בישראל של שנת 2022 כולנו מוצפים במידע רב הקשור לכלל תחומי החיים שלנו. לעיתים, מדובר בכמויות מידע שהמוח האנושי פשוט אינו מסוגל להתמודד איתן - דבר שעלול להוביל למצב בו פרטי מידע חשובים מתפספסים מפני ש"נעלמו" בתוך ים מידע שאינו רלוונטי. המצב הזה עלול להיות מסכן חיים בתחומים מסוימים, בהם תחום הביטחון. לסכנה הזו תוסיפו את העובדה שכל אחד מהחילות בצבא מתנהל קצת אחרת - הן מבחינת התפקידים והגדרותיהם והן מבחינת דרכי העבודה, דבר שיכול במקרים מסוימים לסבך את העבודה מול חילות אחרים, שאינם "דוברים" את אותה השפה.
אחד הפתרונות האפשריים לבעיה הזו נוצר באמצעות מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית של צה"ל, תחת פיקודו של תת אלוף אביעד דגן. המנהלת, שהוקמה במסגרת תר"ש תנופה, כוללת שלוש מחלקות - מחלקת ארכיטקטורה, מחלקת תהליכים מבצעיים ומחלקת בינה מלאכותית.
"המטרה שלנו היא בעצם להפוך את הצבא ליעיל יותר מבחינה מערכתית ורב זרועית", סיפרה סא"ל מ', שמובילה בשנתיים האחרונות את אסטרטגיית העננים של צה"ל, "שירתתי באגף המודיעין במשך שנים רבות, וכיום אני משתמשת בהכשרתי כמתכנתת כדי להביא את הקפיצה הבאה של הצבא בתחומי ה-IT וה-AI".
לדבריה, כיום, כמויות המידע הרבות הזמינות בכל אחד מהתחומים, כבר לא מספיק לתת לאנשים לקרוא חומרים מסוימים, או להאזין למידע. "אם לא ניעזר בטכנולוגיות השונות כדי לעבד את האינפורמציה ולהסיק ממנה את המסקנות והפרטים הרלוונטים, פשוט לא נוכל להעריך את האיומים", הדגישה סא"ל מ', "במסגרת המנהלת, אנחנו לוקחות את הדאטה הרב שנמצא ברשותנו, והופכות אותו לתובנות חשובות. הפעילות שלי מתעסקת בשכבה הנמוכה של המידע - כדי לאפשר את קיום משאבי המחשוב שמכילים את הדאטה, לצד השימוש בטכנולוגיות מסחריות מהשוק האזרחי - שפיצח חלק מהדברים שהצבא כיום מבין שהם מהווים חלק משמעותי מהאסטרטגיה".
בעצם, אפשר להגיד שאתן "מנקות" את המידע ומעבדות אותו?
"כן. המערכות שלנו מעבדות את המידע, ומוציאות את הפרטים הפחות רלוונטיים, תוך הסקת מסקנות מהמידע המדובר. כיום, אנחנו מנסים לעשות שימוש בכמה שפחות בני אדם בתהליך הזה, ולהגביר את השימוש במכונות, כך שנוכל להתמודד עם כמות הדאטה שמציפה אותנו".
רס״ן א׳, שהיתה בעברה מפקדת סוללת הגנה אווירית, ומשרתת כיום באגף התקשוב, משמשת כראש מדור מידע בתחום ההגנה מפני טילים מוטסים ורקטות. "במסגרת עבודתי, אני אחראית על מפעל המידע שמספק אינפורמציה על התמודדות עם איומי הטילים והרקטות על מדינת ישראל, ובנוסף אני עוסקת גם בתחום החדשנות במידע", סיפרה, "באופן מסורתי, תחום ההגנה האווירית הוא תחום שמתקדם מאוד מבחינה טכנולוגית, ובין היתר יש שימוש בהמון סנסורים שמייצרים מידע רב, שבעבר לא יכולנו לדעת כמה דברים ניתן לגלות מהמידע הזה. במקביל, נרשמה גם התפתחות טכנולוגית ותרבותית מסוימת, ואנחנו מבינים שהמידה והשימוש בו - הוא בעצם אמל"ח לכל דבר ועניין".
עוד ציינה כי "במקביל, נמשך הפיתוח של הערוצים המסורתיים להתמודדות עם האיום הזה, כמו מיירטים ומכ"מים חדשים, כאשר המידע החדש מסייע בהשגת תובנות מבצעיות חדשות, ומאפשר להגן בצורה טובה ומקצועית יותר על המדינה, תוך שמירה על הרלוונטיות מול האיומים השונים".
היא הוסיפה: "אנחנו מסתכלים על הצרכים המבצעיים של המפקדים ומייצרים להם את התוכניות שיעזרו להם לקבל את ההחלטות הנכונות - מבלי להציף אותם ביותר מידע מידע, או לחלופין לתת להם מעט מדי מידע. כמנהלת מטכ"לית הנמצאת באגף התקשוב, אנחנו בעצם מאפשרות את החיבור של כל הצבא למידע". רס"ן א' ציינה עוד כי "הלחימה בחיל האוויר היא מהירה מאוד, וצריך להעביר את המידע לכל הגופים בזמן אמת, כדי שיוכלו להתבצע יירוטים טובים יותר".
לצידן, משרתת גם ד׳ - אזרחית עובדת צה"ל - אשר הובילה את בניית אסטרטגיית הבינה המלאכותית של צה״ל. "במקור, אני מגיעה מתחומי המחקר באמ"ן, ואת המעבר לאזור הטכנולוגי ביצעתי לפני כשמונה שנים", סיפרה, "בשנה וחצי האחרונות אני מתעסקת באסטרטגיית הבינה המלאכותית של הצבא". היא הסבירה עוד כי "ביצענו הגדרה מחדש של מסגרת אסטרטגיית המידע, שכעת אנחנו מכנים אותה 'מפעל מידע', כאשר אחת המטרות שלנו היא לרשת את כלל יחידות הצבא במפעלים כאלו, שמסתכלים עליהם כיום כאמל"ח לכל דבר". לדבריה, מדובר בסוג של פירמידה, אשר הופכת את המידע הגולמי - לידע, ואת הידע - לתובנות התומכות בתהליכים המבצעיים.
"במסגרת תפקידי, אני אחראית על זרוע היבשה, אך ישנם מפעלי מידע כאלו בתחומים נוספים. המפעלים הללו מבצעים את העיבוד של המידע, ומסייעים לייצור הערכת מצב אוטומטית ומתעדכנת, תוך יצירת תובנות מתקדמות שלא היה ניתן להבין בצורה אחרת", ציינה, "הדבר מכפיל את הכוח שלנו - כי המפעלים מתקשרים ביניהם, כך שהמידע עובר לכל היחידות הרלוונטיות ומאפשר להן לעבוד ביחד לייצירת תובנות מתקדמות".
במובן מסוים, המערכת מתרגמת את המידע
סא"ל מ': "בדיוק. היא בעצם עוזרת לכלל המפקדים לדבר אחד עם השני באותה השפה. חלק מהתהליך הכל צבאי הזה כולל יצירה של שפה משותפת - כך שכולם יוכלו לדבר עם כולם, ולהבין אחד את השני".
את מרבית הפרויקטים עליהם עובדות השלוש אסור לנו לחשוף. "ישנם כמה מפעלים שכבר הספיקו לייצר תוצרים משמעותיים, בהם 'מפעל האש', שמחבר את התוקף - עם המטרה בה הוא אמור לפגוע. בעצם, נוצר לוח הכולל פרמטרים מסוימים, כאשר ישנן אלפי מטרות ביממה", הסבירה ד', "לכל מטרה פרמטרים שונים עליהם צריך להסתמך, ותפקידו של המפעל הוא להסתכל על הפרמטרים, ולכוון מתי נכון לפגוע בכל מטרה. אנחנו הופכים בעצם את התהליך ליעיל יותר, ומאפשרים לתקוף מטרות בצורה יעילה יותר".
רס"ן א' הוסיפה: "כיום, ההגעה לתוצרים מבצעיים מתרחשת בצורה מהירה יותר מאשר פרק הזמן שלוקח לפתח, לייצר ולהצטייד במערכות שונות מתחום ההגנה האווירית, דוגמת מכ"מים חדשים". לדבריה, בתחום המידע - ניתן להגיע לתובנות יחסית מהר, ולהצליח להטמיע יכולות חדשות במערכות הקיימות. "כיף לעבוד בתפקיד כזה", סיפרה, "אנחנו רואות את פירות העבודה שלנו עכשיו ולא כעבור שנים רבות, זו חוויה מאוד מתגמלת".
סא"ל מ' הדגישה כי "אנחנו מרגישות שאנחנו באמת מצליחות להשפיע". היא המשיכה ופירטה את השינויים שהתחום עבר עם השנים. "כיום, הטכנולוגיות השונות, דוגמת עננים, זמינות כל הזמן והצבא נעזר גם בתשתיות שונות מהאזרחות, המאפשרות למפקדים להתעסק בערך המוסף ולא להתחרות עם האזרחות", אמרה".