יש מחלות הדורשות ביצוע ניטור ומעקב באופן תדיר לשם שיפור מצב החולה ואיכות חייו. כך למשל בישראל יש כ־200 אלף חולי אי־ספיקת לב מאובחנים, ורובם נזקקים לאשפוזים חוזרים מדי שנה בשל הקושי לאזן ולייצב את מצבם ובשל נטייתם לתחלואה נלווית כדי למנוע אשפוזים דחופים ניתן להסתפק פעמים רבות באשפוז בית, שהיתרון המרכזי שלו עבור המטופל ועבור המערכת כולה הוא העובדה שהמטופל כלל לא צריך להגיע לבית החולים.
אם לא די בכך, אשפוז בית ניתן במסגרת קופות החולים ללא עלות למטופל, ועבור המערכת עלות אשפוז בבית נמוכה בשליש מעלות האשפוז בבית החולים. בפועל, האשפוז בבית מצמצם את ימי האשפוז ואת שיעור האשפוזים החוזרים. הפיתוחים הטכנולוגיים הם אלו המאפשרים בפועל לבצע את האשפוז בבית באופן מדויק ולסייע בהתאמת הטיפול לחולה. כך מכשיר א.ק.ג נייד מאפשר לבצע בדיקה מיידית בבית המטופל ולאבחן הפרעות קצב שונות ב־30 שניות בלבד.
מכשיר האולטרסאונד הנייד מזהה הצטברות של נוזלים בחללי הגוף, ואילו קופסת התרופות החכמה מתזכרת את המטופל לקחת תרופות ובמקביל מדווחת לצוות המטפל על איחור או אי־נטילתן של התרופות. בפועל קופסת התרופות הזו מתעדת את המידע לאורך זמן ומאפשרת לצוות להשתמש בתיעוד כדי להעריך את יעילות הטיפול התרופתי. בנוסף קיימת אפליקציה ייעודית למדידה ולתיעוד מתמשך של המדדים החיוניים של החולה: לחץ דם, חום גוף, משקל ועוד. כל הטכנולוגיות האלה יחד מאפשרות רצף טיפולי, איזון של המטופל, שימור איכות חייו ואף הארכתם.
עוד לפני מגפת הקורונה התעצמה מגמת המעבר לאשפוז בית, ומאז היא רק הלכה וגברה. דוח מבקר המדינה הראה זינוק של פי 2.5 בדרישה לאשפוז בית ב־2020 לעומת 2019, וקובעי המדיניות מסמנים את המעבר לאשפוז בית כיעד. "הטכנולוגיות המתקדמות הללו מאפשרות לנו לספק טיפול מותאם, יעיל וממוקד יותר מזה שזמין היום בבית החולים", אומר ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה. "הטכנולוגיות לא באות להחליף את כוח האדם האנושי, אלא לאפשר תגובה מהירה ומדויקת בזמינות מלאה. אם בעבר הציבור לא תפס את בית החולים כמקום שעלול להיות מסוכן וחשוף להידבקויות במחלות – הרי שהתפיסה הזו הולכת ומשתנה".