ארגון המזון והחקלאות של האו"ם קבע לאחרונה כי בזבוז מזון הוא הבעיה החריפה ביותר של שרשרת אספקת המזון בעולם - בעיה הגורמת גם ל־8% מכל פליטות גזי החממה לאטמוספרה בשל תת־טיפול בפסולת אורגנית, שהמזון האבוד מהווה חלק עיקרי ממנה.
ישראל נמצאת במקום השלישי מבין מדינות ה־OECD בבזבוז מזון. כל משק בית בישראל מבזבז על אוכל שנזרק 270־670 שקל בחודש, כלומר 3,300־8,000 שקל בשנה. חברות ההייטק הישראליות מתגייסות לבעיה, והן מנסות למצוא פתרונות טכנולוגיים כדי לצמצם כמה שאפשר את בזבוז המזון בישראל ובעולם.
בין החברות שפועלות בתחום אפשר למצוא את חברת טכנולוגיית החקלאות Agritask, אשר מפתחת פלטפורמה לניהול חכם של ייצור חקלאי באמצעות בינה מלאכותית. החברה פועלת במגוון זירות במקביל, ולקוחותיה הם בו־זמנית החקלאים הקטנים והגדולים, יצרניות המזון וחברות הביטוח החקלאי. היא ממנפת מידע המגיע מהשטח ומהאוויר, ומסייעת לעסקים חקלאיים לנהל את הליך הגידול באופן מחושב ויעיל יותר.
ניר אלוני, chief agronomy בחברת Agritask, מסביר: "שינוי האקלים גורם לשיבוש העונות. גם חוסר גשם וגם עודף גשם גורמים לנזק ליבול ולזריקת כמות נכבדת של ירקות ופירות לפח. יש מזיקים שעד עכשיו הוגבלו לאזורים מסוימים, וההתחממות הגלובלית גורמת להתפשטות של אותם מזיקים ומחלות באזורים שעד כה לא היו בהם, וגם הם גורמים לבזבוז מזון בכמות אדירה".
חברה נוספת שעוסקת בתחום היא חברת טראניס (Taranis) שפועלת בתחום החקלאות המדייקת. החברה פיתחה טכנולוגיה המשלבת צילום מלוויינים, רחפנים ומטוסים קלים ובאמצעות בינה מלאכותית מצליחה לסרוק שטחי ענק של שדות חקלאיים, לאתר בעיות נקודתיות - וכך לטייב את היבול, להימנע מדישון יתר, לייצר גידולים בריאים ובנפח גדול יותר מה שמביא לצמצום בזבוז התוצרת החקלאית.
בר ויינשטיין, מנכ"ל Taranis, אמר: "אם נבחן את המגמות העולמיות, כגון גידול צפוי באוכלוסיית העולם, שינויי אקלים והתחממות גלובלית ומחסור בקרקעות זמינות לגידול חקלאי, נמצא שהן משפיעות לרעה על זמינות התוצרת החקלאית בעולם ומעצימות את חומרת הבעיה. טראניס מספקת את הטכנולוגיה הנחוצה לחקלאים וליועצי אגרונומיה על מנת לעזור בהתמודדות עם בעיות אלו".
בתחום הפוד־טק, חברת באונטיקה פיתחה מנגנון ייחודי, שמאריך חיי מדף ושמבוסס על חלבונים בטוחים וטבעיים, אשר מונעים ריקבון וקלקול של מזון מתכלה. ניתן להשתמש בהם בפירות, ירקות ושאר מוצרים, והם יעילים בכל שרשרת אספקת המזון.