"הלחימה השתנתה בעידן הזה, הלוחם במרכז והמערכות תומכות"

"המהות שלנו ביחידה זה לחבר את הטכנולוגיה עם האנשים ולהביא ערך מוסף מקצועי בקצה", מדגיש תת אלוף טל אהרון (50), ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל.

החט"ל עוסק בפיתוח אמצעי לחימה המשמשים את כוחות היבשה של הצבא. מעבר לפיתוח אמצעי לחימה ואמצעי תקשוב, החטיבה גם משמשת כסמכות מקצועית בתחומי הפיתוח בצה"ל, כגוף מטה לקביעת מדיניות אחזקה ומספקת מענה טכנו–מבצעי לכוחות היבשה. בנוסף, "הדבר הכי חשוב זה החומר האנושי, האנשים מביאים את הטכנולוגיה ועושים את ההבדל, והתפקיד שלנו זה לחבר בין הטכנולוגיה לבין האנשים, זה מה שמייצר את הקודקוד, את הלוחם, ונותן לו ערך מוסף", אומר אהרון, שבחודש אוגוסט הקרוב יסיים את התפקיד והשירות הצבאי לאחר 28 שנים.

"מה שמאפיין את החט"ל זה אנשים בעלי מקצוע עם מנהיגות טכנולוגית, שמביאים אמצעי לחימה בטיחותיים ואפקטיביים", מסביר אהרון, "המטרה שלנו היא להביא פרויקטים עם הסתכלות רחבה, כלומר לענות על הצרכים של כאן ועכשיו, אבל גם להביט קדימה. יש לנו מודל שאומר על כל אמל"ח כמה זמן הוא צריך להיות בשימוש ולבחון מתי הוא כבר לא מצדיק את ההשקעה בו ואת עלויות הקיום שלו. אנחנו אחראים על הכול, עד השלב אפילו של הגריטה, וזה מתחיל מ-M16 ועד משגרי רקטות, רחפנים, תחמושת ועוד.

"זה עולם מאתגר טכנולוגית, והעבודה הזו מאפשרת לנו לחבר את הלוחמים למרחב הטקטי ולמצות עד הסוף את יכולות איסוף המידע", הוא מוסיף, "פרויקט חדש שנכנס, שאין לו יכולת לניטור נתונים אונליין, אין לו מקום אצלנו. המטרה היא לייצר תשתית שתאפשר לנו לחיות את העתיד – המבט הוא תמיד קדימה לאתגרים הבאים. התפקיד שלנו זה גם לקחת פרויקטים עם אדג' טכנולוגי, שיאפשר לצבא להתקדם, ובמקביל לוודא שיש לצה"ל אורך נשימה בחלפים וביכולות.

"יכולת מבצעית מתקדמת"

אהרון, יליד אשקלון, שגר כיום ביישוב לפיד, נשוי ואב לשלושה, סיים בהצטיינות לימודי הנדסת מכונות בטכניון, לפני שהתגייס לחיל החימוש כעתודאי, והייתה לו הזכות לעבוד על כמה מהפיתוחים המשמעותיים ביותר בצבא. אחת מהן הייתה בשנת 1999, בזמן שלמד לתואר שני בהנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, כשהיה בין היתר אחראי על פיתוח תותח מרכבה סימן 4 בענף מערכות נשק, שלאחר מכן אף שימש ראש הענף. לפני כ-12 שנה הוא מונה למפקד יחידת יפת"ח, שם הוביל מבצעים טכנולוגיים עם יחידות מיוחדות בצה"ל וגופי הביטחון במדינת ישראל. שלוש שנים לאחר מכן עבר לכהן כמפקד יחידת נס"א (ניסויים ואבטחת איכות), ובשנת 2015 מונה לראש מחלקת מתמרנות (כיום מחלקת תקיפה ותמרון). בשנת 2019 הועלה לדרגת תת-אלוף, ומונה לתפקידו הנוכחי, הרחט"ל.

במהלך שירותו תת אלוף אהרון היה מעורב ביוזמות משמעותיות ופורצות דרך בצבא, כמו המעבר מעוזי, גליל ו-M16, ל-M4 והתבור, החלפת מערך התותחים בצבא, שינוי סוג המרגמות ועוד. מעבר לאמל"ח, הוא אחראי על שינוי תפיסה ומהפכה שעבר החט"ל בשנתיים האחרונות, תחת השם 'חט"ל בתנופה", שבא לעשות סדר ולייעל את תהליכי הפיתוח.

"הרעיון שעמד מאחורי המהלך היה להעביר את היחידה לעבוד באקו-סיסטם של מערכות טכנולוגיות, במקום שהיחידות יעבדו בנפרד. זה אפשר לנו להיות יותר רלוונטיים, יעילים ומהירים. החיבור מאפשר לקצינים להעמיק יותר בטכנולוגיה ומאפשר למחלקות הטכניות להתמקד בפרויקטים.

"אחד האתגרים שלנו זה למשוך אנשים לשירות ארוך ומשמעותי, וזה לא פשוט בגלל מודל הקבע החדש", הוא מוסיף, "כל עוד יש את התחרות עם השוק האזרחי זה מייצר קושי בתמריצים. אבל החטיבה הטכנולוגית נותנת למשרתים את הערך הגדול ביותר שאפשר לתת שזו התרומה למדינה. הקורונה גרמה לאנשים להבין שהם רוצים יותר זמן עם המשפחה וסביבת עבודה נוחה, זה משהו שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליו, ויש תוכנית גדולה בהובלה של ראש אט"ל וראש אכ"א לטפל במשבר הזה ולהגיב אליו מהר".

במהלך כל שירותו הצבאי התרגל תא"ל אהרון להיות מחובר לעולם המבצעי, בין אם זה היה במבצע חומת מגן, שמציינים לו 20 שנים, או במלחמת לבנון השנייה, שהיה עוד עתודאי צעיר ועסק בבדיקת טנקים שנפגעו במוצבים. החט"ל, עליה פיקח, מורכבת ממספר מחלקות שמשלימות את הפאזל הטכנולוגי שמשדרג את יכולות הלחימה של הצבא, ומאז הרי-ארגון עליו פיקח והוביל אהרון, עם פעולות עם יותר תיאום ומשלימות זו את זו. בין היתר יש את מחלקת הנדסת שדה ומשקים, שאחראית על תכנון, ניהול ובקרת המשאבים. יש את מחלקת תקיפה ותמרון, מחלקת הנדסה, מחלקת לי"ד (לוחמת יבשה דיגיטלית), מחלקת מערכות מידע, מחלקת נס"א (ניסויים ואבטחת איכות), מחלקת יפת"ח, שעוסקת בפיתוח אמצעים ליחידות מיוחדות, ומחלקת אדר"ת, שעוסקת בארכיטקטורה דיגיטלית, רשת ותשתיות.

"אנחנו עומדים לביקורת ובקרה מאוד מחמירה, מצד מערכת הביטחון, מבקר מדינה ושל הפיקוד שמעלינו", הוא מדגיש, "חס וחלילה אם יש תאונה אנחנו אחראים על מתן עדות לחוקרי מצ"ח, יש כאן אחריות גדולה ולכן גם יש לנו מעבדות מיוחדות, כמו מעבדה לרובוטיקה, מעבדת הרכב ומעבדה לתנאי סביבה, הכול ברמה בינלאומית כדי לוודא שיש ללוחמים את מיטב הכלים".

אהרון נותן כדוגמא את הפעילות האחרונה של צה"ל בג'נין והכלים הטכנולוגיים, בין אם באמצעות יכולות טקטיות מתקדמות או הרכבים והנשקים שמלווים את הלוחמים לקרב. "אלו הכלים ששומרים על הלוחמים שלנו", הוא מדגיש, "אלו החלטות קריטיות כמו החלפת הזאבים במשאיות גדולות יותר וממוגנות יותר עבור החיילים, זהו רכב שקנינו כעודפים מכספי הסיוע ועשינו לו שיקום אצלנו, כך שבמחיר של רכב חדש אנחנו מעמידים שלושה רכבים ראויים. היכולת שלנו לשדרג את הכלים בתוך הבית, היא שנותנת לנו אפשרויות התאמה ואדפטציה מהירות. כשאתה עושה הסבה של רכבים ללוחמים צריך לקחת הכל בחשבון, את היכולת שלהם לנוע עם ובתוך הרכב, מיזוג אוויר מתאים, יכולת להגיב מתוך הכלי, כל הדברים האלה נעשים כאן.

"משימת פרויקט מתחילה בבדיקת היתכנות, לדוגמא אם יש בקשה לרחפן עם יכולת גנרית לעשות מגוון משימות כמו צילום, מעקב, או רכישת מטרה. יש והיו לנו פרויקטים מגוונים, בין אם זה מיגון ושינוי רכבים עבור הלוחמים, מערכות קשר מתקדמות טקטיות, תחמושת מתקדמת – אנחנו פועלים בשני ערוצים בפיתוח פנים שלנו ופיתוח אזרחי מול התעשיות הביטחוניות.

"כשעובדים עם התעשיות האזרחיות אנחנו מוציאים מכרזים וכותבים בעצמנו את כל הדרישות הטכניות שיש לנו עבור הפיתוח, למעשה כותבים את פרקי הפעילות שאנו דורשים מהחברות לעשות, וכמובן שאנו מלווים את הפיתוח.

"לפעמים מדובר בפיתוח משותף, שחלק עושים האנשים שלנו, לצד החברות האזרחיות, אנחנו מוודאים שאנו שומרים על הליבה הטכנולוגי שחשובה לנו ושהמשילות הטכנולוגית תמיד תישאר בידי צה"ל. החלק השני זה ליווי ניהולי טכנולוגי, כלומר לוודא שאנו עומדים בקצב שתכננו. והחלק השלישי זה בקרה ואישור, ולאחר שהמערכת החדשה פעילה אנו אלה שקובעים את מעטפת האחזקה שלה ושומרים עליה מעודכנת".

"עשרות שנים קדימה"

"ההחלטות שאנו מקבלים בחט"ל משפיעות על כמות גדולה של לוחמים עשרות שנים קדימה", הוא מדגיש, "זה הופך את ההחלטות למורכבות ומחייב אותך למקצועיות, אין מקום לעיגול פינות, כל החלטה נוגעת בבטיחות ובאפקטיביות מבצעית.

"הלחימה השתנתה בעידן הזה, הלוחם במרכז והמערכות תומכות. היום שאני מסתכל על מערכת הקשר בטנק, שהיא מערכת טקטית חדשה וחכמה, שיודעת לייצר דאטה, זה נותן לך חיבור למרחב שמאפשר לך למצות את הספקטרום בצורה מיטבית. אנחנו כבר לא בעידן של מכשירי קשר, היום זו מערכת תקשורת טקטית, שמאפשרת לכוחות לחבור יחד דרך מערכת הצייד, ומדברים אוטומטית אחד עם השני בשטח, יש העברה אוטומטית של נתונים. זה משנה לך את הפעילות בשטח, מאפשר לכוח אז לסמן מטרה, וכוח אחר, שאפילו לא בגזרה, מקבל משימת אש לטפל באותה מטרה".

"אספקט נוסף שמקבל אצלנו בולטות זה סמי אוטונומיה, עם חזון לאוטונומיה מלאה. היום כל הנושא הזה נמצא אצלנו במקום אחד, בתוך החט"ל, אנחנו הגוף הטכנולוגי שמוביל את התחום. יש לנו מעבדה מיוחדת לתחום הזה".

העידן הטכנולוגי המתקדם בצה"ל משנה משמעותית את תפיסת הלחימה, והופכת במהרה לעתידית. "יש לנו בסיס טכנולוגי משמעותי", מדגיש תא"ל אהרון, "הרעיון הוא להכניס את הרובוטים לשדה הקרב ולתת ללוחם להתמקד במשימה הייעודית שלו, ולא לבזבז אנרגיות על מטלות. בין אם זה הרחפן שמלווה אותם כיום ומאפשר להם יכולות כמו נטרול, או מיסוך, ובעתיד יהיו לנו עוד כלים רובוטיים שייכנסו עם הלוחמים לשטח.
"יש לנו מסלול שפתחנו עבור אנשים שלמדו רובוטיקה, בינה מלאכותית וכל מה שקשור לעולם הזה.

עתודאים מסומנים מראש להגיע לחט"ל ואנו עוסקים לא מעט בנושא בינה מלאכותית, איסוף דאטה וניטור יכולות אונליין. היום אנו אוספים בזמן אמת נתוני דלק, חימוש, חום מנוע וכדומה. כל הצי המרכזי של המשאיות הלוגיסטיות מנוטר אונליין ואנו בתהליך של בניית מסד נתונים וצבירת ידע על מרכז התובלה ובקרוב תהיה לנו גם אפשרות לניטור החטיבות, כך שנדע איזו יחידה צריכה מנוחה או סובלת משחיקה, ונדע לתת המלצות בזמן אמת לצוות הלוחם. אחנו בעידן של צבא טכנולוגי ודיגיטלי שמאפשר לחייל לעשות הרבה יותר עם הרבה פחות, ולהגן עליו יותר. השלב הבא זה לעשות פעילויות ייעודיות סמי אוטונומיות ואנחנו בהחלט שם".