נפת רמת הגולן, המשתרעת על פני כ-1,150 קמ"ר, היא האזור עם שיעור התעסוקה החקלאי הגבוה ביותר בישראל, כאשר יותר מ-50% מהכלכלה האזורית בגולן מבוססת על חקלאות מקומית.
כאזור בו החקלאות מהווה מקור פרנסה מרכזי, נפת גולן מהווה תשתית אידיאלית לתכנית הפיילוט המהפכנית של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בשיתוף רשות החדשנות, שתהפוך את חקלאות הגולן ל"מעבדה חיה", ליצירת בסיס נתוני עתק חקלאיים באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית.
במסגרת הפרויקט, יותקנו בחוות החקלאיות בגולן חיישנים מתקדמים. החיישנים יאספו נתונים רבים בזמן אמת, לדוגמה מדדים שונים של כל חלקה, לרבות מחזוריות הגידול, עמידות להשפעות האקלים על הצמח, ניטור של מחלות ונגעים, מצב הקרקע, תגובות לשלל פיתוחים טכנולוגיים וטיפולים מונעים, השקיה, מזג אויר ועוד.
באמצעות כלים אלה, יהיה ניתן לאסוף מידע שוטף, הן ברמת הצמח הבודד, והן ברמה רוחבית, ובכך להקים מסד נתונים שבאמצעותו יהיה ניתן לפתח מערכות זיהוי אוטומטיות התומכות בתהליכי הגידול, תוך קבלת החלטות מושכלת. פעולות אלה יקלו על העבודה החקלאית השוטפת וישפרו את יכולותיה בצורה דרסטית. כמו כן, מידע רב זה יהווה קטליזטור למחקר, יזמות וחדשנות וכר להצמחת חברות בתחום החקלאות עבור מתעניינים מהארץ ומהעולם. לכן, לפרויקט המעבדה החיה ערך אסטרטגי ראשון במעלה, ככלי לפיתוח טכנולוגיות שיעשירו את יכולות החקלאות המקומית, ויסייעו לה להתמודד טוב יותר עם אתגרי השעה, בראשם – משבר האקלים.
כשלב ראשון להקמה של המעבדה החיה, ובמסגרת איסוף הנתונים לגיבוש תכנית עבודה מפורטת, משרד החקלאות ורשות החדשות, בסיוע היחידה לחדשנות וחקלאות גולן ומרכז שמיר למחקר, שיהוו את הערוץ ליישום התכנית בגולן, מקיימים סדרת מפגשי שיתוף ציבור, ומזמינים בעלי עניין בתחום, לרבות גורמי ציבור, מגדלים, חוקרים, יזמי אגרוטק ועוד, לשיח מקצועי שיגדיר את הצרכים הטכנולוגיים של התכנית, יחדד את יעדיה ומטרותיה ויבחן חסמים אפשריים בדרך למימושה.
הדיונים יתקיימו במסגרת ארבעה שולחנות עגולים (מחקר ואקדמיה; תעשייה ויזמות; מגדלים; שלטון מקומי וגורמי ממשל), באמצעותם ניתן יהיה לבסס מערכת תומכת לקבלת החלטות עבור המגזר החקלאי בשיתוף בעלי עניין שונים. כמו כן, באמצעות השיח המקצועי, יהיה ניתן לזהות פערים שבהם נדרש בסיס נתונים לחיבור בין טכנולוגיות של בינה מלאכותית, עיבוד תמונה, איסוף דאטה וניתוחו כדי לסייע בהתמודדות מיטבית עם אתגר משבר האקלים, הגברת היעילות בשימוש במשאבי טבע, העלאת הפריון והגדלת הרווחיות של החקלאי ועוד.
מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נעמה קאופמן-פס: "חקלאות מקומית בת קיימא היא המפתח לביטחון המזון הלאומי שלנו. בעשור האחרון אנו עדים למגמה מטרידה של ירידה דרמטית באספקה שוטפת של פירות וירקות, המוצר התזונתי הבריא והמזין ביותר לצרכן הישראלי. על מנת לשנות את המגמה הזו, לצד פיתוח יכולות התמודדות מיטבית עם השלכות שינויי האקלים, עלינו להשקיע היום בטכנולוגיה של המחר. לכן, שמנו לנו כמטרה במשרד החקלאות להניע תהליכי מחקר ופיתוח בקנה מידה חסר תקדים ובמסגרת הרפורמה בחקלאות אנו משקיעים כ-2.7 מיליארד ₪ בחיזוק החקלאות הישראלית בכללותה בשנים הקרובות. מיזם המעבדה החיה, הוא עוד דוגמה לחזון משרד החקלאות לביסוס חקלאות מקומית מתקדמת, מתחדשת וצופה פני עתיד".
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "אקלים-טק מהווה כר לחדשנות ומכאן לצמיחת תעשייה ומחקר רב בתחום. שיתוף הפעולה רב השנים של הרשות עם משרד החקלאות יניב, בשאיפה, גם במעבדה החיה בגולן את התוצאות המקוות ויביא להמשך קידום התחום ופריצת תחומים חדשים בהייטק הישראלי".