולים מדי - אני מתרגש מאוד, כי אני מתכונן לזה במשך שנים רבות, ופתאום זה קורם עור וגידים ובאמת עומד לצאת אל הפועל. נכון שאני אהיה רחוק מהמשפחה שלי במשך זמן רב, ואני מניח שזה יהיה קשה. לא יודע איך ארגיש כשאתנתק מהעולם - הרי נהיה שישה אנשים בתוך מתחם קטן וסגור. אז כן, אני חושש, אבל מצפה לאתגרים הרבים שעומדים בפני, כדאי לראות איך אפשר להתגבר עליהם".
היית רוצה לטוס יום אחד לחלל?
"לטוס לחלל, לעסוק במדע ולקדם את האנושות ואת קצה גבול היכולת שלנו זה חלום. הייתי רוצה לגלות דברים חדשים, ואני אשמח לעשות זה. זו הסיבה שאני משתתף בתוכנית הזו, כי אני מרגיש שאני יכול לתרום פה. אבל בפירוש - אם יציעו לי לטוס לחלל אני אלך על זה".