בסיוע של מפעל הפיס, הסטארט־אפ החברתי בישראל מתחיל לצבור תאוצה

כולם מדברים על סטארט־אפ ניישן, אבל לא כולם יודעים שבמדינת ישראל יש תחום שנקרא הייטק חברתי, תחום לא פחות חשוב מסייבר וטכנולוגיות מתקדמות. אם עדיין לא נתקלתם במונח הייטק חברתי, אולי כדאי שתכירו את הילמ"ה - ראשי תיבות של הייטק למען החברה, חברה לתועלת הציבור ללא מטרות רווח, שהוקמה על ידי בכירי הייטק בשותפות בין־מגזרית במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בהייטק חברתי. את הילמ"ה הקים יוסי צוריה, מתמטיקאי ויזם הייטק בכיר, ממייסדי חברת NDS שבה שימש גם כסגן נשיא, שנמכרה בשנת 2012 לסיסקו תמורת 5 מיליארד דולר. אל צוריה חבר ישראל יגל, ששימש כמנכ"ל NDS בשנות ה־90 ויחד הם מנהלים בהתנדבות מלאה את החברה.

אסנת אלרואי ממפעל הפיס מציינת כי ההשקעה בהילמ"ה מסייעת לפיתוחים החשובים שלה להגיע לקהילות נוספות ולרשויות המקומיות. "אנחנו מסייעים לשלטון המקומי והאזורי באמצעות הנגשת הפיתוחים הטכנולוגיים האלה, וכך עוזרים לאוכלוסיות רבות ומגוונות ומשפרים את איכות חיי התושבים. מפעל הפיס ימשיך להשקיע משאבים לטובת תושבי הרשויות המקומיות בדגש על האוכלוסיות שזקוקות לכך ביותר".

הקריירה של צוריה נעה בתחומי עולם הסייבר, שם הבחין כיצד טכנולוגיה משנה חיים. מה שתסכל אותו היה העובדה שישראל אומנם מובילה בתחומי הסייבר, אך לא בתחומי ההייטק החברתי, והחליט לעשות את הדבר שהוא יודע לעשות בצורה הטובה ביותר - להקים ולנהל חברת הייטק, אלא שהפעם היא לא תשרת את בעלי המניות אלא את הציבור כולו ובפרט את האוכלוסיות שלא נהנות מהטכנולוגיה.

"הילמ"ה הוקמה כדי לענות על שני צרכים בסיסיים", אומר יוסי צוריה, מייסד ומנכ"ל, "האחד הוא לגרום לכך שאזרחי מדינת ישראל ייהנו מהפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. הבעיה היא שבעולם הגלובלי, ישראל היא שוק קטן מאוד שלא מעניין חברות גלובליות. אפילו אם סטארט־אפ ישראלי מפתח טכנולוגיה מדהימה לצעירים עם אוטיזם, קרוב לוודאי שתוך שנתיים־שלוש הוא יעבור לארצות הברית, ואזרחי ישראל לא ייהנו מכך. הצורך השני, או יותר נכון ההזדמנות - להפוך את ישראל למרכז עולמי מוביל של פיתוחים אלו. כאשר מדינת ישראל תהיה מדינה מובילה בפיתוח פתרונות חדשניים לקשישים, לצעירים הסובלים מדיכאון, לילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד הרבה מאוד חברות רלוונטיות יצטרפו לגל ויפתחו פה מרכזים משלהן, אזרחי ישראל ייהנו מהפירות".

סיפורה של הילמ"ה מקפל בתוכו סוגיות חשובות בחברה הישראלית הן ברמת המקרו והן ברמת המיקרו. הילמ"ה מבקשת לשנות את המצב הקיים ולהגדיל את מעגל הנהנים כיום מפירותיה של אומת הסטארט־אפ והקידמה הטכנולוגית משנת החיים. בין היתר מקדמת החברה פיתוח וגידול דור חדש של מנהיגות טכנולוגית חברתית, המגיעה מתוך אוכלוסיות שאינן מיוצגות דיין כיום במועדון החברים הנחשק של בוגרי היחידות הטכנולוגיות בצבא, ולאחר מכן בתעשיית ההייטק, כמו כן גידול במעגל הצרכנים מקרב אוכלוסיות שכיום לא נהנות מפירות הטכנולוגיה כגון: קשישים, חולים, תלמידים עם מוגבלות וכיוצא באלה.

לטכנולוגיה יש כוח לשנות חיים ולשפר איכות חיים. למרות זאת, אוכלוסיות מוחלשות ואנשים עם מוגבלות אינם נהנים כיום מחדשנות טכנולוגית שעשויה לסייע להם, ונותני השירותים החברתיים - הן משרדי הממשלה והן ארגוני המגזר השלישי - אינם עושים שימוש מספק בטכנולוגיה כדי לתת מענה מיטבי לאוכלוסיות שהם משרתים בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה.

החסמים העיקריים בשילוב טכנולוגיות במגזר החברתי כוללים: היעדר משאבים של המגזר הציבורי והשלישי לפיתוחים טכנולוגיים שעלות הפיתוח שלהם במגזר הפרטי היא גבוהה; היעדר ידע טכנולוגי אצל נותני השירותים החברתיים, המאפשר להבין כיצד הטכנולוגיה עשויה לסייע בפתרון הבעיה; היעדר תמריץ כלכלי: במקרים רבים לפיתוחים טכנולוגיים חברתיים אין הצדקה כלכלית־עסקית המשתווה לזו שבענפים טכנולוגיים אחרים, ולכן המגזר העסקי אינו "דוחף" את הפיתוח של מוצרים אלו. נוסף על אלו, אוכלוסיות מוחלשות ואנשים עם מוגבלות אינם נמנים עם אוכלוסיית ה־Early adopters, שמאמצת טכנולוגיה באופן מהיר יחסית. עם זאת, על פי הערכות, היקף ההשקעות העולמי בתחום האימפקט - טכנולוגיות שמשפיעות לטובה על החברה והסביבה - יעמוד עד שנת 2030 על 12.3 טריליון דולר, כך שתחום האימפקט מהווה הזדמנות אדירה ליזמים ולטכנולוגים שישתלבו בו גם להרוויח וגם לתרום לשיפור ממשי של הבעיות והאתגרים העולמיים.

המפתח לחדשנות חברתית

"חדשנות טכנולוגית יישומית מודעת לחידושים הנובעים משדות שונים במחקר ופותרת את הבעיה המוצגת לפניה בצורה היעילה ביותר תוך הבאה בחשבון של כל השותפים הישירים או העקיפים במוצר", אומר צוריה. "הגדרת הבעיה הנכונה והבנה מי הם ה'שחקנים' הן הבסיס לחדשנות זו. אחת הדוגמאות שאני אוהב להשתמש בה היא הטרולי שכולנו לוקחים איתנו לנסיעות. הגלגל הומצא לפני יותר מ־4,000 שנה. המזוודות בצורתן המוכרת לנו הומצאו בתחילת המאה ה־19. לכאורה, מה יותר פשוט ומתבקש מלהרכיב גלגלים על מזוודות? ובכל זאת, מזוודות על גלגלים הומצאו רק בשנות ה־80 של המאה ה־20, וזאת כתוצאה מהברקה של אדם שזיהה את הבעיה ומצא מה הפתרון הנכון לכל השחקנים - האנשים, הרכבות והמטוסים, יצרני המזוודות וכיוצא באלה".

ומהי חדשנות טכנולוגית חברתית?
"פתרון בעיות חברתיות שונות, מעזרה לנשים בסיכון ועד מזהמי קרקע, מקשישים עם דמנציה ועד ילדים עם צרכים מיוחדים בעזרת טכנולוגיה מתקדמת".

האם יש כסף בהייטק חברתי?
"יש לא מעט כסף בתחומים כמו זקנה, רווחה דיגיטלית, רפואה מתקדמת, סביבה ועוד. ישראל תאבד הזדמנות כלכלית, אם היא לא תשאף להיות מובילה עולמית בתחומים הללו".

תעשיית ההייטק גם ככה משוועת לעובדים, מאיפה יגיעו העובדים למהפכת ההייטק החברתי?
"אנחנו לא חושבים שהדבר בא אחד על חשבון השני. אנחנו בהילמ"ה מאמינים שיש דור שלם של צעירים ובעיקר צעירות שמחפשות עבודה עם משמעות, והן לא היו הולכות להייטק 'הרגיל'. יש לא מעט מחקרים, כולל אלו שנעשו בצבא ובאקדמיה, שמאששים הנחה זו. מהפכת ההייטק החברתי יכולה לסחוף אחריה גם צעירות וצעירים מכל העולם שיבואו לקחת בה חלק".

"הילמ"ה פיתחה מודל ייחודי - היא מגייסת צעירות וצעירים מוכשרים (80% נשים!) שמתנדבים לשירות הלאומי, אלו משרתים בהילמ"ה שנתיים, מקבלים בה הכשרה טכנולוגית עילית ומפתחים פתרונות טכנולוגיים לאתגרים אמיתיים שעולים מנותני השירותים החברתיים בישראל - עמותות, בתי חולים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, גופי רווחה ועוד", אומרת מירב ישראלי־אמרנט, סמנכ"לית שותפויות ושיווק. "כל הפרויקטים שהילמ"ה מפתחת מבוססי דאטה שנאסף ומנותח וכך מאפשר לנותני השירותים החברתיים המשתמשים בהם למדוד את הנתונים הרלוונטיים לאתגר שעליו הפתרון הטכנולוגי נועד לענות, לפתח מענים חדשים בהתאם ולשפר את השירותים החברתיים".

עוד מוסיפה ישראלי־אמרנט כי למודל הפעולה של הילמ"ה שורת רווח מרובעת. "נהנים ממנו הציבור בישראל, בדגש על אוכלוסיות מוחלשות ואנשים עם מוגבלויות המקבלים מענים טכנולוגיים חדשניים המותאמים לצורכיהם; המגזר הציבורי ונותני השירותים החברתיים בישראל, שיכולים לתת שירותים טובים יותר בזכות הפיתוחים; הצעירות/ים המשרתים בהילמ"ה דרך השירות הלאומי ומקבלים הכשרה טכנולוגית עילית; ומדינת ישראל, שמקבלת הון אנושי איכותי להייטק מקרב אוכלוסיות שנמצאות בתת־ייצוג בהייטק הישראלי ובעתיד גם תעשייה משגשגת של חברות אימפקט".

להילמ"ה מרכז פיתוח תוסס בהר חוצבים ירושלים, המאכלס כ־90 מפתחות ומפתחים צעירים בני 18־23. עד היום הכשירה כ־130 צעירים, רובם מהשירות הלאומי אך גם צעירות חרדיות. הילמ"ה הוקמה כמרכז בינלאומי שאליו מגיעים עשרות צעירים מהתפוצות המצטרפים לצוותים ומפתחים יחד עם הצעירים הישראלים טכנולוגיות אימפקט. עם שותפיה נמנים משרדי ממשלה (ישראל דיגיטלית, משרד החינוך, משרד התפוצות, משרד ירושלים), חברות הייטק ובראשן סינמדיה, רשת אמי"ת ועוד. מאז הקמתה פותחו בהילמ"ה כ־50 פתרונות טכנולוגיים חדשניים (30 מהם כבר נמסרו ללקוחות) עבור עמותות, משרדי ממשלה, בתי חולים, בתי ספר לחינוך מיוחד ועוד.

לאחרונה הוקמה הילמ"ה 1-100, מרכז הסקייל־אפ של הילמ"ה בשותפות מפעל הפיס, מרכז השלטון המקומי, פדרציית NY וקרנות הביטוח הלאומי. הילמ"ה מעסיקה בוגרי הילמ"ה ואוכלוסיות נוספות כגון צעירות חרדיות. כמו כן, מוצרים שפותחו בהילמ"ה שהם בעלי פוטנציאל למסחור גלובלי יעשו ספין־אוף מהילמ"ה וימשיכו כחברות הזנק. ביולי 2021 הקימה הילמ"ה את החברה הראשונה - הוספיקול, למסחור גלובלי של מוצר שפותח עבור בתי החולים בישראל וכבר מוטמע בהם בהצלחה.

חדשניים בשטח

"כששחרית הרמן, סגנית אחות ראשית במחלקת יולדות בבית חולים הדסה הר הצופים, שהתה עם בת משפחה בבית חולים במחלקה האורתופדית, היא הייתה זקוקה לעזרה מיידית. לחיצה על פעמון הקריאה לעזרה שליד המיטה הייתה אמורה לפתור את הבעיה, אבל הצוות לא הגיע", מספרת מיכל אופיר, סמנכ"לית הפרויקטים של הוספיקול - מערכת אישית לומדת וחכמה לקריאה לעזרה עבור מאושפזים בבית החולים. "כאחות, שחרית ראתה בפעם הראשונה באיזו מצוקה נמצאים החולים המרותקים למיטה שלוחצים על פעמון הקריאה לעזרה וממתינים לצוות הרפואי שיגיע אליהם, בתחושת חוסר ודאות ומבלי שהם יכולים להסביר מה הם צריכים".

כך, מצד אחד מטופל לוחץ על הפעמון כדי לבקש עזרה דחופה כאן ועכשיו - כי הוא נפל מהמיטה או עומד להתעלף, ומצד שני ישנן קריאות רבות שאינן דורשות התערבות של האחיות ויכולות להישלח לכוח עזר במחלקה, כגון בקשה לציוד חסר בחדר או עזרה מזערית. שחרית הבינה שכאשר איש הצוות מגיע לחדר הוא לרוב מגיע לא מוכן, בלי שום ידע מוקדם על טיב הקריאה ויותר מכך בלי יכולת לתעדף את כל הקריאות שהוא קיבל. את האתגר הזה הביא בית חולים הדסה להילמ"ה, שנענית לאתגרים שעולים מהשטח ומפתחת מענים טכנולוגיים שיש בהם אלמנטים של חדשנות.

"לאחר מחקר ובדיקה אילו פתרונות קיימים בעולם והבנה שיש כאן אתגר אמיתי המשלב אפשרויות רבות של חדשנות הוחלט לפתח את הוספיקול. באמצעות אפליקציה אישית למטופל, אפליקציה לניהול קריאות עבור כל אחד מאנשי צוות המחלקה ולוח קריאות ראשי לצוות כולו - ניתן לנהל את הקריאות והמשימות בצורה יעילה", מסבירה אופיר.

הוספיקול מוצגת במסך המוצמד למיטה או בטלפון האישי של המטופל. על גבי המסך מופיעים כפתורים שונים של קריאה לעזרה: הקלה בכאב / עזרה לקום מהמיטה / עזרה דחופה ועוד. כפתורים אלו מבטאים את הצורך ואת רמת הדחיפות של הקריאה. לחיצה על הכפתור שולחת קריאה לאיש הצוות המתאים ומאפשרת לצוות לתת מענה מתאים בזמן קצר ולפי רמת הדחיפות. כל מחלקה יכולה להתאים לעצמה את סט הקריאות שלה ואת מערכת החוקים הייחודית לה החל מהגדרת דחיפות הקריאה, פרק הזמן המקסימלי שבו קריאה יכולה להישאר פתוחה, איש הצוות שאליו צריך ליעד אותה ועד יצירת קריאות אוטומטיות לצוות המחלקה ובכך לתת מענה למאושפז לפני שהוא יבקש אותו בעצמו.

"בזמן הרצת הפיילוט בהדסה, נפגשנו עם אמירה, יולדת ממזרח ירושלים שזו לידתה השישית", מספרת אופיר, "אמירה סיפרה בהתרגשות שזו הפעם הראשונה שהיא לא זקוקה לעזרת מתורגמן כאשר היא צריכה עזרה. היא לוחצת באפליקציית המטופל על קריאה בערבית, ואנשי הצוות מקבלים את הבקשה בעברית. הוספיקול יצרה שקט במחלקה, והביאה לסדר ובהירות גם עבור המאושפזות וגם עבור הצוות המטפל".

הוספיקול הוטמעה כבר במחלקות נוספות בבית חולים שמיר אסף הרופא ובקרוב תופעל בשיבא תל השומר. המטופלים יודעים בכל רגע נתון מה מצב הקריאה שלהם, וצוות המחלקה יכול לתעדף את חשיבות הקריאות ואת סדר העבודה שלו ולהגיע מוכן לקריאה, עם ציוד מתאים ובזמן הנכון. המערכת הממוחשבת מאפשרת ערך מוסף משמעותי - איסוף ועיבוד נתונים פרטני על כל קריאה וקריאה. סוג הקריאה, פרופיל החולה ומיקומו והתזמון של הקריאה ושל המענה, הם רק חלק מהנתונים שנאספים באופן אוטומטי ומאפשרים למחלקה ולהנהלת בית החולים להסיק מסקנות וליעל תהליכים. כך למשל ניתן ללמוד על הזמן הממוצע למענה לקריאות וכיצד הוא מושפע מסוג הקריאה, השעה ביום והיום בשבוע, והקרבה של חדר החולה לתחנת האחיות. ניתוח מתקדם יותר של הנתונים, תוך שימוש בבינה מלאכותית, יאפשר בהמשך תחזית של צורכי כוח האדם והציוד.

קאפיש - לשיפור מיומנויות השפה

קריאה לעומק הופכת למיומנות אבודה כשהמסכים הדיגיטליים מובילים את חיינו, אבל הילמ"ה מביאה איתה את הבשורה הבאה - ניתן לאמן את המוח! "אני נכנסת הביתה ומוצאת את ילדיי, מקטן ועד גדול, כל אחד בטלפון החכם שלו, או כפי שהיטיב להגדיר שכני הטוב 'כסילופון'", מספרת אופיר, מנהלת הפרויקטים, "מה הם עושים שם? קוראים? ממש לא. הילדים שלנו כבר כמעט לא קוראים, וכשהם נדרשים לעשות זאת, הם סורקים, מרפרפים ומדברים בשפה של אימוג'ים, לעומק הם לא ממש צוללים".

אם להיות כנים, אתגר הקריאה לעומק הוא לא רק של ילדינו, זו בעיה עולמית. עם השימוש הנרחב בתוכן דיגיטלי אנחנו הולכים ומאבדים את היכולת לקרוא לעומק, אותו תהליך אקטיבי של קריאה מחושבת ומכוונת המתבצעת כדי לשפר את ההבנה וההנאה של הקורא מהטקסט. הנתונים מדברים בעד עצמם - אחד מכל חמישה תלמידים בחטיבות הביניים אינו מגיע לרמה הנדרשת בהבנת הנקרא.

יכולת קריאה לעומק חשובה בפיתוח מיומנויות העתיד ומפתחת כישורים חשובים של חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אמפתיה ויכולת של שיתוף ידע. האתגר גדל כשאנחנו מדברים על רכישת שפה שנייה - כך למשל היעדר ידיעת השפה העברית בקרב צעירים ערבים בישראל מהווה חסם ממשי עבורם להשתלבות בהשכלה הגבוהה בישראל, ובלי השכלה גבוהה קשה להשתלב בשוק התעסוקה.

"בפיילוט שמתקיים בימים אלו בשיתוף עם ד"ר האני מוסא מפמ"ר הוראת עברית לדוברי ערבית, משתמשים בקאפיש כ־200 מורים ומדווחים על שביעות רצון גבוהה ועלייה של הציונים. באמצעות המערכת יוכלו דוברי הערבית לחזק את רכישת השפה העברית. קאפיש מנגישה את הטקסט במקטעים קצרים ה"מאלצים" את הקורא לעצור, להתבונן ולענות על שאלות ולכתוב את התובנות שעלו מהקריאה. באמצעות היכולת להוסיף הערות, תמונות ופרטי מדיה נוספים, קאפיש עוזרת בחיזוק ההקשר, ופיתוח הבנה רב־חושית הנתמכת בייצוגים קוליים וטקסטואליים. הבנת הטקסט נעשית באופן עצמאי על ידי הקורא בצורה פעילה וחווייתית המשלבת דרכים שונות להקניה, הרחבה וחיזוק של מיומנויות הקריאה והשפה".

המערכת עוקבת אחרי כל פעולה של התלמיד מול הטקסט - התחלה וסיום הקריאה של כל מקטע, אם האזין להקלטה, על כמה ועל אילו סוגי שאלות ענה ומה מידת ההצלחה שלו. הנתונים נאספים ומאפשרים לצוות לעקוב אחרי הפעולות וההתקדמות של כל תלמיד. בנוסף, הנתונים המפורטים יוכלו לאורך זמן להעיד על מגמות שיפור כלליות בעקבות השימוש במערכת, וכן לשמש בסיס למחקרים שונים, לדוגמה - מחקר על היחס בין השמעה קולית של טקסט לבין מידת ההבנה שלו. קאפיש פועלת בעשרות כיתות ומסייעת ברכישת מיומנות הקריאה לעומק של השפות עברית, ערבית ואנגלית לדוברי שפה ראשונה ושנייה. בתקופה הקרובה תעלה גרסה נוספת ובה מאגרי תוכן בשפות שונות ובתחומי דעת שונים. אלו יאפשרו קריאת עומק לאוכלוסיות שונות.

שאלון מסוכנות

"לקורונה הייתה השפעה גדולה על עולם הטכנולוגיה החברתית: ראינו עלייה באתגרים החברתיים - אלימות בבית, אובדן עבודה, תחושת בידוד גדולה יותר וניתוק חברתי", אומרת אופיר. "מצד שני, בגלל ההתרחקות החברתית והבידודים, הפתרונות הדיגיטליים, שהם זמינים מהמחשב ומהטלפון הנייד בבית, הפכו לעתים לפתרונות הנגישים העיקריים ואפשרו ליצור אינטראקציות חברתיות. משבר הקורונה הביא לטרנספורמציה דיגיטלית - האצה בשימוש בטכנולוגיה אצל אוכלוסיות ומגזרים שמשתמשים כעת בטכנולוגיה שלא הכירו קודם לכן, או שלא ניגשו אליה קודם לכן".

אחת ההשלכות העצובות של משבר הקורונה והסגרים הייתה עלייה דרמטית באלימות במשפחה מחד וצמצום כלי ההתערבות שעמדו לרשות גופי הרווחה מאידך. החרפת הבעיה התווספה למאפיינים הידועים שעל פיהם נשים רבות הסובלות מאלימות במשפחה לא פונות לגורמים מקצועיים או לבני משפחה וחברים לבקשת עזרה. "כחלק מהמאבק באלימות במשפחה, פיתחנו בהילמ"ה - בהובלת משרד הרווחה ואלכא־ג'וינט - שאלון דיגיטלי במטרה לסייע לבחון באופן עצמאי את מצב הסיכון במערכת היחסים הזוגית, לשקף את רמת הסיכון ולתת כלים ופתרונות שיכולים לסייע. ממלאת השאלון שיכולה להיות הנפגעת עושה זאת בדיסקרטיות, בלי להשאיר פרטים מזהים, ומקבלת עם סיום השאלון מדד של 'רמת סכנה' כמו גם את כל הפרטים וגורמי הקשר שאליהם הנפגעת יכולת לפנות לעזרה מיידית. במקרים חמורים, שבהם מדד הסיכון הוא גבוה ביותר, תתקבל המלצה לארוז ולצאת מיד מן הבית", אומרת אופיר.

השאלון המיועד לשני המינים נכתב על ידי מומחים לטיפול באלימות במשפחה כדי לסייע לנפגע או לבני משפחה לזהות את המצב ולקבל המלצות לפעולה. הוא מתורגם לחמש שפות ונעשו לו מספר גרסאות לטובת התאמה תרבותית לקהלי יעד שונים וניתן למצוא אותו ברשת באתר i-risk.co.il

"רוב השאלונים מולאו על ידי נשים ודווח על 81% של גברים פוגעים. עובדות אלו ואחרות זמינות בזכות מערכת איסוף נתונים פרטנית. למרות האנונימיות של השאלונים, התשובות לשאלון עצמו מאפשרות הסקת מסקנות ומעקב אחרי מגמות, ובכך מספקות כלי חזק ביותר לגופים האמונים על שיפור המצב. כך למשל ניתן לפלח את המענים על בסיס שפה ומיקום בארץ, או לפי סוג האלימות וזהות ומין המדווח, ובכך לדעת לאן להפנות משאבי התערבות לטיפול בבעיה. במסגרת שיתוף הפעולה אנו עובדים על שאלונים נוספים שיסייעו לזהות אובדנות וסיכון בקרב בני נוער".

שומרים על איכות הסביבה

מרבית פיתוחיה של הילמ"ה עד היום היו בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך, אולם לאחרונה נכנסה הילמ"ה לתחום הסביבה עם פיתוח ראשון בתחום: "ארץ נקייה". "ארץ נקייה" היא מערכת חכמה לשימוש רשויות מקומיות, המתריעה על משאיות שנמצאות בדרכן להשלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים. מערכת "ארץ נקייה" פותחה בהילמ"ה כדי לשמור על המרחבים הפתוחים נקיים, ולסייע לרשויות המקומיות במיגור התופעה של השלכת פסולת בניין בשטחים הפתוחים.

כ־35% (2.2 מיליון טונות) מפסולת הבניין האמורה להישלח למטמנות בישראל מושלכת בשטחים הפתוחים, תוך יצירת מפגעים סביבתיים, נופיים וכלכליים לרשויות המקומיות, לתושבים ולמדינה (כך לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2021). עלות הפינוי של פסולת בניין פיראטית מהשטחים הפתוחים לרשויות מקומיות ולבעלי קרקע פרטיים מוערכת ב־154 מיליון שקל בשנה, והפסד הכנסות בגין הטל הטמנה מוערך ב־237 מיליון שקל בשנה.

הפתרון שפותח בהילמ"ה הוא מערכת המזהה ומתריעה על משאיות חשודות שנמצאות בדרכן להשלכה פיראטית של פסולת בניין בשטחים פתוחים. זוהי מערכת חכמה המבוססת על ניתוח תמונה באמצעות Deep Learning וניתוח סרטונים בזמן אמת. המערכת של הילמ"ה מתחברת למצלמות הפזורות ברחבי הרשות המקומית, ובעזרת מערכת ניתוח וידיאו חכם בזמן אמת, ולימוד מכונה, המערכת מזהה משאיות חשודות ומתריעה בפני הפקח עוד לפני שפיכת הפסולת בשטח הפתוח, כך שהנהגים ייתפסו עוד לפני שפיכת הפסולת בפועל. "'‏ארץ נקייה' היא הזדמנות אמיתית לעשות מהפך משמעותי באכיפה סביבתית במדינה. תחום שהיה מוזנח מבחינה טכנולוגית בעשורים האחרונים. אני מתחיל להשתמש בימים אלה בטכנולוגיה ולא יכול לחכות כבר לתוצאות שזה יביא", אומר ליאור לוין, מנהל היחידה לאכיפה סביבתית - אשכול נגב מזרחי ומערבי.

אלבום זיכרונות דיגיטלי

"כשאני נכנסת לבקר את סבתא שלי בבית האבות היא יושבת ובוהה בטלוויזיה. הילדים שלי אוטומטית שולפים את הניידים שלהם וכל אחד מהם גם הוא עם הפנים במסך. אני מנסה לדבר עם סבתא, לדרוש בשלומה, אבל היא שרויה בעולם אחר, האמת היא שהיא בכלל לא זוכרת מי אני, ואז אני מוציאה את האייפד, מסך מול מסך, אולי אצליח לנצח את הטלוויזיה. פותחת את אלבי, אלבום זיכרונות חי. מוזיקת הרקע מתחילה להתנגן", משתפת מיכל אופיר.
Que sera, sera
Whatever will be, will be
The future’s not ours to see
Que sera, sera

"סבתא מתחילה לנוע בכיסא, מביעה עניין, היא מסתכלת באייפד ובתמונה - תמונת ילדות שלה עם שתי אחיותיה, חיוך גדול עולה על פניה. אני מפעילה את הסאונד שהוקלט לתמונה זו, הקול מתאר את התקופה שבה הן גרו בצ'כוסלובקיה, 'רואה, אומי? לכולכן היו צמות, הייתן לבושות כל כך יפה...'. סבתא שלי עכשיו כבר יותר ערנית, פתאום היא אומרת 'that’s me!', ואני ממשיכה, פותחת את לוח המשחקים ושואלת אותה אם היא תרצה לנסות לראות מי עוד בתמונה, המסך מתכסה בצבע, סבתא מעבירה את היד על המסך ולאט־לאט התמונה שוב נחשפת, היא מתרגשת!".

בעיות בזיכרון וירידה ביכולת הקוגניטיבית הן תופעות לוואי ידועות של ההתבגרות והמעבר אל הגיל השלישי ובמיוחד באות לידי ביטוי אצל חולי אלצהיימר. מומחים מסכימים כי אימון המוח על ידי גירוי מתאים יכול לסייע בהאטת תהליכי ניוון הזיכרון. לאדם עם דמנציה, שמאבד את היכולות שלו ואת הכישורים, קשה מאוד להיות בתקשורת עם החברה. הוא מחפש עוגנים במציאות החדשה שיוכלו לסייע לו לשמור על מצב רוחו. גם למשפחה ולאנשים הסובבים את הקשיש יש אתגר בתקשורת עמו ודאגה לרווחה הנפשית שלו.

אלבי הוא אלבום זיכרונות מותאם אישית, המאפשר זמן איכות עם הקשיש, מסייע בשימור תפקודים יומיים ומשמר את הזיכרונות המשפחתיים לדורות הבאים. האפליקציה מציגה אלבומי תמונות וסרטונים בליווי קטעי שמע ומאפשרת לשחק במגוון משחקים הקשורים לחייו של הקשיש ומעוררים אצלו גירוי רגשי ושכלי. השיח מתבצע תוך התבוננות משותפת באלבום ותרגול הזיכרון באמצעות המשחקים המבוססים על הזיכרונות האישיים שהועלו לאלבום. העיסוק בתקופות מגוונות בחייו מאפשר אימון של הזיכרון וזמן איכות משפחתי.

המערכת מיועדת לשימוש מתמשך ומאפשרת הוספת זיכרונות תוך כדי צפייה משותפת וצבירתם לעד באלבום הזיכרונות המשפחתי - מעין קפסולת זמן. באמצעות איסוף נתוני השימוש במערכת, אלבי תוכל להצביע על הידרדרות או שיפור במצבו הקוגניטיבי של המשתמש. אלבי פותח בשיתוף עמותת מלב"ב לאלצהיימר ודמנציה ובשיתוף אנשי מקצוע מומחים בתחום.

רשויות מקומיות, ארגונים ועמותות המעוניינים לעשות שימוש במוצרי הילמ"ה מוזמנים לפנות למני יעקב: [email protected]