שישה חודשים בדיוק חלפו מאז הרגע בו החלה הפלישה הרוסית לאוקראינה. כבר מהרגעים הראשונים היה ברור שהמלחמה לא תישאר רק בשדה הפיזי, שכן רוסיה נקטה לא פעם בשנים האחרונות בפעולות במרחב הסייבר - הן כלפי אוקראינה והן כלפי מדינות אחרות בעולם. יכולת העמידה האוקראינית הפתיעה, ובוודאי גם מפתיעה, רבים במוסקבה, שלא האמינו כי אוקראינה תצליח להחזיק מעמד יותר מימים ספורים.
33 אלף אזרחים נמלטו לארץ: כך השפיעה חצי שנת הלחימה באוקראינה על ישראל
"רוסיה עלולה לבצע משהו גועלי": אוקראינה מציינת 31 שנה לעצמאותה
"זה מתקרב לנקודה מסוכנת מאוד": אירופה חוששת מאסון גרעיני באוקראינה
סביר להניח שהם הופתעו גם מכך שבקייב החלו ליישם את הטקטיקות הנהוגות במוסקבה למלחמה בשדה הוירטואלי. שיטות הפעולה האוקראיניות משלבות את הטקטיקות בהן נוהגים לפעול ברוסיה, יחד עם תוספות שדרוגים - שהפתיעו את ממשלו של פוטין. אלו הדרכים בהם אוקראינה עשתה זאת:
1. שליטה בנרטיב: מעטים בעולם הכירו לעומת את וולודימיר זלנסקי לפני ה-24 בפברואר 2022. חצי שנה עברה, וכעת לקומיקאי - שהפך לנשיא אוקראינה - יש נוכחות עצומה ברשתות החברתיות. הוא עושה שימוש ברשתות החברתיות כדי לערער את מכונת התעמולה הרוסית, הנתמכת על ידי משטר פוטין. לערוץ הטלגרם של זלנסקי לבדו ישנם למעלה ממיליון עוקבים, שנחשפו לסרטונים הרבים שצילם זננסקי באמצעות הסמארטפון שלו, בעת ביקור בבונקרים מתחת לאדמה או בחזיתות השונות. התיעוד הרב, שכולל גם סרטונים בהם הוא פונה בתחנונים לליבם של מנהיגי המערב, סייע לזלנסקי להנגיש את המלחמה לאזרחי העולם כולו, והפך אותה לאישית עבור אנשים שלא היה להם כלל קשר לאוקראינה.
חלק מהפעילות האוקראינית ברשתות החברתיות כוללת תעמולה ומודעות פרסום למען העלאת המודעות. הם פועלים בצורה רחבה במיוחד בתחום הזה, כאשר שרים, סוכנויות ומשרדים ממשלתיים, לצד חיילים בצבא, מפרסמים ברשתות החברתיות תיעוד רב מהקרבות - כולל פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי הצבא הרוסי. לפעולות הללו ישנו כוח רב מול מכונת התעמולה הרוסית, המסתמכת במידה רבה על כלי התקשורת הרשמיים, כדי לכנות את זלנסקי - נאצי - ולהאשים את האוקראינים בביצוע מעשי זוועה כלפי אזרחים דוברי רוסית החיים במזרח המדינה.
בעוד שהמסרים הפרו-מוסקוואים עדיין זוכים לתשומת לב והשפעה מסוימת באפריקה ובמדינות באמריקה הלטינית, מסע הפרסום של זלנסקי הוכיח את עצמו במידה רבה כהצלחה, ובעל השפעה על מסגור דעת בעלי הברית המערביים בנושא הפלישה הרוסי.
2. חלוקת האינטרנט: מזה זמן רב שלמשטר הרוסי ישנן שאיפות לבודד את האקוסיסטם הדיגיטלי של המדינה מהעולם הרחב. הרגע שבו הטנקים הרוסים נגעו לראשונה באדמת אוקראינה, הובילה את הממשל בקייב להחליט על סיוע לרוסים בכך. מיכאילו פדורוב, שר הדיגיטל של אוקראינה, שנחשב ליד ימינו של זלנסקי בתחום הטכנולוגי, הוביל סדרת פעולות שזכו לכינוי "חסימה דיגיטלית". הפעולות הללו הובילו חברות טכנולוגיה מערביות רבות להחליט בחודשים האחרונים על יציאה משטחי רוסיה והפסקת הפעילות בהן. מדובר בחברות רבות, בהן אפל ונטפליקס, שפעלו בדרכים שונות כדי להפסיק להציע את שירותיהם ואת המוצרים שלהם ברוסיה. לעיתים, ההחלטה התקבלה בעקבות הדחיפה של השר האוקראיני - יזם צעיר - באמצעות הרשתות החברתיות.
עם זאת, הקמפיין האוקראיני לא נחל מאה אחוזי הצלחה, שכן חברת מטא סירבה לתחנוני השר פדורוב, ולא הסכימה למנוע את הגישה הרוסית לפייסבוק ולאינסטגרם. החברה ציינה אז כי לרוסים ישנו צורך ב"גישה למידע עצמאי על המלחמה". המהלך לא מנע מהמשטר הרוסי להחליט ולאסור את הרשתות החברתיות הללו, זאת על פי חוקי הצנזורה השונים שהונהגו בשטחה מאז פרוץ המלחמה. הפצרותיו של פדורוב לחסום בצורה מוחלטת את האינטרנט ברוסיה נתקלו גם בספקנות וביקורת מצד ארגוני זכויות אדם, שקראו לשמור על האינטרנט - כדי לתמוך בהתנגדות המקומית ברוסיה למלחמה.
עם זאת, המהירות המרשימה בה הצליח השר האוקראיני הצעיר להוביל לשינויים אסטרטגיים בחברות טכנולוגיה רבות, כדי לצמצם את פעילותן ברוסיה - מסיבות פוליטיות - היא דבר יוצא דופן. למעשה, במקרים רבים מדובר אף בשבירת מדיניות ארוכת שנים של המגזר הטכנולוגי, שלא לקחת צד במקרים כאלה.
3. האקרים מרחבי העולם - התאחדו: ימים לתוך הקרבות, ופדורוב הצליח לעשות שוב דבר חסר תקדים. הוא קרא למתנדבים מאוקראינה ומחוצה לה, לייצר "צבא IT", צבא של האקרים, כדי לפגוע ברוסיה באמצעות מתקפות סייבר לא מתחוכמות במיוחד, זאת בתגובה לפלישה הרוסית. שישה חודשים עברו מאז אותה הקריאה, ומאות אלפי האקרים אקטיביסטים מרחבי העולם הורידו עשרות אתרי אינטרנט רוסים, תקפו את כלי התקשורת הרשמיים במדינה, והצליחו להדליף לאינטרנט, למבוכת הקרמלין, שלל נתונים רגישים.
עם זאת, בקרב הסייבר הה, החיילים הדיגיטלים של רוסיה עדיין מנצחים - ובגדול, שכן קבוצות האקרים הקשורות לקרמלין תקפו שוב ושוב את אוקראינה באמצעות תוכנות זדוניות, וקמפיינים שונים של פריצות. בחודש אפריל הם אף ניסו להפיל את רשת החשמל המדינה. כמו כן, האקרים בעלי קשר לממשל הבלארוסי, בעלת ברית קרובה של מוסקבה, הצליחו מוקדם יותר השנה לתקוף בהצלחה אתרי אינטרנט של הממשל האוקראיני, כך לדברי גורמים במדינה.
כאמור, בעזרת מיקור חוץ של מאמצי הפריצה שלה - והעברתם להמוני מהנדסי IT ותומכים של אוקראינה, קייב אימצה למעשה היבטים מהאסטרטגיה ארוכת השנים של רוסיה, לתת למומחי אבטחת סייבר סוררים לפעול בצורה חופשית, במידה ויעשו זאת לטובת המדינה.
4. דאטה: האויב של האויב שלי - הוא החבר שלי: במדינות מערביות רבות, פלנטיר ו-Clearview AI - חברות טכנולוגיה המפתחות בתחום הביג דאטה ויישומי בינה מלאכותית, עבור התחום הצבאי ומערכות אכיפת החוק, זכו ברחבי העולם למוניטין בעייתי, בשל פעילות שהוגדרה ש"גבולית" מבחינה משפטית. בנוסף למוניטין הבעייתי, במדינות רבות התעוררו קריאות לאסור על השימוש בפגיעה בכלים הללו, הפוגעים בפרטיות האזרחים. עם זאת, באוקראינה בחרו לאמץ את שתי החברות השנויות במחלוקת הללו במהלך הלחימה במוסקבה, ולעשות שימוש בכלל הכלים העומדים לרשותה.
הרשויות באוקראינה השתמשו בטכנולוגיית זיהוי הפנים של Clearview AI כדי לזהות את החיילים הרוסים שנהרגו בקרבות, כדי שבקייב יוכלו ליידע באופן ישיר את משפחותיהם - זאת במטרה לערער את המורל הרוסי. עם זאת, יש המבקרים את המהלך הזה, וטוענים כי שיטות עבודה מהסוג הזה עלולות להוביל לביצוע זיהוי שגוי של אנשים, ולהפרות ופגיעות פוטנציאליות בפרטיות המשתמשים.
בנוסף, ביוני האחרון נפגש זלנסקי בקייב עם אלכס קארב, מנכ"ל חברת פלנטיר, אשר הודיע על תוכנית להקמת משרד מקומי של החברה בשטח אוקראינה, זאת כחלק ממאמציה לתמוך במאמץ המלחמתי של אוקראינה. "הלוחמה המדורנת שינתה את הכללים, והטכנולוגיה משחקת בה תפקיד גדול", הסביר פדורוב לאחר הפגישה, "שיתוף הפעולה עם פלנטיר בעל חשיבות רבה עבורנו, שכן הוא יעזור לנו לחזק את צבאנו, ולהביס את האויב בהקדם האפשרי".