הרשתות החברתיות, בהן פייסבוק ואינסטגרם, מתמודדות בשנים האחרונות עם ביקורת רבה על האופן בו הן מסננות את התוכן שעולה לפלטפורמות שלהן, ומוודאות שלא יעלה תוכן שעובר על החוקים שלהן. בין היתר מדובר בתיעודים מסוימים, בדברי הסתה או דברים שקריים, או בתכנים מסוימים העוסקים בסוגיות נפיצות תוך הפצת מידע שגוי - דוגמת חיסוני הקורונה ונושאים ביטחוניים. הביקורת על אופן סינון התכנים באה לידי ביטוי גם בנושאים ביטחוניים, דוגמת מלחמות ועימותים צבאיים ברחבי העולם.
אחד המקרים בהם הרשתות החברתיות התמודדו עם ביקורת כזו, היה מבצע שומר החומות במאי 2021. בתגובה לביקורת הזו, חברת מטא פרסמה הבוקר (חמישי) דוח בדיקה עצמאי, שהופק על ידי ארגון Business for Social Responsibility, ובוחן את השפעת החברה על זכויות האדם של ישראלים ופלסטינים במהלך מבצע "שומר חומות" בחודש מאי בשנה שעברה. בחברה הדגישו כי הדוח בודק את כלל הפלטפורמות של החברה - וואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם - והבדיקה המדוברת התרחשה בין החודשים ספטמבר 2021 לאפריל 2022.
מהדוח עולה, על סמך המידע שסקרו בארגון, כי הפעולות של מטא במהלך המבצע, השפיעו באופן שלילי על זכויות האדם של המשתמשים הפלסטיניים. מדובר בחופש הביטוי, חופש ההפגנה, השתתפות פוליטית ואי אפליה - וכך למעשה גם על יכולתם לשתף מידע ואת חוויותיהם בזמן אמת. רבים שיתפו את הארגון בדעתם, לפיה ב-Meta דיכאו את קולם. הדוח מסתמך על נתונים רבים המצביעים על אכיפת יתר לצד אכיפת חסר שבוצעו בתקופה זו, כאשר התוכן שהיה נתון לאכיפת יתר הוא התוכן בשפה הערבית.
כמו כן, הנתונים שנסקרו על ידי BSR הראו גם כי שיעורי הניטור היזום של תוכן בערבית העלול להימצא מפר, היו גבוהים במובהק משיעורי הניטור היזום של תוכן בעברית העלול להימצא מפר. את הנתונים הללו ניתן לוודאי לייחס למדיניות החברה המשלבת חובות חוקיות מסוימות בנושא הקשורות בארגוני טרור זרים, והעובדה כי היו ביטויים שהוגדרו עוינים בערבית - ולא עברית.
במקביל, נמצאה גם אכיפת חסר, למשל במקרים של הסתה לאלימות ודברי שבח לחמאס - כולל על ידי הרשויות הפלסטיניות. עם זאת, מהחומרים עולה גם כי לעיתים, תוכן בעברית היה נתון לאכיפת חסר רבה יותר - במידה רבה עקב היעדר מסווג בעברית, ועזיבת עובדים דוברי עברית בתקופה שקדמה למבצע, כאשר במקביל התרחשו גם מקרים של אכיפת יתר בתכנים בעברית.
הארגון ציין כי הצליח לאתר את הנסיבות האפשריות שהובילו לאכיפת היתר, שעל Meta להמשיך ולחקור, בהן האפשרות לפיה האלגוריתמים בשפה העברית, המזהים וממיינים תכנים מסוימים, נוטים לטעות יותר בעברית - ביחס לעברית. כמו כן, ייתכן כי תוכן מפר פוטנציאלי בשפה הערבית - לא נותב לבודקים המבינים את השפה. כמו כן, לדברי בעלי עניין שצוטטו במסמך - בחברה לא העסיקו מספיק בודקי תוכן דוברי עברית וערבית, כדי לטפל בעלייה החדה בכמות התוכן בתקופה זו.
על סמך הבדיקה ומשוב שהתקבל, מתברר כי אכיפת היתר הפכה משמעותית, שכן משתמשים צברו "פסילות כוזבות" שהשפיעו על הנראות והחשיפה של התכנים שלהם, לאחר שפרסומים שלהם הוסרו בשוגג בגין הפרת מדיניות. ההשפעה על זכויות אדם היתה חמורה יותר ברקע ההקשר, במיוחד עבור פעילים ועיתונאים. כמו כן, נחשף היעדר פיקוח - שאפשר טעויות באכיפת המדיניות.
אחת הדוגמאות היא עובד בשירותי מיקור החוץ של מטא הוסיף את אל אקצא לרשימת התגיות החסומות - לאחר שלוקח מתוך רשימה מעודכנת של ביטויים ממחלקת האוצר האמריקאית, שכללה את גדודי אל אקצא. המשמעות היא, כי התגית הוסרה מהחיפושים - כאשר למעשה נעשה בה שימוש רחב בפוסטים שהתייחסו למסגד הקדוש לאסלאם.
המבצע הצבאי עורר את סוגיית קווי דברי שבח והאדרה של אלימות, ועל החברה לשקול - לדברי הארגון - האם המדיניות נדרשת באופן מספק לדברי שבח והאדרה של אלימות חסרת הבחנה.
סוגייה נוספת שעלתה בדוח, על ידי בעלי עניין, היא חששות בנושא תוכן אנטישמי, שנופל על פי רוב תחת מדיניות דברי שטנה - אם כי היא אינה חלה על כלל הסוגים ואינה מתווה בבירור הבחנה בין הקטגוריות הללו או הגדרה מלאה. למטא אין הגדרה מלאה של הדברים הללו, כך שאין ברשותה מדדים המאפשרים להבין את שכיחותו של תוכן אנטישמי והאם חלה עלייה בהימצאותו במאי 2021.
כמו כן, בעלי עניין חיצוניים שרואיינו על ידי הארגון דיווחו על מקרים בהם ישראלים מהאגף הימני עשו שימוש בוואטסאפ לשם הסתה לאלימות ותיאום מתקפות נגד ערבים וישראלים, וגם נגד עיתונאים. במקביל, היו עיתונאים ואקדמאים שחשבונותיהם הושבתו בשגגה כתוצאה מפעילות אכיפה נגד ארגוני טרור. לדברי גורמים שצוטטו בדוח, ייתכן שמשתמשים מתקשים להבין מה הם דברי שבח לארגוני טרור ומהי הסתה לאלימות.
למרות הנתונים הללו, בארגון ציינו כי לא זיהו הטייה או פעילות מכוונת של מטא או מי מעובדיה בעד או נגד קבוצה מסוימת, זאת במקביל למקרי הטייה בלתי מכוונים אשר זוהו, והובילו להשפעות שונות על זכויות אדם של משתמשים פלסטינים ודוברי ערבית.
חשוב להדגיש כי הסבירות שפלסטינים יפרו את המדיניות של מטא בנושא גבוהה יותר, זאת בשל היותו של ארגון חמאס השולט ברצועת עזה. בנוסף, סביר יותר שפלסטינים יעמדו בפני השלכות חמורות יותר הן של אכיפה נכונה והן של אכיפה שגויה של מדיניות, כאשר הם מנועים מלשתף תכנים פוליטיים מסוימים.