מספר המאומתים היומי ממשיך לשבור שיאים, ומעמיד את העוסקים בחקירות האפידמיולוגיות בפני אתגר משמעותי – איך אפשר לקיים כל כך הרבה חקירות בפרק זמן קצר, שכן כל חקירה יכולה לקחת גם מספר שעות. מוקדם יותר השבוע, גורמים בפיקוד העורף התייחסו לסוגייה, והודו למעשה כי מיקוד החקירות עבר לבני ה-60 ומעלה, כאשר אזרחים מן השורה, שאינם נמנים עם קבוצות הסיכון השונות, ייחקרו על ידי בוט – ולא על ידי חוקרים אנושיים כפי שהיה בעבר.
הבוטית אותה הזכירו הגורמים בפיקוד העורף פותחה על ידי הסטרטאפ הישראלי "טופיקס", וזכתה לשם עדי. לירון ורמן, מייסד ומנכ"ל החברה סיפר על הפיתוח: "עדי היא בעצם חלק אסטרטגי למדי ממערך החקירות האפידמיולוגיות, זאת בשל מספר החולים היומי הגבוה – ומספר החוקרים האנושיים הזמינים לתחקר אותם. היא עוזרת למשרד הבריאות ולפיקוד העורף לתעדף את סדר השיחות המבוצעות".
"הפנייה למאומתים מתבצעת בעצם לאחר שאנחנו מקבלים את פרטיהם, וכיום כ-85 אחוזים מהם נענים לפנייתה של הבוטית ומשתפים איתה פעולה – ובערך 50 אחוזים מסיימים את החקירה. אלה מספרים מטורפים", הדגיש, "בהתחשב בהתפשטות הרחבה מאוד של האומיקרון בימים אלה, המטרה היא לנסות לעצור את ההתפשטות, ולזהות מוקדים שדורשים התערבות".
רגע קבלת האבחון יכול להיות מאוד לא פשוט עבור חלק מהאנשים
"נכון. לכן, הבוטית עדי יודעת לזהות אנשים שנמצאים במצוקה וזקוקים לעזרה כלשהי, ובמקרים בהם אנחנו מזהים צורך בהתערבות אנושית מסיבה כלשהי – כמו גורמי סיכון כאלה ואחרים, או בקשת עזרה של הבן אדם – החקירה מועברת לחוקר אנושי".
ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, מייסדת שותפה בחברה, הוסיפה: "בגל הראשון והשני מערך החקירות קרס, והבינו שאי אפשר להשתלט על מספרי החולים הללו לבד, ושיש צורך בסיוע". לדבריה, הבוטית יודעת לזהות מצב בו הנחקר משקר לבוטית. "אחד הדברים המשמעותיים פה זו העובדה שאנחנו יודעים לזהות מצב בו הנחקר אינו אומר אמת, זאת בעזרת שימוש בטכניקות מהחקירות", הסבירה, "עדי לא תוקפת את הנחקרים, ולפעמים היא מצליחה לגרום להם לשנות את דעתם ולהודות בשקר".
למה לקח למדינה כל כך הרבה זמן לאמץ כלים טכנולוגיים כחלק מההתמודדות עם מספר החולים הגדול?
"הם היו מאוד ספקנים ופשוט לא האמינו שבוט, או איזשהו כלי טכנולוגי, יוכלו לבצע את החקירות הללו. בניגוד לבוטים אחרים, שעובדים על בסיס סקריפט לפיו תשובה מסוימת תקבל תשובה מסוימת, עדי פועלת בצורה אחרת. היא יודעת לזהות מה הצד השני אומר ואיך הוא או היא מרגישים, וכך להתאים את אופי השיחה לבן אדם".
"היו פעמים שניסינו להרגיע ולשכנע את הצד השני לשתף פעולה, כי הבנו שהסירוב מגיע מתוך פחד, בעוד שבמקרים אחרים הגענו עד כדי איום בפנייה לרשויות", הוסיפה מרגלית, "בעצם, הבוט שלנו מזהה המצב הנפשי של הבן ומגיב בהתאם. משרד הבריאות השתכנע אחרי שהבין שהבוט יודע לתחקר ולקיים חקירות מלאות, במקום בני אדם, ואחרי מקצה שיפורים עדי הוכנסה לשימוש. כיום, היא מבצעת את מרבית החקירות".
בשבועות האחרונים קשה להתחמק מפוסטים ברשתות החברתיות, הכוללים צילומי מסך של רגעים בהם הנחקר מנסה להתבדח עם עדי, ולנסות לעבוד עליה בדרכים כאלה ואחרות. "באמת יש כאלה שמנסים להתבדח עם הבוט, אבל לצידם יש מי שכותבים לה דברים כמו 'עדי, יותר כיף לדבר איתך מאשר בן אדם. הייתי יכול לשוחח איתך שעות'", הוסיפה, "מן הסתם יש גם כאלה שמקללים אותה, אבל יש מי שמנסים לעבוד עליה ולענות תשובות ציניות כמו לטעון שנדבקו מראש הממשלה, ולנסות ולשלוח אותם להמשך ביצוע החקירה במעון בבלפור".
מרגלית חשפה כי במסגרת עבודת הפיתוח של הבוטית, שולבו בין היתר הרבה מודלים מתחום הכלכלה ההתנהגותית. "יש דרך לשכנע את האנשים לשתף פעולה – למשל לשאול את השאלות באופן מסוים. אנחנו אף פעם לא מתחילים ישר בשאלות הקשות אלא מתחילים בצורה מדורגת וראשית מתעניינים בשלומו של האדם והאם הוא מרגיש סימפטומים כלשהם", אמרה, "אנחנו משלבים גם המון הומור בשיחות וזה בפירוש קונה את האנשים. עדי הבוטית עונה להם לפעמים תשובות כמו 'אתה לא מבין איזה כיף היה לי לשוחח איתך, אתה לא מבין עם מי אני מדברת פה'. זה מייצר אמפתיה של הצד השני. אנחנו משתמשים גם בהדדיות – עדי מציינת שהיא יודעת שזה קשה ומספרת משהו על עצמה, דבר שמעודד את הצד השני להיפתח ולספר".
אילו תכונות אופי שילבתם בבוטית?
"הדבר הכי משמעותי בכל השיח על בוטים, באופן כללי, זה לייצר להם אופי ואישיות. בדקנו מספר תכונות, כי רצינו בין היתר שהיא לא תיצור תחושה של שמירת דיסטנס מהנחקר. בסופו של דבר, לאחר שבדקנו מספר שילובי תכונות, בחרנו בסחבקיות ובאמפתיה".
אז בעצם אפשר לטעות אפילו ולחשוב שהיא בן אדם.
מרגלית: "בדיוק. היא מאוד אותנטית ומודה במהלך השיחה שהיא בוטית, ולכן יכול להיות שלא תבין את כל הדברים שהצד השני יכתוב ומבקשת למשל שיפרט את הדברים אחד אחרי השני ולא ביחד. עשינו המון בדיקות כדי להגיע לנוסחה הזו. בסופו של דבר, אחד הדברים החשובים ביותר בדרך ליצירת שיחה מוצלחת היא עד כמה הצד השני תגובתי ומקשיב. לקח לנו לא מעט זמן לאמן את הבוטית להגיע למצב בו הצד השני יבין שהיא באמת מקשיבה לו, ושהיא תגיב בהתאם לכל דבר שהוא או היא יאמרו".
ורמן: "מרבית האנשים משתפים איתה פעולה, ולא פעם שואלים את עדי אם היא באמת בוטית, או שהיא בן אדם. יש לנו גם המון דוגמאות של אנשים שמתחכמים – ועדי מעמידה אותם במקום".
בסיום השיחה, ורמן ציין כי הבוטית זמינה כיום בארבע שפות – עברית, אנגלית, רוסית וערבית, כאשר ישנה גרסה מיוחדת למגזר החרדי, כאשר סגנון השיחה מותאם לאורח החיים שלהם. "לא תמיד אנחנו מצליחים לקלוע בצורה מדויקת – אבל תמיד מנסים", סיכם".